הפחתת כאב בזמן טיפול בילדים

ד"ר חורב זאב, רכז רפואת הילדים בשירותי בריאות כללית.
אחד הדברים החשובים ביותר במהלך ביקורו של הילד במרפאה הוא ביסוס יחסי אמון בינו לבין הרופא והצוות המטפל, זאת למרות שביקור במרפאה נתפס לעיתים קרובות כחוויה לא נעימה עבור המטופל הצעיר, במיוחד בילדים קטנים. יחסי אמון שכאלה יבטיחו שיתוף פעולה של הילד עם הצוות הרפואי ותהליך הריפוי, יפחיתו את עומת ומשך הכאב וחוסר הנוחות, ובסופו של דבר יביאו לריפוי מהיר יותר. בנוסף, יחסים תקינים כנ"ל יעזרו להרגעת החששות והחרדות של ההורים, שמציגים לעיתים תגובת "מתח מושרה" הנובעת מן המצוקה של הילד. במילים אחרות, לרופא הילדים תפקיד כפול: טיפול בילד מבחינה רפואית, אך גם מציאת הדרך הנכונה לתקשר עם המטופל ולזכות באמונו. דרך אחת להגיע ליחסי האמון המיוחלים היא להסביר לילד את העתיד להתרחש בכל בדיקה ופעולה לפני ביצועה, מה שיסייע למטופל הצעיר להבין ולהרגיש כי הוא חלק בתהליך המתרחש לטובתו, ולא חפץ עליו מבצעים פעולות, לעיתים לא נעימות. גם כאשר המטופל הוא תינוק ואינו מבין את הנאמר קיים היגיון כפול בשיטת ההסבר המקדים: הסחת הדעת של התינוק מחוסר הנוחות הצפוי וביסוס קשר אמון, גם אם לא בצורה וורבאלית, עם התינוק. כאשר המטופל מסוגל להבין את הנאמר, קל וחומר ששיטה זו חיונית להצלחה במשימה. בנוסף לתוכן ההסבר, חשובה דרך הצגת ההסבר: יש לדבר אל הילד עצמו (ולא "מעבר לו"), ולהשתדל להשתמש בשמו הפרטי (ולא בכינויים שונים כמו "חמודי" וכיוצא בזה).

מחקרים הראו כי אפילו תינוקות זוכרים חוויות מכאיבות
במהלך 40-50 השנים האחרונות חלה מהפכה בהתייחסות של רופאי הילדים לכאבים מהם סובלים תינוקות רכים. למרות שתת אוכלוסיה זו מתקשה לעיתים לבטא את הכאב, בוודאי לא בצורה מילולית, מחקרים עדכניים מראים מעבר לכל ספק שתינוקות רכים, אפילו פגים, סובלים מכאב. מחקרים אחרים הראו כי דווקא ילדים קטנים סובלים מכאב יותר, ולא פחות (כפי שהאמינו עד אז) מן המבוגרים. כל אלו הביאו להכרה המודרנית כי לא ניתן להניח ש"לא כואב" לילדים, ולכן יש צורך לטפל גם בכאב ובחוסר הנוחות שגורמים בדיקות וטיפולים שונים, ולא רק במחלה עצמה. משרד הבריאות גם הוא ער לחשיבות העניין ואף פרסם הנחיות בדבר מיזעור כאב בזמן בדיקות וטיפול בילדים, כולל שימוש באמצעים מאלחשים ושיטות שונות להסחת הדעת.

דרכים חדשניות להפחתת כאב ברפואה
השנים וההתקדמויות הטכנולוגיות הביאו להתפתחות שיטות בדיקה אלטרנטיביות ולא חודרניות, המתאימות גם לאוכלוסיית הילדים. כך לדוגמה ניתן לבדוק את רמות הבילירובין בקרב תינוקות באמצעות מכשיר הבילי-צ'ק, המספק מדד טוב לצהבת ללא צורך בדקירה (אלא באמצעות מדידה דרך העור). באופן דומה החליף מכשיר הpuls-oxymeter, המודד את ריווי ההמוגלובין בדם בצורה לא חודרנית דרך העור, את הדקירות המסורתיות. כאשר אין מנוס מלבצע דקירה, כמו בבדיקות דם שונות לדוגמא, השקיית התינוק במי סוכר ונתינת מוצץ בזמן הבדיקה יכולות להפחית את עוצמת הכאב. כמו כן ניתן להשתמש במשחת אלחוש מקומית המרדימה את אזור הדקירה. המשחה דורשת מריחה כ-45 דקות לפני הדקירה, ולכן הורים המעוניינים בשימוש במשחה צריכים להגיע מוקדם יותר למרפאה או לדאוג לתדרוך מוקדם בנוגע למיקום הדקירה בכדי למרוח את המשחה בעוד מועד. חשיבות לא פחותה נודעת למאפיינים כלליים של המרפאה: הוכח כי מרפאות "שמחות" יותר עם שלל גירויים חיוביים (ציורים צבעוניים, משחקים וכו') עוזרות בטעינת הילד ברגשות חיוביים ובדרך זו גם הפחתת תחושת הפחד ועוצמת הכאב.

חשיבות ההורים במניעת הכאב
הכאב הינו חוויה סובייקטיבית, ולכן עוצמת הכאב שאנו חשים מושפעת רבות מן המצב הנפשי הכללי בו אנו שרויים, ובמיוחד עוצמת החרדה שלנו. מסיבה זו, למעשה החרדה מן הטיפול מגבירה את עוצמת הכאב במהלך הטיפול ולהיפך. להורים יכולת וחשיבות רבה בהפחתת החרדה הקשורה לביקורים במרפאת הילדים ולכן גם הפחתת הכאב הנלווה לפעולות שונות. התהליך צריך להתחיל לפני ההגעה למרפאה: מומלץ כי ההורים יקדישו זמן להסביר לילד בעוד מועד על מטרת הביקור במרפאה והבדיקות הצפויות, וכמובן לענות על שאלות שונות ולחזק את תחושת החשיבות ואמוציות חיוביות הקשורות לביקור. במהלך הטיפול מומלץ להורים להשאר בחדר, ובמידת הצורך ניתן לבצע טיפולים רבים כאשר הילד אחוז בזרועות ההורים, מה שיסיע לתחושת הביטחון של הילד. שיטות אחרות להסחת הדעת, כמו הקראת סיפור אהוב, מוזיקה מועדפת או צעצוע נבחר, יכולות כולן לעזור להוריד את עוצמת חווית הכאב ולהפחית את החרדה הקשורה בטיפול. עוצמת הכאב שיחווה הילד תפחת ככל שדעתו תהיה מוסחת, חרדתו מופחתת והתמיכה מן ההורים מקסימלית.

בימים אלה מטמיע מערכת שירותי בריאות כללית מגוון שיטות ליעול הטיפול בילדים והפחתת הכאב הכרוך בו. בין השאר מוכנסות ערכות משטח גרון מיידיות (המאפשרות מענה מהיר בנוגע לאפשרות ההמצאות של חיידקי הסטרפטוקוקוס (GAS) והחלטה מיידית בקשר לטיפול האנטיביוטי); שירותי "רופא און-ליין" המאפשרים התייעצות מהירה באמצעות הווידאו-צ'ט גם בשעות בהן מרפאות הילדים סגורות; סדנאות חינוכיות שונות בהורות בריאה, עיסוי תינוקות, עזרה ראשונה בילדים ואורח חיים בריא; מסלול ייחודי ליילוד במסגרתו יוזמנו תינוקות לאחר לידה והוריהם לפגישת היכרות עם הצוות המטפל וייעוץ בנושאים שונים (הנקה, טיפול בטבור, הכרות עם מגוון השירותים השונים וכו'); בדיקת בילירובין ללא צורך בדקירה; קווי מידע בגישה מיידית; מגוון פעילויות להעשרת חווית הילדים בזמן ההמתנה במרפאה כגון שעת סיפור, חוגים וכדומה, וכן אבזור המרפאות במגוון עזרים כמו משחקיות, עיטורים צבעוניים וכו', כל זאת בכדי לשפר את חווית הביקור של הילד במרפאת הילדים.