10% מהאוכלוסיה סובלת: הכל על הפרעת קשב וריכוז – ADHD

עקב עליה חדה באבחון, בשנים האחרונות עלתה המודעות להפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), אשר באה לידי ביטוי במגוון תסמינים חברתיים ולימודיים. מהם התסמינים שעלולים להעיד עליה, כיצד ניתן לאבחנה ואיך מטפלים? מומחה מסביר

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 23/05/2017

הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ובקיצור ADHD), הינה הפרעת התנהגות נוירולוגית, כלומר שמקורה במערכת העצבים המרכזית. היא מייצגת מספר מצבים רפואיים (הפרעות), אשר יכולים לבוא לידי ביטוי כולן יחד או באופן חלקי, בצורת תסמינים הקשורים ליכולת להתרכז ולהתמקד, וכן ליכולת השימוש בכישורי הלמידה ובכישורים החברתיים. המודעות לקיומה עלתה מאד בשנים האחרונות. בעיני רבים זו גם הסיבה לעלייה החדה באבחון הסובלים ממנה.








 מהם הגורמים ל-ADHD?

הגורמים להפרעת קשב וריכוז ותנועתיות יתר או בקיצור ADHD הינם רבים ומגוונים וכוללים גורמים סביבתיים וגנטיים. בין הגורמים לתופעה: נטייה גנטית, קשיים בהריון ובלידה (כגון: חשיפה לזיהומים, סיבוכים ועוד), מאפיינים סביבתיים, משפחתיים וחברתיים, המשפיעים על נפשו של הילד ורגשותיו (כמו, למשל, חסך רגשי, הורות נוקשה, דרישות יתר מהילד, הזנחה, התעללות וכדומה) ישנם גם גורמים נוירו ביולוגיים המשפיעים על התפתחות ההפרעה, כלומר שינוי במבנה המוח, שהינם מולדים או נרכשים (למשל כתוצאה מחבלה או חשיפה לזיהומים ורעלנים). ישנה גם עדות כי תהליכים כימיים שונים במוח משפיעים על התפתחות ההפרעה וחומרתה.  



מהם התסמינים שעלולים להעיד על התופעה?

אנשים המתמודדים עם ADHD חשים מגוון תסמינים. מאחר שהפרעת קשב לא נוטה להיות סטטית וקבועה, אלא מתפתחת לאורך הזמן ומשתנה בהתאם לגיל, למצב הרגשי, חברתי, לימודי ובהתאם להתפתחות הילד, היא תגרום לתסמינים שונים לאורך תקופות שונות בחיים.


ביטוייה המגוונים של התופעה ישתנו מעת לעת, אך נהוג להגדיר ביטויים נפוצים המשותפים לרוב המתמודדים עם התופעה לאורך חייהם. תסמיני הליבה כוללים: נטייה לחלום ו"לרחף", יכולת להתרכז ולהקשיב לזמן קצר בלבד, רגישות רבה לגירויים הגורמים בקלות להסחות דעת מרובות, קושי בהתארגנות, קשיי למידה, קושי ברכישת מיומנויות חברתיות, שיבושים בחשיבה, קושי בקבלת החלטות, קושי בשמירה על סדר, בעמידה בזמנים, בהשלמת משימות ובתשומת לב לפרטים, היעדר יכולת ריכוז והתמדה, בלבול וקושי בחשיבה, אי יכולת לנהל מספר משימות בו זמנית ועוד.


הסובלים גם מהיפראקטיביות ואימפולסיביות חשים בנוסף לאלה גם חוסר שקט ומנוחה, דיבור אינטנסיבי, קושי לחכות לתורם בשעת דיבור או משחק‏, קושי בציות לכללים, אימפולסיביות, נטייה להתפרץ, נטייה לפעלתנות יתר, התנהגות אגרסיבית, קושי בדחיית סיפוק, תנועה מרובה, אי שקט פסיכומוטורי, תנודות רגשיות שיכולות להיות קיצוניות ועוד. 


להפרעות קשב וריכוז, בייחוד אלה שאינן מאובחנות ואינן מטופלות בזמן, נלוות מחלות רקע ומצבים רפואיים נוספים, כשהנפוצים בהם הם: דכאון, חרדה, הפרעות התנהגות, הפרעות מצב רוח, הפרעות למידה (דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה).



כיצד ניתן לאבחן את התופעה?

אבחון ההפרעה נעשה על ידי נוירולוג המבצע הערכה ראשונית ומפנה למבדקים נוספים לפי הצורך. בדיקות האבחון יעלו כי הנבדק סובל מהפרעת קשב וריכוז, כאשר שישה מאפיינים לפחות יצביע על חוסר קשב או כאשר שישה מאפיינים לפחות המצביעים על היפר אקטיביות מתאימים. המאפיינים מוגדרים במדריך האבחוני הבינלאומי המכונה DSM והמקובל גם בישראל. המאפיינים רבים ומגוונים וכאשר קיומם ברור, ממושך - נמשך לפחות שישה חודשים- והם מפריעים לתפקוד ולא תואמים את השלב ההתפתחותי של הילד, יחשדו כי מדובר בהפרעת קשב וריכוז. טרם המסקנה, יוודאו המומחים כי אין המדובר במקור אחר למאפיינים ההתנהגותיים הללו, כמו, למשל, הפרעה התפתחותית או הפרעה נפשית, כגון: הפרעת אישיות, הפרעת מצב רוח, סכיזופרניה וכדומה.



