דלג לתוכן

היעדר בכי וחוסר תגובה: 8 תסמינים שעלולים להעיד על אוטיזם בשנה הראשונה לחיים

אחד מכל שמונים ילדים בישראל יאובחן עם אוטיזם, לרוב בשנה השנייה או השלישית לחיים. אולם, מומחים בעולם טוענים כי ניתן לאתר את סימני האזהרה עוד הרבה לפני, בחודשים הראשונים לחיי התינוק. לאילו תופעות כדאי לשים לב ומדוע טיפול מוקדם חשוב כל כך? במיוחד ליום המודעות לאוטיזם, מה שחשוב לדעת על סימני התסמונת והטיפול בה בשלבים המוקדמים

מאת: ד"ר חנה אלונים
תאריך פרסום: 31/03/2021
4 דקות קריאה

בין אם בגלל פיתוח של שיטות אבחון נוספות, מודעות הולכת וגוברת או עלייה בשיעור הילדים המאובחנים, שכיחות האוטיזם עלתה בעשור האחרון באופן ניכר. אחד מכל חמישים ושבעה ילדים בארצות הברית ואחד מכל מאה ילדים באירופה המערבית מאובחן באוטיזם. בישראל, נכון לשנת 2020 אחד מכל שמונים ילדים אובחן באוטיזם. 

תסמונת האוטיזם אינה הפרעה אחת, אלא תסמונת המאגדת תחתיה מגוון מצבים נוירו-התפתחותיים המשפיעים על תחומי הקשר, התקשורת והתפקוד. מאות גנים התגלו בשנים האחרונות כקשורים לספקטרום האוטיסטי, ומחקרים קליניים בתחום האפי- גנטיקה (הבוחן את האופן שבו גורמים סביבתיים משפיעים על הגנטיקה) הראו כי קיימים גורמים סביבתיים המשפיעים על התפתחות המוח בינקות. 

אורח חיים אינטנסיבי המלווה לעיתים בחרדות, אחד מכל שבעים ילדים בישראל יאובחן עם אוטיזם, לרוב בשנה השנייה לחיים. אולם, מומחים בעולם טוענים כי ניתן לאתר את סימני האזהרה עוד הרבה לפני, בחודשים הראשונים לחיי התינוק. לאילו תופעות כדאי לשים לב ומדוע טיפול מוקדם חשוב כל כך? מה שחשוב לדעת על סימני התסמונת והטיפול בה בשלבים המוקדמים:
בין אם בגלל פיתוח של שיטות אבחון נוספות, מודעות הולכת וגוברת או עלייה בשיעור הילדים המאובחנים, שכיחות האוטיזם עלתה בעשור האחרון באופן ניכר. אחד מכל ארבעים ושבעה ילדים בארצות הברית ואחד מכל 70 ילדים באירופה המערבית מאובחן באוטיזם. בישראל, נכון לשנת 2021 אחד מכל שבעים ילדים אובחן באוטיזם
תסמונת האוטיזם אינה הפרעה אחת, אלא תסמונת המאגדת תחתיה מגוון מצבים נוירו-התפתחותיים המשפיעים על תחומי הקשר, התקשורת והתפקוד. מאות גנים התגלו בשנים האחרונות כקשורים לספקטרום האוטיסטי, ומחקרים קליניים בתחום האפי- גנטיקה (הבוחן את האופן שבו גורמים סביבתיים משפיעים על הגנטיקה) הראו כי קיימים גורמים סביבתיים המשפיעים על התפתחות המוח בינקות
אורח חיים אינטנסיבי המלווה לעיתים בחרדות, הטכנולוגיה, כולל חשיפה מאסיבית של תינוקות רכים למסכים, כל אלה עלולים להשפיע על מערכת הוויסות החושי. מערכת זו לוקחת חלק מרכזי בהתפתחות התסמונת האוטיסטית. חשוב להבין כי גורמים אלה אינם מובילים להתפתחות של אוטיזם, שהרי בתינוקות הסובלים מהתסמונת קיימת רגישות גנטית ראשונית, אך השפעת צפייה רבה במסכים על תינוקות עם רגישות לסטייה התפתחותית תהיה ניכרת יותר בהשוואה לתינוקות אחרים

