"דוקטור Google, מה יש לי"? 10 כללים לחיפוש מידע רפואי ברשת

כאבי ראש? חבלות? אלרגיות? נדמה שמקש החיפוש ברשת מעולם לא היה זמין יותר. אבל מה קורה כשמידע כזה מטעה את הגולש ואפילו מסכן אותו? קבלו את המדריך השלם לחיפוש מידע רפואי ברשת

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 08/11/2016

מי מאיתנו לא מכיר את הסיטואציה: אתם סובלים מפריחה או מכאב גרון ומיד ניגשים לדוקטור. כלומר, ל"דוקטור גוגל" – אלא מה? אחרי הכל במקום לקבוע תור, להיכנס לרכב, לשלם חנייה, להמתין בתור וגם להיבדק רחמנא לצלן, כל מה שצריך לעשות זה לחפש מידע על המחלה או התופעה ובינגו – כל המידע פרוס לפנינו.


אבל בואו נודה בזה: תהא הטכנולוגיה מופלאה ככל שתהיה, לא בטוח שהיא יכולה להתחרות ביעילות המפגש הפרונטלי. אז למה ומתי בכל זאת כדאי לראות מומחה? ואיך מחפשים את המידע האמין ביותר? המומחים מייעצים.


קראו עוד: מקלקול קיבה ועד סרטן: 7 מזונות שאסור לאכול



זכרו שהמידע מיועד לאוכלוסייה הכללית

"עוד לפני שמקליקים על מקש החיפוש, חשוב להבין שהוא עלול להוביל למידע כללי, שלרוב מתאים למגוון רחב של סובלים מתופעה כזו או אחרת. גם במקרה שמדובר במקור אמין ומקצועי, האינפורמציה לעולם לא תוכל להיות ספציפית, מדוייקת, או לחילופין להוות תחליף למפגש אצל המטפל בשטח", טוען עו"ד תומר בכר, העוסק בייצוג נפגעים בתחום הרשלנות הרפואית.


בשורה התחתונה, חשוב להבין שהאינטרנט אמנם מספק מידע רחב אך הוא לא ממש יכול לבדוק לכם את הדופק וגם לא לשלוח אתכם לבדיקות המתאימות. לכן, כמובן שניתן לחפש מידע אבל יש לקחת הכל בערבון מוגבל ולא לוותר על ייעוץ פרונטלי.


הגוגל כבר משלים לבד



חפשו מידע גם באתרים רפואיים או בגרסה העממית שלהם

"האינטרנט מכיל כמות עצומה של אתרים המתיימרים לספק מידע רפואי - חלקם מקצועיים יותר וחלקם פחות. ראשית, חשוב להבין מי מנהל את שם את התכנים. באתרים רבים ניתן למצוא מידע אודות העומדים מאחורי המילים", מסביר עו"ד בכר.


פרופ' פיני הלפרן, מנהל חדר המיון באיכילוב מחזק טענה זו. לדבריו, לצד אתרים מקצועיים המיועדים לרופאים ולאנשי מקצוע, הכתובים בשפה רפואית, ניתן למצוא מידע זמין ונגיש גם לציבור הרחב. כך למשל אתר ה" http://www.medpagetoday.com/ "  או ה http://www.cochrane.org/, השייך לממשלה הבריטית וסוקר את כל הספרות הרפואית בנושא הרלוונטי שבו הגולש מתעניין. גם ב http://www.nice.com/ " - אתר של משרד הבריאות הבריטי, ניתן למצוא את ההנחיות העדכניות ביותר לטיפול במחלות ובתופעות שונות, בהתאם למחקרים אחרונים.


ולבסוף, גם באתר משרד הבריאות הישראלי, וכן באתרי קופות החולים השונות ובפורטל הרפואה אינפומד, תוכלו למצוא מידע במגוון נושאים - החל מהנחיות לטיפול בתינוקות ועד לשימוש בתרופות. 


לעומת אלה, לא הייתי ממליץ לחפש מידע באתרים בעלי אינטרס. ניקח לדוגמה מצב שבו תהיו מעוניינים לקבל המלצות עבור שימוש בתרופות נטורופטיות שאותן מתלבטים אם ליטול. במקרה כזה,  לא הייתי מחפש תשובה לשאלה אודות יעילותם של טיפולים מעין אלה דווקא באתר המבוסס על תכנים מהסוג הזה, משום שסביר להניח ששם לא נמצא תשובות אובייקטיביות".  



היזהרו מייעוץ מקצועי ברשתות חברתיות

לא קשה למצוא בימינו קבוצות פייסבוק, למשל, המעניקות ייעוץ מקצועי בנושאים שונים. ייעוץ האקספרס נגיש וכמעט אישי, ממתין רק עבורכם - הגולשים הרעבים, ומציע פתרונות  - החל מהתמודדות עם קשיי שינה ועד לבעיות בנישואין. "כשמדובר בפלטפורמות מהסוג הזה, נדרשת ערנות יתר מצד הגולש, מאחר שהוא זה שעלול ללכת שולל אחר עצות שעשויות לא להועיל במקרה הטוב, ולגרום נזק חמור במקרה הפחות טוב", מזהיר עו"ד בכר.


"לאחרונה פורסם מקרה מצער במיוחד, במהלכו התייעצה אם לילד שסבל מסוכרת באחד מאותם דפי פייסבוק המספקים ייעוץ רפואי. למרבה הצער, בדיעבד, התברר מהפרסומים בתקשורת כי העצה שסופקה והייתה חתומה על ידי צוות העמוד, לא הייתה מספיק מקצועית ונכונה והילד נפטר כתוצאה מהטיפול.


מסיבה זו, חשוב ביותר לבדוק מי עומד מאחורי המקלדת ובכל מקרה לא להשתמש במידע כתחליף לייעוץ רפואי אישי. ניתן להיעזר בידע כללי או לקבל הכוונה, אך לא מומלץ לסמוך על הייעוץ מעבר לכך. בנוסף, כדאי לנסות לאתר מידע אודות הדמות שסיפקה את המידע ולראות אם לא מדובר בשרלטן. אם אין כל מידע ברשת אודות המומחה, העניין עלול להעלות ספק בדבר אמינותו", אומר ע"ד בכר.


פרופ' הלפרין חולק על טענה זו. לדבריו, רופאים רבים וטובים אינם מעוניינים להיחשף ברשת, ולמרות זאת אמינותם אינה נחותה מאלה המחפשים פרסום ולעתים ההיפך הוא הנכון.


 הגולש עלול ללכת שולל אחר עצות שעשויות לא להועיל ואף לגרום נזק



הדפיסו מידע ממספר מקורות והשוו ביניהם

"רוב האנשים לא יכולים לזכור את כל המידע שקראו, ולעתים עלול להיווצר מצב של בלבול שנובע ממגוון גדול של עצות ומידע שונה", אומר פרופ' הלפרן. "לכן, כדאי להדפיס שניים עד שלושה מקורות שונים ולהשוות ביניהם. כך תקבלו תמונה רחבה וברורה יותר ולהבין האם דעה אחת מחזקת את קודמתה או שקיימות סתירות רבות מידי האמורות לעלות סימני שאלה".



אל תתפתו להקליק דווקא על תוצאות החיפוש המופיעות בראש הרשימה 

חשבו על הפעם האחרונה שבה חיפשתם מידע ברשת. באופן טבעי, סביר שתבחרו בתוצאות החיפוש העליונות ביותר. פרופ' הלפרן מזהיר מפני הפעולה האוטומטית הזאת: "לעתים דווקא מה שממוקם במעלה התוצאות הן הכתבות הממומנות והפחות אובייקטיביות. לכן, במקרה כזה, פשוט בחרו תוצאה מתחתית הרשימה וכך תגדילו את הסיכוי להיחשף למידע אמין ואובייקטיבי יותר".



"באופן עקרוני, רופא שמעניק מידע שגוי או מטעה חשוף לתביעה"

"בהיעדר חוק מסוים שמגדיר את נושא הייעוצים ברשת, לרוב ניתן למצוא בפורומים שונים  תקנון ייעוץ שמסביר את צורת ההתכתבות ואת הדגשים בעת קבלת הייעוץ. ככלל, ברגע שמדובר ברופא, הוא מחויב בהעברת מידע אמין, ולא – הוא חשוף לתביעה באופן דומה לזה שבו היה חשוף בעת העברת מידע באופן פרונטלי.


