יתרונות הקולונוסקופיה הוירטואלית

אבחון מוקדם של פוליפים בלתי מזיקים במעי הגס, לפני הפיכתם לממאירים, עשוי להציל מדי שנה כ-450 אנשים בארץ. לקולונוסקופיה וירטואלית, בדיקת CT חדשנית שבה נסרק המעי לאחר מלויו באוויר וללא החדרת צינורות, פוטנציאל הענות גבוה יותר מאשר לבדיקות הקיימות. הבדיקה עצמה קלה ופשוטה, אינה מכאיבה ואינה כרוכה בסיבוכים, והיא מתבצעת ללא הרדמה. משום כך, היא עשויה לשמש מענה לצורך הכל כך חשוב בפישוט תהליכי איבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כתנאי עיקרי לטיפול יעיל.

הוכח, כי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מפחיתות את התמותה ממחלה זו ב-30% ובאופן פוטנציאלי יכולות להציל מדי שנה כ-450 אנשים בארץ. כל אדם מגיל 50 ומעלה עלול לחלות בסרטן זה, שהוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה באוכלוסיה בישראל. מדי שנה מתגלים במדינה 3,200 מקרים חדשים של המחלה וכ-1500 אנשים נפטרים ממנה.

רוב הגידולים מתפתחים מפוליפים שגדלים באיטיות בפרק זמן של כ-10 שנים. במהלך פרק זמן זה הפוליפ גדל ועלול להפוך לממאיר. הסיכוי של פוליפ בגודל 1 ס"מ להיות ממאיר הוא 1%, והסיכון עולה באופן חד עד ל-20% לפוליפ בגודל 2 ס"מ. לכן, מומלץ לכרות כל פוליפ מעל 1 ס"מ ולאבחן ולהרחיק חלק גדול מהגידולים בעודם פוליפים שאינם מזיקים.

 
דרכי הגילוי

 השיטות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כללו עד לאחרונה בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואידוסקופיה, חוקן באריום וקולונוסקופיה אופטית. מביניהן רק בדיקת הדם סמוי בצואה מכוסה במסגרת חוק בריאות ממלכתי. בפועל, רק כ-15% מהאוכלוסיה בסיכון מבצעת בדיקה כלשהי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת ל-5-10 שנים. אולם, באנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס (למשל, אנשים עם רקע משפחתי של פוליפים או גידולים במעי הגס,  או חולים בדלקת כיבית של המעי הגס, וכן לאנשים עם ממצא חיובי בבדיקות דם סמוי בצואה ו/או חוקן בריום) מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.
 
בלי צינורות

 קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה חדשנית המשלבת CT המבצע "סריקת נפח" ספירלית רב שכבתית של כלל איברי הבטן והאגן וקולונוסקופיה. מטרתה לסרוק את המעי הגס ולחפש פוליפים או תהליכים גידוליים, הבדיקה מאתרת למעשה גם ממצאי לוואי חשובים לא פחות כמו,: אבנים בדרכי מרה או בכליות, ציסטות בשחלות וגידולים בכבד. לפני הבדיקה צריך לעבור הכנה של ריקון המעי הגס מתוכן וניקויו, לקראת הבדיקה נדרשת דיאטה מגבילה למשך 72 שעות ושתיית חומר משלשל .בזמן הבדיקה מוחדרת צינורית קטנה לפי הטבעת דרכה מוחדר אוויר המנפח את המעי הגס. בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, לא מוחדר צינור המכיל סיב פיברו-אופטי, אלא רק אוויר. הבדיקה מבוצעת פעם בשכיבה על הבטן ופעם בשכיבה על הגב ואורכת כ-15 דקות ללא צורך במתן חומרי טשטוש. לאחר הבדיקה ניתן לחזור באופן מיידי לפעילות שוטפת.

חסרונה של בדיקה חדשנית זו בא לביטוי, אם מתגלים ממצאים חשודים – על החולה לעבור קולונוסקופיה רגילה כדי להוציא פוליפים אלו. אולם, רק בכ-5% מהנבדקים מתגלים ממצאים כאלה. הצילומים- כ-1000 במספר - מעוברים למחשב מיוחד (ויאטרוניקס) המשחזר את המעי הגס ומאפשר ניווט תלת מימדי בתוך המעי הגס, תוכנה זו מאפשרת לרופא המפענח לעבור בקפדנות וללא לחץ של זמן על כל אזורי המעי הנבדק ככל הנדרש.

הקפדה ואמצעי זהירות

סיכום כל המחקרים שבוצעו עד כה (כ-30 במספר) מראה, שהבדיקה מגלה כ-90% מהפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ, 80% מהפוליפים שגודלם בין 6-9 מ"מ, ו-55% מהפוליפים שגודלם פחות מ-5 מ"מ. אולם, הסיכון של פוליפים זעירים אלה, הקטנים מ-5 מ"מ, להיות ממאירים הוא קטן ביותר.

הבדיקה מקובלת ללא עוררין במקרים בהם לא הצליחה קולונוסקופיה רגילה לבחון את כל המעי הגס, וכן במקרים של נבדקים בסיכון גבוה לביצוע הבדיקה הפולשנית. קיימת כיום הבנה, שמדובר בבדיקה בעלת פוטנציאל גדול לבדיקות סקירה של המעי הגס, בשל ההיענות הנמוכה של הציבור לבדיקות הרגילות הקיימות.

לעתים תכופות יותר מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת ל 5-10 שנים. אולם, באנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס (למשל, אנשים עם רקע משפחתי של פוליפים או גידולים במעי הגס,  או חולים בדלקת כיבית של המעי הגס, וכן לאנשים עם ממצא חיובי בבדיקות דם סמוי בצואה ו/או חוקן בריום מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.

מאת פרופ' יעקב בר-זיו- רדיולוג בכיר, מנהל יחידת הדמיה במכון מור