הפרעות תנועה (Movement disorders)

קלונקס אינו פוגע באיכות או בכמות הזרע. תוכל לקרוא על תופעות הלוואי של התרופה כאן: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=268 פתח בחלון חדש

ישנה אמונה שהליכה ברגליים יחפות תורמת לפיתוח שרירי כף הרגל. אך אין אני מכיר מחקרים או עדויות הקושרים בין הליכה ברגליים יחפות לבין פיתוח שיווי משקל, ובוודאי לא שנזקים בלתי הפיכים עלולים להיגרם כתוצאה מכך. מחקרים אחדים עוסקים בקשר שבין מידת התפתחות שיווי המשקל בילד לבין גורמים המשפיעים עליו, כולל סוג הנעל, אולם כאמור, לא מצאתי עדות ברורה לעיכוב בהתפתחות התקינה כתוצאה מאי הליכה ברגליים יחפות. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש

בדיקת EEG, או אלקטרואנצפלוגרפיה, היא בדיקה בה מתבצע רישום של גלי המוח. מוחנו פועל על ידי כך שעוברים בו זרמים חשמליים באופן מסוים. הרישום מאפשר לזהות זרמים לא תקינים. המכשיר רק רושם את מה שקורה במוח, ואינו יוצר זרמים או משפיע על המוח בשום אופן שהוא, בדומה למצלמה המצלמת את המתרחש אך אינה משנה את מה שקורה בתמונה. לכן לא יתכן שהתופעה המתוארת התרחשה בשל הבדיקה, ונראה שזהו צירוף מקרים. מומלץ, כמובן, לפנות לרופא המטפל ולהמשיך בבירור התסמינים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

מלטונין בסך הכל נסבל היטב על ידי מי שנוטלים אותו. תופעות לוואי שקשורות במלטונין כוללות ישנוניות מסוימת בבוקר שלאחר השימוש בתרופה, דופק מואץ, דיכאון וכאבי ראש. לעתים נדירות מאוד ישנן הפרעות תנועה ופסיכוזה. המינון שהיא נוטלת מקובל. התרופה טונייט שייכת לקבוצת האנטיהיסטמינים וניתנת ללא מרשם רופא. היא אינה ממכרת ובטוחה לשימוש, אבל לא מומלץ להשתמש בה מעל שבועיים ללא אישור רופא. אם המלטונין אינו נסבל, ניתן להחליף. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש

ורטיגו ממקור וסטיבולרי היא תופעה של סחרחורת תנוחתית, סחרחורת שיכולה להיות מאוד קשה, עד כדי בחילות והקאות, עם תחושה שכל החדר מסתובב סביבך. התופעה יכולה לעבור או להחלש ברגע שעוזבים את התנוחה בה היא מתחוללת. תופעה זו נגרמת בגלל הפרעות באוזן הפנימית. ההפרעה מתבטאת בעיקר בווסטיבול (הפרוזדור), שאחראי בדרך כלל על מתן ועיבוד של מידע על איזון ושיווי משקל של הגוף, יחד עם עוד כמה מנגנונים אחרים. הפרעה זו יכולה לנבוע מסוגים רבים של פגיעות, החל במכות חזקות, במשך בדלקות באזור האוזן או הגרון, וכלה בתנועה עדינה שמפרה פתאום את הסדר. לטיפול בוורטיגו דרוש פיזיותרפיסט מוסמך אשר עבר את הכשרה מיוחדת לטיפול וסטיבולרי. בדרך כלל, טיפול אחד ויחיד פותר את הבעיה לחלוטין, אך קורה, וזה כנראה מצבך, שיש מקרים קשים יותר, בהם נחוצים יותר טיפולים, וכמו שתיארת, גם תרגילים מאוד מדויקים לביצוע בבית. לדעתי, לא תצטרכי להמשיך איתם תמיד. חשוב שתתייעצי עם הפיזיותרפיסט המטפל שלך, שנתן לך את התרגילים, ותשאלי אותו מתי להערכתו תוכלי להפסיק. גם במקרים קלים, תופעת הוורטיגו יכולה לחזור על עצמה. זה אינו סימן לכך שהטיפול הקודם לא הצליח, זו פשוט תופעה שיכולה לחזור על עצמה. במקרה כזה צריך טיפול חוזר, שוב עם פיזיותרפיסט מומחה לנושא. ייתכן שהבעיה תיפתר בטיפול אחד, ללא קשר לבעייתך הקודמת, וייתכן שזה שוב ייקח יותר זמן. תופעת הוורטיגו מאוד לא נעימה, אך בדרך כלל ניתנת לפתרון, עם טיפול מדויק והרבה סבלנות. בהצלחה! קתרין אטל - פיזיותרפיסטית פתח בחלון חדש

