פרקינסון: מהן דרכי הטיפול במחלה?

מה גורם להתפתחות מחלת הפרקינסון, אילו תסמינים אופייניים עלולים להתפתח, כיצד ניתן לאבחן ומהן דרכי הטיפול שעשויות להקל על חומרת התסמינים? התשובות בכתבה שלפניכם
כתבה פרסומית כתבת חסות
תקציר מושמע של הכתבה:



פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית אשר גורמת לפגיעה חמורה בתנועתיות הגוף. מקור המחלה נעוץ בירידה ברמות הדופמין המופרש, עקב פגם בתאי המוח המייצרים אותו. הדופמין הוא נוירוטרנסמיטור אשר אמון על יכולת התנועה ועל ויסות המערכת המוטורית. ירידה ברמתו מובילה לתסמינים שונים, כאשר העיקרי שבהם הוא רעד. הגורם להתפתחות הפגם בתאים המייצרים את הדופמין אינו ידוע, אך שכיחות המחלה עולה עם הגיל. בנוסף, מחלה זו נפוצה יותר בגברים מאשר בנשים. במיעוט המקרים מחלת הפרקינסון מתפתחת על רקע גנטי. 

אילו תסמינים יעוררו חשד?
התסמינים של מחלת הפרקינסון מתחלקים לשני סוגים מרכזיים: תסמינים מוטורים ותסמינים שאינם מוטורים. בקרב רוב החולים, הסימן הראשוני למחלה יהיה רעד חד צדדי. 


תסמינים מוטוריים
רעד, נוקשות, איטיות בתנועה והפרעה בשיווי המשקל.


תסמינים שאינם מוטוריים
תסמינים אלה יכולים להקדים את התופעות המוטוריות, אך פעמים רבות הם אינם משויכים למחלה.  מבין התסמינים שאינם מוטוריים ניתן למנות הפרעה בחוש הריח, הפרעות פסיכיאטריות  (כמו דיכאון והפרעות חרדה), ירידה בתיאבון, כאבים במקומות שונים בגוף, נדודי שינה ועוד. בשלב מתקדם, המחלה עלולה לגרום גם להפרעות זיכרון, עד כדי התפתחות של דמנציה


פרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית ועל כן תסמיני המחלה יחמירו עם הזמן. ללא טיפול, היא עלולה לגרום להפרעה בתפקוד היומיומי, לאיטיות בביצוע פעולות, לקושי בביצוע משימות שגרתיות ובמקרים מסוימים אף לאבדן כושר העבודה. 





כיצד מאבחנים?
אבחון המחלה מתבצע בעזרת בדיקה נוירולוגית ובדיקה קלינית של המטופל, לשם גילוי התסמינים האופייניים למחלה. מעבר לכך, לעיתים יש צורך בבדיקות הדמיה מוחיות כדי לשלול מצבים אחרים שיכולים להוביל להתפתחות תסמינים דומים, וכן גם לצורך אבחנה סופית. 


מהן דרכי הטיפול במחלת הפרקינסון?
למרבה הצער, כיום לא קיים טיפול שיכול לרפא את מחלת הפרקינסון. על כן, מטרת הטיפול במחלה היא למתן את חומרת התסמינים, בייחוד הרעד והנוקשות, כדי לסייע למטופל לתפקד באופן יומיומי ולשפר את איכות חייו. הטיפול במחלת הפרקינסון מורכב ובחירת הטיפול תלויה במשתנים שונים, בהם גיל המטופל, חומרת תסמיני המחלה וקיומן של מחלות רקע נוספות. לרוב החולים צריכים להיות במעקב נוירולוגי, מעקב אחר מינוני התרופות ומעקב אחר לחץ הדם.


טיפולים תרופתיים

1. נגזרות של דופמין
תרופות המספקות דופמין ממקור סינטטי וכך מסייעות בהקלה על תסמיני המחלה. קיימות כיום מגוון של תרופות השייכות לקבוצה זו, רובן נלקחות באופן פומי ומיעוטן באמצעות עירוי ורידי. במצבים של מחלה מתקדמת, יינתן הטיפול התרופתי באמצעות משאבת דאודופה המזליפה את התרופה ישירות למעי החולה וכך מונעת את המחסור בדופמין. 


הטיפול התרופתי ניתן באופן יומיומי על בסיס קבוע. טיפולים אלה עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות, לרבות שינויים בלחץ הדם, בלבול, הקאות, כאבי בטן ועוד.

2. תרופות אנטי כולינרגיות
תרופות המסייעות בשיכוך עיוות השרירים וכך תורמות להקלה עד הרעד. גם במקרה זה מדובר בטיפול פומי הניתן על בסיס יומיומי. תרופות אלה עלולות להוביל לתופעות לוואי שונות, בהן בלבול והפרעות במתן שתן. 