הטכנולוגיה וכן חשיפה מאסיבית של תינוקות רכים למסכים, כל אלה עלולים להשפיע על מערכת הוויסות החושי. מערכת זו לוקחת חלק מרכזי בהתפתחות התסמונת האוטיסטית. חשוב להבין כי גורמים אלה אינם מובילים להתפתחות של אוטיזם, שהרי בתינוקות הסובלים מהתסמונת קיימת רגישות גנטית ראשונית, אך השפעת צפייה רבה במסכים על תינוקות עם רגישות לסטייה התפתחותית תהיה ניכרת יותר בהשוואה לתינוקות אחרים. 


Shutterstock | riggleton

 

סימני האזהרה לאוטיזם מתפתחים כבר בשנה הראשונה לחיים

במשך שנים, כאשר רואיינו הורים ונשאלו מתי הבחינו לראשונה שמשהו אינו מתפתח באופן רגיל אצל התינוקות שלהם, למעלה מ- 60%  טענו שהתינוקות התפתחו באופן תקין עד גיל שנה, ולאחריו חלה רגרסיה
אולם, מחקר פורץ דרך שהתנהל במשך כעשור במרכז מפנה להתערבות מוקדמת באוטיזם ופורסם בכתב העת Israeli Pediatrics כבר ב -2011, מצא כי קיימים אותות אזהרה המעידים על התפתחות התסמונת עוד הרבה לפני
במהלך המחקר נבדקו 110 תינוקות מישראל, אירופה וארה"ב, שאובחנו באוטיזם בגילאי 2.5-3 שנים. במהלך המחקר נותחו תיעודי וידאו שצולמו על ידי ההורים בשנת החיים הראשונה, עוד לפני שעלה בדעתם שמשהו אינו כשורה אצל ילדיהם. מטרת המחקר הייתה לבחון אם ניתן להבחין בסימפטומים מנבאי אוטיזם עוד בשנה הראשונה לחיים
הממצאים הראו שמתוך 110 מהילדים שהשתתפו במחקר, אצל 98 מהתינוקות ניתן היה לזהות סימפטומים מאפייני אוטיזם כבר במהלך שנת חייהם הראשונה.  תוצאות המחקר הובילו לפיתוח של כלי לאיתור חשד לאוטיזם © ESPASSI לתינוקות בני 5 -15 חודשים. הפיילוט של כלי האיתור נעשה בין השנים 2012 - 2007 ביחידה לאיתור מקדם שהוקמה בביה"ח איכילוב.

8 סימני אזהרה שעלולים להצביע על התפתחות של אוטיזם 

המחקר המתמשך הוביל לגיבוש של 8 קבוצות סימפטומים שעלולים להופיע ולאותת על קיום התסמונת כבר בשנה הראשונה.
• פאסיביות יתר - חוסר בכי, חוסר תנועה, חוסר עניין בסביבה. סימנים אלה יתפרשו לעיתים כתינוק "נוח" במיוחד
חוסר קשר עין – למרות שקיים קשר עין עם חפצים.
חוסר תגובה לקול או נוכחות הורה - אין הפניית ראש, חיוך או מלמול כאשר הורה קורא בשם הילד או נוכח בחדר.
אקטיביות יתר - בכי מתמיד ללא כל סיבה רפואית, חוסר שקט פיסי.
חוסר רצון או התנגדות לאכול - יניקה או אכילה מבקבוק וקושי במעבר לאוכל מוצק
רתיעה ממגע של הורה – רגישות יתר סנסורית, הקשתת הגוף לאחור או התכווצות הגוף
התפתחות מוטורית מאוחרת היפוטוניה, זחילה מאוחרת, הליכה מאוחרת
גדילה מואצת של היקף הראש - ביחס למידת ההיקף לאחר הלידה

מה ניתן לעשות כאשר מתעורר חשד?

