- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ רפואה משלימה
- תזונה לשמירה על בריאות הלב
תזונה לשמירה על בריאות הלב
עודף המשקל אמנם מפריע לנו מבחינה אסתטית אבל הבעיה החמורה יותר היא לא זו שאנו רואים, אלא השפעת המזון וההשמנה על בריאותנו.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה, רפואת משפחה, רפואת ספורט, גריאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה, רפואת משפחה, רפואת ספורט, גריאטריה:
ד"ר אמנון איתן
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
ד"ר יבגני מירושניק
מנהל יחידה לסיעוד מורכב של יחידת אשפוז בית מחוז שרון שומרון של קופ"ח כללית, יועץ גריאטריה בכיר, שרותי בריאות כללית מחוז שרון שומרון
ד"ר גבריאל גרינברג
מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה
ד"ר אריה לורין שוורץ
רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
שי מן זוהר
מטפלת מוסמכת לעיסוי רפואי ושיטות טיפול מוכחות להקלה על כאב. כאב הוא סימן-לא גזירת גורל
ד"ר דניאל מזר
מומחה לגריאטריה, רופא בכיר בבית חולים בילינסון וקופת חולים כללית, בוגר הפקולטה לרפואה בהדסה עין כרם
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
רופאת משפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
פרופ' ערן לשם
מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה
פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק
ד"ר יונתן קוגן
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
יפעת ברקת
מרפאה בעיסוק מומחית לגיל השלישי, אבחונים קוגניטיביים ודמנציה, מורשית לתת חוות דעת מומחה בעניין כשרות משפטית
פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה, רפואת משפחה, רפואת ספורט, גריאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
עודף המשקל אמנם מפריע לנו מבחינה אסתטית אבל הבעיה החמורה יותר היא לא זו שאנו רואים, אלא השפעת המזון וההשמנה על בריאותנו. תזונה עתירת שומנים וסוכרים מובילה לעלייה של רמת הכולסטרול הרע LDL)) ורמת הטריגליצרידים (TG) ולירידה של רמת הכולסטרול הטוב (HDL).
כמו כן התזונה משפיעה על רמת הסוכר בדם ועל הסיכון לסוכרת. להרגלי התזונה השפעה על התפתחות יתר לחץ דם. כל אלה בנוסף להשמנה, בעיקר כזו המרוכזת בבטן, הם גורמים המשפיעים על היווצרות של טרשת העורקים, שהיא גורם סיכון להתפתחות מחלות לב.
על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, יש להקפיד על הגבלת צריכת מזונות המעלים את הסיכון למחלות לב:
מזונות עתירי כולסטרול , שומן רווי ושומן טרנס, משפיעים ישירות על עליית רמת הכולסטרול בדם.
כולסטרול מצוי במזונות מהחי כגון: חלמון ביצה (מומלץ 2-3 בשבוע) איברים פנימיים, בשר בקר שמן, כבש, אווז, ברווז, נקניק, נקניקיות, עור ושומן העוף. מוצרי חלב המכילים מעל 5% שומן: שמנת, חמאה, גלידה, גבינות שמנות וכד'.
שומן רווי מצוי במזונות מהצומח כגון: קוקוס, שמן קוקוס ושמן דקלים ומעלה את רמת הכולסטרול הרע והטריגליצרידים ולירידה בכולסטרול הטוב.
שומן טרנס הינו שומן צמחי שהופך בתעשיית המזון לשומן מוקשה, במזונות כגון: מרגרינה, בורקס, ג'חנון, וופלים, עוגות ועוגיות, חטיפים וקרקרים. מומלץ פחות מ-1% שומן טרנס במזון .
מזונות עתירי מלח - הנתרן במלח גורם לצבירת נוזלים ועלייה בלחץ הדם. לכן מומלץ להפחית צריכת מלח ומזונות מועשרים במלח כגון גבינות קשות, שימורים, ירקות כבושים (זיתים וכד') ובשרים מעובדים.
עודף פחמימות וסוכרים - גורמים לעליית הסוכר בדם, טריגליצרידים ולעלייה במשקל ומצויים כמובן בסוכר, ממתקים, מיצי פירות ומשקאות ממותקים .
מומלץ להעשיר את התפריט במזונות המפחיתים סיכון למחלות לב:
שומן בלתי רווי – מכיל חומצות שומן חיוניות שהגוף אינו מייצר. קיימים 2 סוגים:
אומגה 6 - מומלץ להגביל עד 1-2 כפיות ליום מכיוון שעודף מפחית את רמת הכולסטרול הטוב, גורם לחמצון הרע ומגביר מצב דלקת . מצוי בגרעינים ,שמן חמניות , סויה ומיונז .
אומגה 3 - מפחית טריגליצרידים ויתר לחץ דם ומשפר את תפקוד הלב. מצוי בעיקר בדגי-ים: מקרל , הרינג , סרדינים , סלמון , טונה , סול ובקלה. מומלץ כ 2-3 פעמים בשבוע . בצומח מצוי באגוזי מלך, זרעי ושמן פשתן, שמן קנולה, ירקות עליים ירוקים .
שומן חד בלתי רווי – גורם לעלייה של הכולסטרול הטוב ולירידת הרע. כמו כן מהווה נוגד חמצון. מצוי במזונות כגון: שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, טחינה ואגוזים, פקאן, לוז, בוטנים, פיסטוקים וקשיו, אשר מפחיתים את הכולסטרול הרע ומעלים את הטוב. מומלץ לכלול בתפריט היומי כ- 2-3 כפיות שמן זית.
ירקות ופירות טריים – חשוב לצרוך מחמש קבוצות הצבע. הם עשירים בויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וסיבים. במקרים של עודף משקל , טריגליצרידים וסוכרת מומלץ להפחית באכילת פירות שהם עשירים בסוכר..
דגנים מלאים: חיטה, גריסים, שיבולת שועל, שיפון, כוסמת, דוחן, קינואה, אורז מלא, תירס. קטניות: סויה, שעועית, חומוס, אפונה, עדשים. מזונות עשירים בויטמינים ומינרלים ,סיבים ונוגדי חמצון. הסיבים תורמים להפחתת הכולסטרול ולחץ הדם, לאיזון הסוכר בדם ולמניעת עצירות.
לסיכום, ראשית יש לשמור על משקל גוף תקין. בנוסף חשוב:
(-) להגביל צריכת כולסטרול , שומן רווי וטרנס
(-) להעדיף שומן חד בלתי רווי
(-) להגביר צריכת אומגה 3
(-) להקפיד על צריכת פירות וירקות מ- 5 קבוצות צבע
(-) להקפיד על צריכת דגנים מלאים וקטניות
(-) להמעיט בצריכת מלח ומזונות עתירי מלח
(-) להמעיט בצריכת סוכר ומתוקים.
(-) לשתות הרבה מים
(-) להמעיט בצריכת משקאות ממותקים
(-) כמובן להקפיד על פעילות גופנית.
האם המאמר עניין אותך?