3. אמנטדין
תרופה זו תינתן לרוב כטיפול משלים, לשם הגברת יעילותן של התרופות מקבוצת נגזרת הדופמין. גם היא ניתנת באופן יומיומי ועלולה לגרום לשינויים בלחץ הדם ולהקאות. 


4. אגוניסטים של דופמין
תרופות אלה דומות לתרופות מקבוצת נגזרות הדופמין אך יעילותן פחותה. עם זאת, הן גורמות לתופעות לוואי מתונות יותר ועל כן לעיתים יבחרו לטיפול בפרקינסון.


5. מעכבי מונואמין אוקסידאז  (MAO-I)
תרופות אלה מסייעות בעיכוב התקדמות המחלה והן יינתנו לרוב בשלבים המוקדמים להתפתחותה.


טיפולים שאינם תרופתיים

DBS גירוי מוחי עמוק
טיפול זה מיועד למצבי פרקינסון מתקדם, והוא מתבסס על גירוי חשמלי של אזורים שונים במוח. לצורך הטיפול מושתלת אלקטרודה באזור המטרה במוח, וקוצב תת עורי אשר משדר אליה אותות חשמליים. הגירוי החשמלי תורם להקלה בתסמינים המוטוריים של מחלת הפרקינסון. 


אולטרסאונד ממוקד (FUS)
בטיפול זה משתמשים באנרגיית אולטרסאונד תחת הכוונת MRI כדי להקל על הרעד. הטיפול מתבצע בערנות מלאה של המטופל ובמהלכו צורבים את אזור התלמוס (אשר אמון על העברת אותות חשמליים) באמצעות אנרגיית אולטרסאונד כדי להקל על הרעד. חשוב לציין כי טיפול זה עשוי לפתור את הרעד רק ביד אחת בלבד. מדובר בטיפול חד פעמי המאופיין באחוזי הצלחה גבוהים יחסית שאינו צפוי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות.


כיום קיימים מחקרים שונים על השתלת תאי גזע לטיפול במחלת הפרקינסון, אך מדובר בטיפול ניסיוני הניתן במסגרת מחקרית בלבד. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר ניזאר חוראני, מנהל היחידה לשבץ מוחי בבית החולים פוריה. מטפל במגוון מצבים נוירולוגיים, בהם גם הפרעות תנועה, כולל מחלת הפרקינסון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר ניזאר חוראני השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים גריאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תחושת חום פנימי בלתי נסבל על בסיס יומי דן 29/07/2020 19:51
  • שלום, אני פונה בבקשת עזרה , ומצוקה , פשוט חסר אונים לראות כך את אמא שלי. אמא שלי בת 74 , מחלות רקע ללא בלטות תריס , וסובלת מייתר לחץ דם. במשך מספר שנים אמא שלי מתלוננת על תחושת ״חום פנימי בגוף״ , ככשואלים אותה מה היא מרגישה , היא אומרת שהיא פשוט ״נשרפת מחום בפנים ובגוף״. כאשר בודקים חום נראה תקין. לפעמים כדי להקל על התופעה אמא שלי נוטלת חצי/כדור vaben , אך הבעיה חוזרת כל יום וה -vaben כמעט לא משפיע גבר, פשוט היא סובלת. רופאת משפחת לא יודעת מה לעשות , רופאת נשים נתנה מרשם ל - cimidona 6.5 אך לא עוזר. אני די מתוסכל לראות את אמא שלי סובלת , האם יש רופא שיכול לעזור , להפנות למי מטפל בתופעה זו. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
גלי חום פנימיים במטופלת כבת 70+ ד"ר רון בן יצחק 02/08/2020 08:57
  • שלום רב על פי התיאור שלך, מציע לפנות לייעוץ רופא אנדוקרינולוג, העוסק\ת בתופעות גיל המעבר, אוסטיאופורוזיס או רופא נשים אנדוקרינולוג בהצלחה ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה
סוג טיפול בפצע לחץ מפריש בעכוז 6חום שהולך ועולה בי 28/07/2020 14:59
  • שלום וברכה, אימי בת 93, סיעודית, במשך היום נמצאת על כורסא מתכווננת בזווית של קצת מעל זווית שכיבה. זה חצי שנה שהיא סובלת מפצעי לחץ בכף הרגל ולפני חודש וחצי הופיע פצע לחץ בשני צידי העכוז, שהולך ומחמיר: גדל, החלה הפרשה ומסביבו האזורים עתה אדומים. אימי נמצאת בטיפולה של אחות מיחידה לטיפולי בית, שהנחתה לטפל בפצעי הלחץ בכף הרגל בפולידין ובעכוז - בפולידין ובסילברול. אתמול, לאור ההפרשה בפצע בעכוז האחות הנחתה להחליף את הטיפול בו מסילברול לפלמינל ולהמשיך עם הפולידין. לפני שבועיים וחצי אימי אושפזה בשל חום של 38.6. במהלך האשפוז ניתנה לאימי אנטיביוטיקה עם הנחיה להמשיך למשך שבוע. פצעי הלחץ בכף הרגל ובעכוז היו בדרגה 2 וטופלו בפולימם. למרות לקיחת האנטיביוטיקה החום המשיך בערב והגיע לפני שבוע ל-37.5 מעלות. רופאת המשפחה הנחתה להמשיך עם האנטיביוטיקה לעוד שבוע, אך החום רק עולה והגיע שלשום בערב ל-37.7. גם בבוקר החום עולה והגיע שלשום ל-36.6. קבלתי אינפורמציה מאחות במוקד ייעוץ אחיות של קופ"ח מכבי, שפולידין וסילברול אינם מתאימים לפצעי לחץ ושחבישת פולימם (כפי שפצעי הלחץ של אימי טופלו במהלך אשפוזה) היא המתאימה. בשיחה עם מנכ"ל חברה, המתמחה בטיפול בפצעי לחץ, הוא אמר לי, שהפולידין אף מעכב את תהליך ריפוי הפצע בייבשו אותו. שאלתי:  א. האם אכן הפולידין אינו מתאים לפצעי לחץ ואף יכול לעכב את תהליך ריפוי פצע הלחץ, כפי שכאמור, נאמר לי? ב. והאם משחת הפלמינל טובה עבור פצע לחץ עם הפרשה ויכולה להחליף את חבישת הפולימם או שעדיפה חבישת פולימם ואם כן - מאיזה סוג? תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
טפול בפצעי לחץ ד"ר רון בן יצחק 28/07/2020 16:36
  • שלום רב פצע לחץ הוא ביטוי לחוסר יציבות רפואית ודלדול משאבים\רזרבות פיזיות. ההתייחסות חייבת לכלול את כל מרכיבי החיים מעבר להתייחסות הנקודתית לפצע העורי והתת עורי. נוכחות הפצע מעידה על חוסר תנועה כמו גם על מצב "שביר" מבחינה רפואית ותפקודית. הטיפול בפצעי לחץ הוא רב מערכתי ודורש התייחסות גורמי הרפואה, סיעוד פיזיותראפיה, תזונה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. בטרם תתחילו בטיפול, רצוי לבצע אבחון רב מערכתי, שהפועל היוצא שלו הוא בניית תוכנית טיפולית בין ורב מקצועית בהצלחה ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה
פצעי לחץ דבי 29/07/2020 10:33
  • תודה רבה לתשובתך. אכן אימי מטופלת על ידי דיאטנית, פיזיותרפיסט, מטפל שעושה לה מסאג' ומוצרים למניעת וריפוי פצעי לחץ (מזרונים דינמיים, אביזרים נוספים ועוד).

  • + הוסף תגובה
טיפול רב מערכתי כגישה לטפול בפצע לחץ ד"ר רון בן יצחק 29/07/2020 11:20
רגליים נפוחות לאשה סוכרתית אריאל 24/07/2020 00:13
  • שלום ד״ר אימי בת 70, בכסא גלגלים, לובשת טיטול במהלך היום בשל חוסר יכולת לרוץ לשירותים כל פעם. הרגליים שלה נפוחות בצורה קיצונית. מבחינת גיל אני מאוד מופתע שהיא הגיעה לרמת חוסר תפקוד שכזו. שאלתי, מה ניתן לעשות בנוגע לנפיחות ברגליים? הכוונה למצוא את שורש הבעיה. כמו כן, מה אפשר לעשות כדי שתחזור ללכת בכוחות עצמה?

  • + הוסף תגובה
מצב של אובדן יכולות ורזרבות= DECONDITIONING ד"ר רון בן יצחק 26/07/2020 10:13
  • שלום רב מצבה של אימך דורש בירור נרחב, שכן האבחנה המבדלת היא רחבה: מצב נוירולוגי פגיעה עיצבית פריפית פגיעה עיצבית שורשית (רדיקולופתיה) אירוע מוחי חס וחלילה? פגיעה בשרירים כתוצאה מ- טיפול תרופתי מחלת הסוכרת גורמים חיצוניים?- נפילה חבלה בעמוד שדרה מצב זיהומי מצב מיטאבולי ערכי סוכר, חוסר בויטאמינים לאחר שתעברו את הבירור הנרחב כנ"ל ניתן יהיה להתמקד בסיבה אחת או יותר ולכוון לטיפול המתאים. ללא שום קשר לנאמר לעיל, נדרש לבצע טיפול פיזיקאלי לצורך בנייה מחודשת של מסת שריר, השגת שיווי משקל ויציבה של הגוו בהצלחה ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!