חשוב לציין שכל אחד מהסימפטומים המופיעים לעיל יכול לאפיין גם בעיות התפתחותיות אחרות אשר אינן קשורות באוטיזם. לכן, יש לערוך בראש וראשונה בדיקות רפואיות (נוירולוגיות, מטבוליות). אם מתגלים לפחות שני סימפטומים מובהקים לאורך זמן,  ולאחר שנשללו בעיות רפואיות אחרות, מומלץ לפנות לרופא ילדים מומחה בתחום ההתפתחותי.
המתנה של חודשים עלולה להיות לעתים  גורלית להמשך התפתחותו של התינוק. לכן, אם אתם כהורים חשים שהתינוק שלכם לא יוצר קשר עין, לא מתעניין בסביבתו, פאסיבי באופן יוצא דופן, או שיש לו תנועות שנראות לכם מוזרות, קשיים באכילה לאורך זמן, מבלי שנמצאה לכך סיבה רפואית כלשהי, אל תהססו להתייעץ. אל תהיו לבד עם הדאגה. אל תכנסו למעגל של חרדות שממילא משפיעות גם על תינוקכם ועלולות ליצור מעגל קסמים.
אפשר לעזור לכם! ניתן ליצור קשר עם מרכז מפנה ולהציג בקצרה את סיבת הפנייה. לרוב תתבקשו לשלוח תיעוד וידיאו קצר של תינוקכם בסיטואציות שונות. בעקבות צפייה בו, תקבלו הדרכה בסיסית. אם עדיין תהיו מודאגים ותהיה לכך סיבה מוצדקת, תוזמנו לבדיקת הערכה עם תינוקכם במרכז מפנה, בראש פנה.

מאתרים מוקדם - מתערבים מוקדם - משנים חיים 

עשורים של מחקר קוגניטיבי והתנהגותי מאשרים שהמוח האנושי עובר התפתחות משמעותית מקסימלית בשנתיים הראשונות לחיים. חוקרי מוח מובילים בתחום האוטיזם בינקות תמימי דעים בנוגע לכך שבזמן זה, בו המוח נמצא בשיא גמישותו, ניתן להשפיע על הצמיחה והחיבור של תאי העצב וכך לתרום להפחתה בחומרת התסמינים האופייניים לאוטיזם.
מעקב אחר תינוקות שטופלו במרכז מפנה בשנת חייהם הראשונה והשנייה (6 - 24 חודשים) ופעוטות שטופלו בשנה השלישית לחייהם (24- 36 חודשים), חשף פער משמעותי בהישגי אבני ההתפתחות, לטובת הקבוצה הצעירה
ניתן לדמות את התפתחות המוח בחודשים הראשונים לחיים למגדל קוביות: בדומה לכך שיציבות הקוביות העליונות במגדל תלויה במידה רבה בקוביות המונחות ביסודות, כך חריגות שמופיעות במבנים מוקדמים במוח ישפיעו על מבנים המתפתחים בשלב מתקדם יותר ונשענים עליהם
לכן, הגיוני שאיתור תינוקות בסיכון והתערבות בשלב הינקות המוקדמת תהיה בעלת השפעה מכרעת שעשויה למנוע את הסלמת תסמיני האוטיזם באופן משנה חיים. ברוב המקרים, ניתן לראות שינוי מהותי בהתפתחותו של התינוק כבר אחרי תקופת טיפול קצרה, ולעתים רבות מספיקה רק הדרכת הורים טובה.
 

הכתבה בשיתוף עם ד"ר חנה אלונים, מומחית לאוטיזם ובריאות הנפש של התינוק. ראשת מרכז מפנה לטיפול, מחקר והכשרה (1987), מנהלת ביה"ס להכשרת מטפלים בגישת מפנה, אוני' בר אילן (2001), חברה בוועדת ICF לאוטיזם של ארגון הבריאות העולמי (2016). הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר ורוניקה צ'רנוחה
ד"ר ורוניקה צ'רנוחה נוירולוגיה
נוירולוגית ילדים בכירה במרפאה נוירולוגית ילדים בית חולים לילדים דנה, מרכז רפואי איכילוב
פרופ' אורי קרמר
פרופ' אורי קרמר נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד
מומחה לאפילפסיה בילדים וקשיי קשב
ד"ר מירה גינזברג
ד"ר מירה גינזברג נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד
רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיה ילדים בבית חולים וולפסון
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום אוטיזם אצל תינוקות

בניהולו של מרכז מפנה
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו