מולוסקום: מה חשוב לדעת על מחלת העור המדבקת? מדריך להורים

מולוסקום היא מחלת עור ויראלית מדבקת השכיחה בעיקר בקרב ילדים צעירים בגילאי 2-9 שנים, אך יכולה להופיע גם בקרב מבוגרים ותינוקות. למרות שלא מדובר בתופעה מסוכנת היא מדבקת מאוד, עלולה לגרום לתופעות לוואי, להוות פגם אסתטי ולחלוף ללא התערבות רק לאחר חודשים ארוכים ואף שנים. איך נדבקים במולוסקום ומהם הטיפולים שעשויים לעזור? התשובות בכתבה הבאה.

Yuriy K | shutterstock

מי נמצא בסיכון להידבק וכיצד מועבר הנגיף?

כפי שצוין, ילדים מהווים אוכלוסייה בסיכון להדבקה בנגיף, בייחוד פעוטות אשר באים במגע עם ילדים אחרים. זאת ועוד, ילדים הסובלים מאסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) מצויים גם הם בסיכון מוגבר להידבק בנגיף ולסבול מהתפשטות נרחבת יחסית, בשל ההפרעה במחסום העורי שלהם. גם אוכלוסיות מדוכאות חיסון, הכוללות ילדים ומבוגרים כאחד, מצויות בסיכון להדבקה. במצבים אלה, לרוב יתפתחו נגעים גדולים יותר והטיפול יהיה מורכב. 

איך ניתן לזהות שאכן מדובר ביבלות מסוג מולוסקום?

סימן האזהרה המזוהה ביותר עם מולוסקום הם נגעים כיפתים בגוון ורדרד שיכולים להיות ממוקמים  באזור מסוים או מפושטים בכל הגוף. לרוב, הנגעים נפרדים האחד מן השני והם אינם חולפים במשך שבועות. 

ברב המקרים האבחנה רופא ילדים או רופא עור יאבחנו את המחלה על סמך תלונות המטופל והבדיקה הגופנית. במיעוט המצבים בהם לא ברור , אם מדובר בנגע מסוג מולוסקום תילקח דגימה מהיבלת לצורך אבחנה מעבדתית.

אם לא מדובר במחלה מסוכנת, מדוע בכל זאת כדאי לטפל בה?

למרות שמחלה זו אינה מסכנת חיים כמו גם את שלמותם של איברים שונים, מומלץ לטפל בה מכמה סיבות: ראשית, זוהי מחלה מדבקת מאוד, בעיקר בילדים. למעשה, אם ילד הסובל מהיבלות הוויראליות בא במגע עם ילדים אחרים, בגן למשל, ישנה סבירות גבוהה מאוד שגם אחרים ידבקו. גם בתוך המשפחה ישנו סיכוי להעברת הנגיף בייחוד במגע עם מים (למשל תוך שימוש באותה המגבת). 

ההדבקה אינה מתרחשת רק בקרב הסובבים את הילד, אלא גם באזורים אחרים בגופו. מגע עם הנגעים יכול להפיץ את הנגיף לאיברים אחרים בגוף, לרבות אזור הפנים והעיניים. 

שנית, בניגוד למחלות ויראליות אחרות אשר חולפות מעצמן לאחר זמן קצר יחסית, מחלת עור ויראלית זו יכולה לחלוף לאחר תקופת זמן ארוכה שנמשכת לעיתים חודשים ואף שנים. 

לעיתים, יכולה להתפתח דלקת או אקזמה הנובעת מרגישות לאותם נגעים ויראליים, במיוחד בילדים אשר סובלים מאסטמה של העור. במצבים אלה התפתחות הנגעים מובילה לגרד ותחושה לא נעימה והיא יוצרת מעין מעגל אינסופי של פיזור של הנגעים הויראלים באיברים נוספים. אם הנגעים התפתחו במקומות חשופים היבלות עלולות גם לגרום לפגם אסתטי ניכר.

לבסוף, מערכת החיסון אמנם מאתרת את הנגעים ומשמידה אותם, אך במסגרת תגובת הנגד הנגעים הופכים למלאי מוגלה, דבר אשר מהווה גם הוא פגם אסתטי ניכר.

מהן דרכי הטיפול ביבלות מסוג זה?

ישנן שתי אפשרויות מרכזיות לטיפול ביבלות מסוג מולוסקום:

- האפשרות הראשונה היא מעקב בלבד, ללא טיפול פעיל. גישה זו מקובלת בעיקר במצבים בהם התפתח מספר קטן של נגעים שאינם גורמים לגרד. במצבים אלה, מערכת החיסון של הגוף היא זו שתשמיד לבסוף את הנגעים

- החלופה השנייה היא טיפול אקטיבי באמצעות הרס של הנגעים. הרס הנגעים מתאפשר באמצעות מספר שיטות: 

צריבה באמצעות חנקן נוזלי

הפעולה מתבצעת במרפאת  רופא עור ובמהלכה נעשה שימוש בחנקן נוזלי (נוזל בטמפרטורה נמוכה מאוד) לשם צריבת הנגע והרס שלו. למרות שמדובר בטיפול ותיק הוא אינו מומלץ בילדים מאחר וכרוך בכאב. בנוסף טיפול זה עלול להותיר כתמים בהירים על גבי העור ואף להוביל להתפתחות של צלקות. 

חומרים אנטי ויראליים לשימוש ביתי

תכשירים המכילים חומר הפוגע בתאים "המארחים את הווירוס". דוגמה לכך הוא תכשיר הנקרא ורוציד, המסייע בהמסת שכבות העור באזור הנגע וכך תורם להעלמתו. טיפול זה יעיל למספר מצומצם של נגעים והוא מחייב שיתוף פעולה מצב הילד. את התכשיר יש למרוח פעם או פעמיים ביום על גבי הנגעים לפרק זמן ארוך יחסית. 

חומר נוסף אשר מצריך רקיחה וניתן תחת מרשם הוא תכשיר KOH  אשר משמש גם הוא להמסת שכבות העור. יש למרוח אותו על גבי הנגעים בצורה עדינה וזהירה ורק לאחר מריחה של וזלין סביב היבלות כדי למנוע פגיעה באזורי העור הבריאים. לאחר מספר ימים יווצרו פצעים באזורים שבהם התפתחו היבלות ואלה ייעלמו.

Cantharidin

חלופה מוצלחת נוספת שיעילותה הוכחה במחקרים רבים הוא תכשיר שנקרא Cantharidin ומורכב ממיצוי של רעלן המצוי בחיפושיות. מדובר בטיפול חד פעמי המתבצע במרפאת רופא העור וכולל מריחה של החומר על הנגעים. הרעלן גורם ליצירת שלפוחיות על גבי העור ומוביל להעלמת הנגעים. שיטה זו אטרקטיבית במיוחד בשל היותה כרוכה בטיפול חד פעמי שאינו גורם לכאב או צלקות. עם זאת, חשוב לציין כי טיפול זה זמין בארץ באופן חלקי בלבד. 

הסרת הנגעים באמצעות כפית כירורגית

אם  קיימים נגעים רבים ( מצב המתרחש בכ-5-10% מהחולים), או במצבים שבהם התפתחו נגעים באזורים רגישים, כמו העיניים, איבר המין ופי הטבעת, תתבצע הסרה של הנגעים תחת טשטוש, באמצעות שימוש בכפית כירורגית. 

חשוב לציין שאם התפתחו נגעים באיברי המין או פי הטבעת בילדים שנגמלו מחיתול, פרוטוקול הבירור כולל גם תשאול שנועד כדי לברר שהילד אינו חשוף לפגיעה מינית, מאחר ונגעים אלה יכולים להיות מועברים גם במגע מיני. מדובר בחלק מפרוטוקול הבדיקה השגרתי בשל היותה של דרך העברה זו רווחת. 

למי כדאי לפנות אם קיים חשד למולוסקום? 

למרות שהפניה הראשונית במקרים רבים היא לרופא ילדים, במצבים שבהם עולה חשד לקיום של יבלות מסוג מולוסקום מומלץ לפנות לרופא עור בעל ניסיון בטיפול בנגעים מסוג זה. הרופא המומחה בקיא במגוון חלופות הטיפול ועל כן יוכל להציע את הדרך המתאימה ביותר שתסייע בהעלמת הנגעים ותספק הקלה לילד ולהוריו, כמו גם בטיחות לאלה אשר סובבים את הילד. חשוב עוד לציין כי עם קבלת האבחנה חשוב להקפיד על כללי ההיגיינה, ובהם הימנעות ממגע עם בגדי הילד, המצעים או המגבות, מאחר ומדובר במחלה מדבקת מאוד גם דרך חפצים אלה.