10 הדיברות: כך תשרדו את החגים – גם אם אתם פרודים

בין אם היחסים הזוגיים שלכם על סף משבר או שאתם נמצאים בעיצומו של הליך גירושים, אין ספק שתקופת החגים אינה פועלת לטובתכם. אמנם סיר הלחץ המשפחתי לא מוסיף למתחים הקיימים אך אין זו גזירת גורל: 10 הדברות שיעזרו לכם לשרוד את החגים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 09/10/2016

"ושמחת בחגיך והיית אך שמח" - כך מצווה עלינו בספר דברים, אך לא תמיד קל ליישם מצווה זו. מצד אחד תקופת החגים שבפתח מביאה עמה, כבכל שנה, התרגשות לקראת השנה החדשה: התרגשות של התחדשות, התחלות חדשות, איחוד הלבבות, נדיבות, שמחה ותקוות חדשות. אך מהצד השני, רוח החג מלווה גם בחשבון נפש, במתחים וברגשות טעונים על מה שהיה ועל מה שיהיה. 


בני המשפחה, הרגילים במהלך השבוע להיפגש רק בקצוות של היום, מוצאים את עצמם בחגים שעות רבות ביחד, ולעתים קרובות, אף "מבלים" עם בני המשפחה הרחבה, עימם מתקיימים ממילא יחסים מורכבים. רוב בני המשפחה מתאספים יחדיו למסורות של "טקסיות שבטית", המתקיימות מזה שנים רבות והמייצרות, לא פעם, "סיר לחץ" משפחתי.  


כשמערכת היחסים בין בני הזוג תקינה, החגים מביאים עמם שמחה, הפגת מתח והנאה רבה, אך כשמערכת היחסים הזוגית מצויה במשבר, החגים עלולים להיות זרז משמעותי להסלמתו ואף לגרום להידרדרות. 


מניסיוננו הרב, הן כעורכת דין ומגשרת למשפחה והן כמטפלת זוגית ומשפחתית ומתאמת הורית, פניות של זוגות לייעוץ זוגי או משפחתי וסכסוכי משפחה מתגברות באופן משמעותי לאחר החגים. אפילו הסטטיסטיקה מלמדת על כך, שקיימת עלייה בפנייה לייעוץ וגירושין בתקופה שלאחר החגים. 


קראו עוד: האם אתם זקוקים לטיפול זוגי? כך תדעו



אז איך בעצם ניתן לעבור את תקופת החגים בשלום מבלי להתגרש? ואם כבר שוקלים להתגרש, כיצד ניתן למנוע את הסלמת הסכסוך במהלך החגים? 



אלו הן עשרת הדיברות להישרדות בחגים, או במילים אחרות - מה לעשות ומה לא לעשות:


1. אל תצפו להיות מושלמים

ותרו על ציפיות לא ריאליות של "המשפחה המושלמת". אם הקונפליקט עם בן הזוג הוא בעצימות גבוהה ומערכת היחסים קשה, מצערת, מכעיסה ומכאיבה - אל תוסיפו לחץ בתקופת החגים בכך שתנסו להציג מערכת יחסים מושלמת, אחרת זה יהיה באמת נורא מנשוא. 


הצעתנו היא: החליטו ביניכם האם כדאי שתבלו את החגים במשותף או שמא עדיף לעשות "הפרדת כוחות". כלומר, לבלות את החגים באופן בו הילדים יהיו עם הורה אחד בערב החג ועם ההורה השני ביום שלמחרת. ככל שניתן, עדיף שתנהגו ביניכם ועם בני המשפחה הקרובה בפתיחות באשר למצב מערכת היחסים, כל זאת על מנת למנוע את הלחץ הכרוך בהצגת מצג שווא של "המשפחה המושלמת".  



2. עשו הכל ליצירת וודאות

וודאות והסדרים ברורים יאפשרו לילדכם לנהל את חייהם בביטחון. העבירו יחדיו מסר ברור וחיובי, הן בקשר להורה השני ולמשפחתו, והן בקשר להסדרי השהות של הילדים בחגים. כך יוכלו ילדיכם להתייחס להסדרים ביניכם כאל עניין טבעי. יש זוגות המצליחים לשים בצד את הקונפליקט שביניהם ולחגוג יחדיו את החגים כמשפחה, אף לאחר פרידה, אך זוגות רבים יותר מתקשים בכך. לכן, והיה ותחליטו שלא לחגוג יחדיו את החג – תכננו מראש את הסדרי השהייה, והבהירו לילדיכם, היכן ועם מי יבלו את ערב החג ואת צהרי החג עצמו. אל תצפו מילדיכם להבנה ולבגרות. תנו להם להיות הילדים וקחו אתם את תפקיד ה"מבוגרים האחראיים".  



3. צרו תקשורת יעילה ושיתוף פעולה ביניכם על ידי העברת מסר אחיד לילדיכם

עשו הכל על מנת לשתף פעולה ביניכם, לטובת ילדיכם, החווים תחושות של אובדן המסגרת המשפחתית המוכרת ובלבול מהסדר החדש שנוצר. תמכו בהם יחדיו כהורים. גמישות האחד כלפי השני תאפשר לשניכם לשים את הסכסוך והקונפליקט בצד. אל חשש – אלו יחכו לכם בסבלנות "אחרי החגים". עשו כל שנדרש כדי לשים את צרכי הילדים במרכז על מנת לתת להם תחושה משפחתית בחגים!  


קחו הפסקה מהסכסוך. הוא יחכה לאחר החגים



4. העבירו מסר מפרגן להנאה ולבילוי עם בן הזוג השני ומשפחתו

אם תצליחו לבלות יחדיו את החגים כמשפחה – מה טוב! אך אם זה דורש מכם לשלם "מחיר יקר מדי" קבעו אתם, ההורים, את הסדרי שהייה של הילדים במחיצתכם בחגים. לעניין זה ניתן להיעזר ב"טבלת חגים", הנהוגה גם בבית המשפט, וכן אפשר להגיע להסכם ביניים העושה סדר בהסדרי השהייה, והנותן מענה לכל הכללים הרלוונטיים בעניין זה. דאגו שהסדרי השהייה יהיו פשוטים וברורים, כך שגם ילדיכם יבינו אותם בקלות ולא יאלצו לתהות בכל יום, האם זהו היום של אמא או של אבא. 


חשוב מכל, העבירו מסר ברור לילדיכם, שאתם רוצים שייהנו מאוד בחברת ההורה השני ומשפחתו. ילדים כלואים ב"קונפליקט נאמנות" כשהוריהם מצויים בסכסוך. על כן הם זקוקים לעיתים קרובות לאישורכם ולרשותכם ליהנות עם ההורה השני, מבלי לחוש רגשות אשם כלפיכם. שתפו פעולה עם ההורה השני ותנו תחושה טובה לילדיכם. אפשרו להם את החופש לשמוח עם כל אחד מכם ומשפחתו הרחבה והבטיחו להם שגם אתם תיהנו. גם כאשר מדובר בבן זוג חדש של הורה השני, נסו להתעלות מעל תחושות של כעס, קנאה ועלבון, והעבירו מסר מקבל לילדיכם. 



5. ותרו על שליטה בזמן ילדכם במחיצת בן הזוג לשעבר

היה ונפרדתם, וילדכם שוהים במחיצת ההורה השני, והיה והדרך בה הוא מבלה עם ילדיכם אינה נראית לכם, עשו כל מאמץ להישאר קורקטיים מבלי להיגרר למריבות מיותרות. זכרו – זה הזמן שלו עם ילדיכם ולא שלכם ואם הוא לא "מבלה" בדרך שאתם סבורים שהיא הדרך הראויה, שחררו - זו בעיה שלו ולא שלכם. במצב שכזה ניתנת לכם הזדמנות להוכיח לעצמכם, שהנה צמחתם מהמשבר ואתם כעת חזקים - נצלו הזדמנות זו! כל ניסיון לשלוט בהורה השני, כשהילדים עמו, יביא לסכסוכים מרים, יסלים את הסכסוך הקיים ויגביר מאוד את מצוקת ילדכם. לכן, אם אין זה מן הדברים המחייבים התערבות של פקידת סעד – שחררו! אין טעם לריב על כך. אל תבנו דרמה על דרמה. דרמת הפירוד והגירושין גדולה דיה וכל דרמה נוספת רק תזיק להם.  



6. אפשרו לעצמכם זמן איכות בקרבת משפחה תומכת וחברים טובים

תכננו את ימי החגים מראש והכינו את עצמכם כך שיהיה לכם זמן פנוי ללא הילדים. ככל שאפשרי שההורה השני יקח את הילדים – נצלו אפשרות זו. במידה והמתח ביניכם בלתי ניתן להפגה, היעזרו בבני משפחה ובקשו מהם לבלות עם ילדכם למספר שעות או לזמן ארוך יותר. ילדיכם ייהנו מזמן איכות משפחתי ואתם מזמן איכות אישי. תכננו מראש את הזמן האישי ונסו להירגע, ליהנות מהשקט, ולחוש שיש לכם יכולת לשלוט בחייכם. 


טפלו בעצמכם, היו טובים לעצמכם והימנעו מרחמים עצמיים. אל תתנו לעצב להיות מרכז העיסוק שלכם! נצלו את הזמן לעשיית דברים כיפיים, נוחו היטב, שימו את עצמכם במרכז ותיהנו! מותר לכם! זו אחת הפריווילגיות של הורה פרוד - להיות עם עצמו ולא "לדפוק חשבון" לאף אחד! בחרו בתקופה זו להקיף את עצמכם בסביבה תומכת – בני משפחה וחברים ש"עושים לכם טוב" – אשר יוכלו לסייע לכם להתרומם רגשית. הימנעו מ"downers", כאלו שמורידים אתכם למטה ומשפיעים לרעה על מצב הרוח שלכם.



7. חלוקת הוצאות ושליטה בחשבון המשותף

היות ובחגים ההוצאות גדולות ואנו זקוקים למשאבים רבים יותר, חשוב לוודא איך תחלקו בהוצאות אלה. אם למרות הסכסוך, אתם ממשיכים לחלוק חשבון משותף ומרגישים שהתקשורת ביניכם טובה דיה ואתם ממשיכים לסמוך זה על זו – מה טוב! אך במידה ומתחיל חשש וחוסר אמון, ניתן להוציא הודעה משותפת לבנק, המעדכנת כי הצדדים מצויים בהליכים ביניהם/ מצויים בסכסוך ובשל כך מבוקש כי כל פעולה בחשבון המשותף תתבצע בחתימת שני הצדדים במשותף. מיד לאחר שההוראה התקבלה, ניתן ליצור קשר עם בן הזוג, להבהיר את הצורך שהיה לנקוט בפעולה זו וזאת על מנת שלא להסלים את מערכת היחסים. 


ככל שהחשבון המשותף ממשיך לתפקד, ניתן אף לתת הוראה לבנק להסדיר בהסכמה באופן מיידי, את הוראות הקבע בחשבון, זאת על מנת שלא יגרם נזק והוראות לא יכובדו. יחד עם זאת לאפשר לכל צד למשוך סכום מזומן לשימוש יומיומי. בהמשך ניתן לפעול יחד בחשבון, עם חתימות שניכם לאישור הפעולות שנעשות. דרך זו עשויה לחסוך הליכים מיותרים בהמשך, כמו השבת כספים שהצד השני הוציא ללא הסכמה. צעד זה מאפשר גם להמשיך להתקיים מהחשבון המשותף לצדדים.



8. עשו מאמצים להקל על ילדכם ונסו להגיע להסכמות

אל תשאירו את ילדיכם "תלויים באוויר". נסו כל דרך אפשרית לשתף פעולה ביניכם ותנו לעצמכם הזדמנות של "אחרי החגים" לשפר יחסיכם, בדרך של יעוץ זוגי או משפחתי. האמינו שאפשר לשנות וכדאי – לטובת המשפחה! היה ועברתם נקודת "אל חזור" ופניכם לגירושין, פנו בהסכמה לדרך הסכמית - בין ל"גירושין בשיתוף פעולה" ובין לגישור. ניתן גם לפנות ל"תיאום הורי" או להדרכה הורית, מה שיאפשר לכם לקחת החלטות משותפות בכל הקשור לילדכם בסיוע, תמיכה, עזרה והכוונה מקצועית. תוכלו להגיע להסכמות כתובות בעניין הילדים והסדרי השהייה שלהם ולהפחית את אי הוודאות, כפי שכבר נכתב לעיל. 



9. הימנעו מהכללות

נסו להתייחס לכל חג לגופו ולא ל"תקופת החגים" – כל יום ביומו וכל חג בפני עצמו – אל תתמודדו עם "תקופת החגים" כמכלול. אל תשכחו שלכל חג יש "מוצאי חג" ולאחריו החיים יחזרו למסלולם. נסו להסתכל על הקשיים שאתם חווים במערכת היחסים כמשבר חיים זמני עליו תוכלו להתגבר וממנו רק תוכלו לצמוח, ולא כ"משבר סופי ובלתי הפיך". זכרו שכהורים, התשובות נמצאות עמוק בתוככם וכך גם הכוחות!



10. אל תראו בגירושין סוף העולם

גם אם הוחלט על גירושין, תשננו לעצמכם שהגירושין אינם סוף החיים, אלא סופה של תקופה. המשפחה נותרת משפחה, היא אינה "מתפרקת". שניכם לעולם תישארו הורים לילדיכם המשותפים, גם אם לא תהיו בני זוג. זכרו שהתמודדות נכונה עם הגירושין, יכולה לאפשר צמיחה, והגירושין יכולים להוות גם פתח לתקופה חדשה ולשינויים טובים ומשמעותיים בחייכם. זכרו שבעוד שנה, המצב יהיה אחר, שמח יותר ומשברי פחות. נסו לעשות כל שביכולתכם, כדי למנוע מילדיכם "להיקלע" ל"שדה הקרב"  ול"מלחמה" ביניכם. זכרו - ילדים המשמשים כ"כלי ניגוח" בין הוריהם, הופכים להיות ילדים עצובים, חסרי בטחון ועלולים לפתח דיכאונות.


לסיום זכרו: חוויית הלחץ והמתח שב"משפחתיות" החגים, היא מנת חלקם של אנשים רבים, ללא קשר למצבם המשפחתי. על אחת כמה וכמה במשפחות במצבי פרידה וגירושין. אבל, החשוב מכל לזכור שהקושי הוא קושי חולף, אשר ניתן להפחיתו באופן משמעותי אם רק תשכילו לשתף פעולה ביניכם, לטובת ילדיכם.



הכותבות שייכות שתיהן לעמותת "להתגרש בשלום". דנה דרזנין, עו"ד, מגשרת ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה.

איה שמידט, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומדריכה, יועצת רגשית בגירושין בשיתוף פעולה ומתאמת הורית.




פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

 עדית רונן סתר

עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה הכשרה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חוסר משיכה בזוגיות
  • יסמין
  • 19/05/2019 16:38
  • שלום, אני בקשר זוגי במשך שבע שנים, מתוכן נשואה שנה. שנינו בגילאי 30+. יש פער ביני ובין בעלי יחסית מהרגע הראשון - לי מאוד חשוב לדאוג לאיך שאני נראית, מאוד לא מזניחה את עצמי, לא מתה על אימונים אבל נהנת מהתוצאות ולכן מקפידה על תדירות גבוהה של ספורט. אוהבת אוכל וכל מה שקשור אליו אך יודעת לעצור את עצמי כשצריך ויודעת לעמוד בפיתויים. הוא - בדיוק ההיפך, ממש בכל רמח איבריו. אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, התקשורת מצויינת, אבל בכל מה שקשור למשיכה - פחות. מבחינתי כמובן. במשך שנים רבות סחבתי אותו לאימונים, עשינו דברים ביחד אבל תמיד הרגיש לי שאם אני לא אזום - הוא לא יעשה שום דבר מיוזמתו. אחרי שנים רבות של טיפולים פסיכולוגיים הצלחתי להניח לו ובאמת להבין שזו אחריות מלאה שלו. מהרגע ששוחרר הרסן - הוא עלה בערך 20 קילו. וזה רק הולך ומחמיר. מיותר לציין שאני מתוסכלת מזה ברמות קשות. נורא קשה לנו לחשוב על פרידה בגלל שאנחנו מסתדרים מצויין, ואין איזה פיצוץ או בגידה, אבל אני בטוחה ב - 99% שאני לא אוכל להיות מאושרת או שלמה עם הקשר הזה אף פעם. ואני בטוחה שגם הוא לא רוצה לחיות חיים של שיפוטיות לגבי כל מה שקשור לאוכל. ועדיין, קיים האחוז הבודד הזה בתוך תוכי שמקווה שיקרה אחרת, שהוא כן ירצה בחיים אחרים בשביל עצמו.. ואז מזכירה לעצמי שאם אחרי כל כך הרבה שנים לא קרה כלום.. כנראה גם לא יקרה.. :( אני חושבת שסוג של התרגלתי לחיים בתסכולים, כי ברגע שאני חושבת שלא אראה אותו יותר, אפילו במחיר של השקט הנפשי שארוויח מכך (ובהחלט גם הוא) - מתכווץ לי הלב, ממש כואב. זה מרגיש כאילו אני צריכה להחליט על איזה איבר בא לי לוותר. ואני כבר מותשת מלבכות, כל כך.. כל סופ"ש מתחיל בשיחות על מה עושים, על זה שאנחנו לא רוצים חיים שכאלה, ובסוף בוכים אחד עם השניה, מתוסכלים מהעובדה שאף אחד לא מסוגל לקום וללכת. אני כל כך אוהבת ומעריכה אותו, הוא ממש אדם נדיר, אוהב, מכיל, מפרגן, לא עוקץ, מייעץ, תומך, תמיד תמיד שם בשבילי.. לא היינו בייעוץ זוגי כי התקשורת בינינו מאוד טובה וכל יועצ.ת שניסיתי לשאול אותה האם יש טעם להגיע - אמרה שאם אנחנו מתקשרים אז אין ממש בשביל מה. מסכן הוא ומסכנה אני. החיים שלנו לא זזים מטר קדימה כי הדבר הזה כל הזמן עוצר אותנו. כל הקשר הזה נע סביב האם הוא עולה במשקל או לא. קשה לי עם המחשבה שאני עוצרת אותו (והוא אותי), שיכול להיות שאם היה עם מישהי אחרת כבר היו לו ילדים בשלב זה של החיים. אני מאוד רוצה לפרק את הקשר, לטובת שנינו, אבל אני לא מסוגלת לתאר כמה זה קשה. יחד עם זאת, אני לא רוצה חיים ללא משיכה ותשוקה. אשמח לעצות איך לעשות את זה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות בזוגיות
  • אני
  • 11/05/2019 20:27