"בסופו של דבר חשוב להבין שמידע ברשת יכול להועיל אם משתמשים בו בתבונה ובזהירות, אך בכל מקרה חשוב להבין שהוא לא יכול להחליף את הפגישה האישית עם המטפל הרלוונטי", מסכם עו"ד בכר.



קראו עוד: זהירות, פציעות: איזה ספורט הכי מסוכן לכם?



פורום מרפאת מטיילים רמב"ם

ד"ר עמי נויברגר

ד"ר עמי נויברגר
ד"ר עמי נויברגר הינו רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ובמחלקה פנימית ב' בבית החולים רמב"םד"ר נויברגר מנהל את מרפאת המטיילים ברמב"ם. ד"ר נויברגר הינו מומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות, ומשמש כאחראי עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • זיקה- האם ההנחיות ל3 חודשים וודאיות?
  • סנדי
  • 23/05/2019 13:32
  • שלום, ההנחיות ירדו ל3 חודשים, האם וודאי???? האם רלוונטי גם להדבקה מצד הגבר? הבנתי שגברים עדיין בסיכון להדביק חצי שנה,אשמח להבהרה. בנוסף, ויאטנם פיליפינים יש מידע על כמה הזיקה פעילה שם אם בכלל? והאם הארהב מצוי הנגיף גם? לפני הנחיות האתר העולמי נראה שכן.. אשמח להסיר את החשש בתשובתיכם. תודה רבה לכם

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זיקה
  • סנדי
  • 23/05/2019 15:33
  • תודה רבה על המענה המהיר.. אני אנסה לחדד את השאלה הראשונה- השינוי בהנחייה מחצי שנה ל 3 חודשים מבוסס מספיק? או שכדאי לקחת מקדם בטיחות נוסף (עד לחצי שנה)? אני שואלת כי רופאי נשים למרפאות מטיילים שונים לצורך העניין לא תומכים בדעה של המתנה של 3 חודשים. בנוסף, מה ההנחייה לגבי גברים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זיקה
  • גג
  • 21/05/2019 20:13
  • אני ובעלי חזרנו בסוף אפריל מירח דבש ובמהלכו עשינו שיט של שבוע בקריביים, על מנת לשלול את ההידבקות בזיקה האם מספיק שרק אני אעשה את בדיקות הדם? כי הרי אם הוא היה נדבק בנגיף הוא כבר היה מדביק גם אותי, לא? או שיש הכרח ששנינו נעבור את הבדיקות? מעבר לכך במרד הבריאות ומקומות נוספים כתוב כי יש צורך בהמתנה של 8 שבועות האם זה מספיק?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סביר שלא נדבקתם כלל אבל אם כן - חשוב שאת תבדקי. אם בעלך נדבק ולא נבדק הוא יכול להדביק אותך ביחסי מין ללא קונדום. אף אחד לא יודע מהי "יעילות" ההדבקה ביחסי מין - זאת אומרת האם אפשר לקיים יחסים מספר פעמים בלי העברת הנגיף וכן להעבירו אחר כך. ממה שאנו יודעים על נגיפים אחרים כגון ה hiv - זה יכול לקרות. לפיכך תבדקו שניכם או שתחליטו להימנע מיחסי מין לא מוגנים עד לסוף ההריון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • נגיף הזיקה
  • אבי
  • 17/05/2019 17:21
  • מתוקף עבודתי אני טס למדינות, הודו-הידראבד, סינגפור, ארה"ב, כולם באזורים שמסומנים בסגול, הטיסות שלי לאזורים האלה למשך שבוע שבועיים,ובתדירות גבוהה יחסית, כל חודשיים בערך, מה אני צריך לעשות כדי להיות רגוע בנושא כאשר אנו רוצים להיכנס להריון, ובמהלכו.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • המשך
  • אבי
  • 17/05/2019 17:22
  • א. נסיעות חוזרות להודו הן סיבה מצויינת להתחסן, גם אם אלו נסיעות עסקים. ב. היות והסיכון להדבקה בזיקה נמוך מאוד (ובארהב לא קיים) ואין טעם להיבדק שוב ושוב - נראה לי הגיוני להישמר מיתושים כמה שאפשר ולהיבדק לפני החלטה להיכנס להריון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אודי קלינר ד"ר אודי קלינר
סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות קרא עוד
פרופ' איתמר גרוטו פרופ' איתמר גרוטו
מנהל שירותי בריאות הציבור קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