מהן דרכי הטיפול בהפרעת הקשב והריכוז?

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא טיפול רב מערכתי. מדובר בטיפול חשוב מאין כמותו, שיסייע לסובלים מההפרעה לשפר את איכות חייהם ולהיטיב לתפקד במסגרות השונות. הטיפול האידיאלי המומלץ הוא טיפול תרופתי בחומרים מעוררים (סטימולנטים) המשפרות את טווח הריכוז ומסייעות במיקוד הקשב,   המשולב עם פסיכותרפיה ועם שינוי אורחות החיים (למשל, שינויים תזונתיים). לרוב, הטיפול מתייעל כאשר נרתמים אליו בני המשפחה והמורים הסובבים את המטופל. יש מטופלים המעידים על הסתייעות ברפואה משלימה. 


הכותב הוא מומחה בכיר לנוירולוגיה, מנהל המכון לנוירולוגיה של הילד והתפתחות הילד, במרכז הרפואי הלל יפה. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org




פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD

ד"ר גלעד חבצלת

ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מטפל בהפרעות קשב
ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מורשה משרד הבריאות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים.ד"ר חבצלת מנהל פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD באתר אינפומד.ד"ר חבצלת מומחה לטיפול בהרטבת לילה ומנהל עוד...

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • עצבות ואטנט
  • אופק
  • 23/05/2019 16:18
  • היי, אני בן 23 ולומד בדיוק לפסיכומטרי. בגלל הלימודים אני לוקח כל יום אטנט, בין כדור לחצי כדור. בכל פעם שההשפעה מגיעה ל2~ שעות האחרונות שלה אני מתחיל לחוש עצבות, האם יש דרך לפתור את זה? אני נמצא בתקופה עם מספר אירועים מעט קשים ובדר"כ הם הסיבות לעצבות אבל ללא האטנט אני אפילו לא מתעסק בזה. אשמח להמלצה. שכחתי רק לציין שניסיתי גם ריטלין וקונצרטה במינונים נמוכים והאטנט השפיע הכי פחות מבחינת התופעות לוואי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטנט -חולשה, חולשה בכפות רגליים
  • יונתן
  • 21/05/2019 14:38
  • שלום בן 36 בריא בדרך כלל מ2015 יש לי בעיית עייפות כרונית שלא מצאו לה את הסיבה ( כנראה שינה לא טובה) בכל אופן שאלתי היא לגבי אטנט- אני משתמש בו פעם ב-חודש ביום שבת בלילה ( ביצוע משימות) ותמיד אחר כך יש לי חולשה בכפות רגליים, ירכיים, בגוף-יותר מהרגיל יש קשר בין אטנט לבין חולשה לאחר שההשפעה פגה? אני לוקח על בטן ריקה ולא אוכל למשך 8 שעות 20 מ"ג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קודם כל מומלץ לא ליטול אטנט על בטן ריקה. אין לי אפשרות ללא מידע מקיף ובדיקה רפואית מעמיקה לקבוע האם החולשה קשורה לאטנט. אתה מתאר מצב של לילה ללא שינה ובצום שהוא לעצמו יכול להסביר את החולשה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שינוי תרופה
  • משה
  • 16/05/2019 21:24
  • שלום רב , אני הן 32 אובחנתי לא מימזמן בadhd במשך זמן מה התמהמתי משימוש בטיפול תרופתי על אף שאני מרגיש שחיי נעצרים. לקחתי פעם פעמיים רטלין והוא מנע ממני לישון מינון של 30 מיליגרם la בהתייעצות עם נוירולוג הוא ייעץ לי לקחת אטנט 20 מיליגרם xr . אני חושש לקחת את התרופה מכיוון ששמעתי שהיא עלולה לגרום לתופעות לוואי אחרות חמורות יותר . שמעתי על דפיקות לב וסיכון גבוהה יותר לתופעות לוואי אחרות . האם זה נכון? האם רטלין נחשב תרופה יותר ביטחותית מאטנט? אשמח להרגע בנושא. חיי נעצרים ואני חושש מהתרופות הללו .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תופעות לוואי זה עניין אינדיבידואלי, כלומר שונות מטופל למטופל. אטנט מכיל חומר שונה מזה של ריטלין. יש מי שמגיב בתופעות לוואי קשות יותר לריטלין ויש אלא שמסתדרים טוב יותר עם טיפול באטנט. זה תלוי בהרבה מרכיבים ודורש מעקב רופא. לא אוכל לתת לך המלצות דרך הפורום בלי בדיקה פסיכיאטרית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