  • שלום רב, אני ובעלי נשואים כשלוש שנים + תינוקת בת חצי שנה. בעלי בן בכור הגדל בבית שהאב לא מתפקד והוא לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי. חמתי מקפיצה את בעלי על כל דבר, מהפרטים הקטנים כמו נשרפה לי נורה, תיקח לי את האוטו לטסט ועד ללכת איתה לרופא. חמתי טיפוס קשה לעיגול, יש לה תמיד הערות על כל דבר, היא לא מכבדת בקשות המגיעות ממני הקשורות לילדה, מרשה לעצמה להגיע אלי בלי להודיע, מתקשרת לצרוח על בעלי כאשר לא מקבלת את מבוקשה (לדוגמא שנבוא כל שבוע לארוחת צהריים בשבת) ומכניסה הרבה "רעל" אלינו הביתה. חמתי הקדישה את חייה לטיפול בסבתא וכעת כשהסבתא נפטרה נראה שהיא מחפשת למלא את החלל שנוצר (היא זרקה לי בשבעה שהיא מתכוונת לבוא אלי כמעט כל יום). בעלי אשר לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי מצפה ממני למלא את החלל החסר הזה ואני מרגישה כי הציפייה ממני גדולה מידי ולא ראלית. לאחר מחשבות רבות החלטתי שאני מסוגלת להכיל אותה פעמיים בשבוע (היא באה כשבעלי לא בבית) ואמרתי לבעלי שבמידה והיא תרצה לבוא יותר היא מוזמנת לקפה בשעות הערב כשהוא בבית. כמו כן אמרתי לו שעליו לעשות איתה שיחת תיאום ציפיות כדי שלא תחווה עוגמת נפש ולהימנע מהריבים. בעלי אשר מפחד מהתגובות שלה הולך בשיטת היהיה בסדר ומניסיון העבר זה לא עובד. איני יודעת מה לעשות על מנת שבעלי יבין שהוא צריך לכבד את רגשותיי והחלטותיי, נראה כי חמתי מפעילה עליו לחצים שפשוט קל לו להעביר אותם אליי מאשר להתעמת איתה. אשמח לעזרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאב ועצב
  • יעל
  • 08/05/2019 18:54
  • נשואה ואם לשלושה בנים. הבכור בן 31,האמצעי בן 28 נשוי מזה חצי שנה,והצעיר בן 19. עלי לציין שעברנו טיפול משפחתי בעקבות זה שהבכור והאמצעי לא מדברים מזה 10 שנים,הבכור הגיע לדקה וחצי לחתונה והלך. מלפני חתונת הבן האמצעי הבן הבכור הפסיק לבוא הביתה,נמנע מלהיפגש איתנו,לא מגיע לחגים ולאירועים משפחתיים. היום לאחר שצפיתי בטלויזיה ושמעתי משפחות שכולות,מרגישה כמוהם,הבן הבכור השאיר חלל ריק,לא מגיע לחגים,לסופי שבוע ולאירועים משפחתיים. מה עלי לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אחחח, המפגש עם החלל הריק של יום הזיכרון, הידהד את החלל הריק שאת חווה במשפחתך. אכן כל כך הרבה עצב וכאב. וזה נמשך זמן רב, ובוודאי מכאיב מאד. כדי שנוכל להבין ולהמליץ על המשך הדרך, אם תוכלי לספר קצת יותר על הטיפול המשפחתי שעברתם: כמה זמן ארך הטיפול, מי מהמשפחה היה שותף לטיפול, האם השתנו דברים בעקבות או בזמן הטיפול. בשלב זה, ניתן כבר להעלות את האפשרות של טיפול נוסף, בין אם עבורך באופן פרטני, או משפחתי, בכדי לעבד את תהליכי האובדן שאת ואתם חווים, ולנסות להתחיל לעבוד על ריפוי. אולי תוכלי להסביר את מידת הנכונות לטיפול של בני המשפחה. בינתיים מחזקת את ידיך, ובתקווה לימים של שינוי, עדית וצוות הפורום.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' אריאלה בר דויד גב' אריאלה בר דויד
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה... קרא עוד
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