רעד שרירים היא תופעה שכיחה שנגרמת על ידי טרבולין (Terbutaline). תוכלי לקרוא על כך באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=118 פתח בחלון חדש

האם נכדתך נעמדת על רגליה ונעזרת בשולחן או כסא? האם היא זוחלת? האם היא מזהה את אמה וקשורה אליה? השיניים החותכות הצדדיות אמורות לבקוע עד גיל 13 חודשים. טווח הגיל בו אמורים ילדים להתחיל ללכת נע בין גיל 9 חודשים ל-17 חודש, ולכן אם זו הבעיה היחידה, לא הייתי מתחילה עדיין בבירור רפואי. מכיוון שהיא מעט מתעכבת באופן כללי, את יכולה לפנות לרופא הילדים שיעריך ויבדוק אותה. עם זאת, אין צורך לדאוג בינתיים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש

לעתים קרובות, התסמין הראשון של מחלת הפרקינסון הוא רעד (רעידות או רטט) של אחד הגפיים, במיוחד בעת שהגוף שרוי במנוחה. הרעד מתחיל לעתים קרובות בצד אחד של הגוף, לעתים תכופות באחת הידיים. תסמינים נפוצים אחרים כוללים תנועה איטית (הפרעה המכונה בלועזית בריידיקינזיה), חוסר יכולת לזוז (אקינזיה), גפיים מאובנות, הליכה מדשדשת ויציבה כפופה. אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון מפגינים לעתים קרובות הפחתה בהבעות הפנים ומדברים בקול רך. לעתים גורמת המחלה גם לדיכאון, שינויים באישיות, שיטיון (דמנטיה), הפרעות בשינה, שיבושים בדיבור, או בעיות בתפקוד המיני. חומרתם של תסמיני מחלת הפרקינסון נוטה להחריף ככל שחולף הזמן.

פתח בחלון חדש

על אף שישנן השערות רבות באשר לגורם למחלת הפרקינסון, אף אחת מהן טרם הוכחה. מחקרים שבוצעו לאחרונה בתאומים ובמשפחות של חולי פרקינסון מעלים את ההשערה כי ישנם אנשים בעלי פגיעות מולדת למחלה, וכי ייתכן שפיגעות זו מושפעת גם מגורמים סביבתיים. התורשה המשפחתית החזקה של הגן בכרומוזום 4 הוא הראיה הראשונה לכך כי שינוי גנטי כשלעצמו הוא שעלול להוביל להתפתחות מחלת הפרקינסון אצל אנשים מסוימים. כ-15% עד 25% מן הלוקים המחלת פרקינסון מדווחים על קרוב משפחה הלוקה אף הוא במחלה.

פתח בחלון חדש

מחלת פרקינסון מאובחנת בדרך כלל על ידי נוירולוג המסוגל להעריך את התסמינים ואת חומרתם. אין בדיקה המסוגלת לגלות בבירור את המחלה. לעתים אנשים בהם קיים חשד להופעת מחלת פרקינסון מקבלים תרופות נגד המחלה בכדי לראות אם גופם יגיב אליהם. בדיקות אחרות, כגון סריקות מוח, יכולות לסייע לרופאים להחליט אם למטופל אכן יש מחלת פרקינסון אמיתית או הפרעה אחרת הדומה לה.

פתח בחלון חדש