בלפריטיס (דלקת עפעפיים)

רקע:
בשפת העפעפיים קיימות 20-30 בלוטות המפרישות שומן. השומן הזה מהווה חלק בלתי נפרד משכבת הדמעות המצפה את המשטח החיצוני של העין. לשכבת הדמעות יש תפקיד חשוב ביותר בשמירת תקינות החלק החיצוני של העין. תפקיד המרכיב השומני שבדמעות הינו למנוע התנדפות מהירה של הדמעות, כמו גם שימון והחלקה של תנועת העפעפיים על פני העין כפי שקורה בזמן המצמוץ.

מחלת הבלפריטיס פוגעת בבלוטות המפרישות שומן וכתוצאה מכך נפגע המרכיב השומני המופרש מאותן הבלוטות. הוא הופך להיות סמיך יותר, ההפרשה שלו מהבלוטות נפגעת מאוד, הוא נוטה להצטבר בתוך הבלוטות ובכך לגרום לנפיחות מקומית בעפעף ובהמשך לדלקת של הבלוטות הנגועות. הפגיעה במרכיב השומני הנ"ל פוגעת בהכרח גם בפעילות הדמעות וליובש של העיניים.

ניתן לחלק את מחלת הבלפריטיס לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, דלקת של החלק האחורי של שפת העפעפיים והשנייה, דלקת של החלק הקדמי. הגורם למחלה של החלק האחורי הינו זיהום חיידקי, בעוד שהגורם לליקוי של החלק הקדמי הינו בעיקר דלקת של הריסים ובלוטות השומן שלהן. לעיתים המחלה מורכבת משני הגורמים הנ"ל ביחד.

סימני המחלה:
למחלה מספר צורות אופייניות, אך המרכיב האופייני ביותר הוא המהלך הממושך. המהלך יכול היות לפעמיים קל עד בינוני ולהתבטא בגירוי מתמיד של העיניים, הרגשת צריבה, אדמומיות, הרגשת יובש (שיכול להתגבר במצבים של קור או בשהייה במזגן). לעיתים המחלה מלווה ברגישות של העפעפיים, תחושת מלאות שלהם כמו גם קשקשת וגרד של שפת העפעפיים (מאפיין את המרכיב הקדמי של המחלה).

המרכיב הדלקתי יכול להיות מאופיין גם בהתפתחות תופעה של שעורות חוזרות. שעורה הינה דלקת חריפה של אחת מהבלוטות הנגועות שבה השומן לא יכול להתנקז. שעורה מאופיינת בכאב חזק והולם וברגישות רבה למגע מעל איזור העפעף. היא נמשכת בדרך כלל מספר ימים עד כשבוע. הכאב נעלם כאשר המוגלה שהצטברה בתוך העפעף מתנקזת החוצה. לעיתים, השעורה נספגת באופן הדרגתי ובמקום נותר גוש בולט שאינו כואב, מצב הנקרא כלזיון. כלזיון יכול להיספג במשך חודשים או שיש צורך לנקזו.

טיפול:
קשה להצביע על טיפול אחד שיכול להתאים באותה מידה לכל מטופל. על המטופל להבין שמדובר במחלה כרונית שנתן להקל בהרבה על סימני המחלה השונים, אך לא נתן להבטיח ריפוי מושלם. נתן להשיג בעזרת הטיפול הקלה ניכרת ואף תקופות של נסיגה, אך הניסיון מלמד שבהרבה מקרים המחלה מתפרצת שנית.

כשמדובר במחלה של המרכיב האחורי, הטיפול כולל בראש וראשונה חימום של העפעפיים. מטרת החימום להמס את השומן הלא תקין שהצטבר בתוך הבלוטות ובכך לאפשר טוב יותר את ניקוזו מהבלוטות. ניתן לבצע את פעולת החימום על ידי השמת שקיות של תה שהושמו במים חמים ונסחטו לאחר מכן, על גבי העפעפיים למשך 10 דקות פעמיים ביום. ניתן להשתמש גם בביצה קשה מחוממת או ניתן להשתמש במשקפיים מחממים (אותם מרכיבים בדומה לרטיות בד ששמים על העיניים על מנת למנוע חדירת קרני אור בזמן השינה). במשקפיים האלו ישנם כיסים שלתוכם מכניסים שקיות מיוחדות חד פעמיות המייצרות חום מתאים למשך כחמש דקות.

חלק בלתי נפרד של הטיפול במחלה של החלק האחורי בעפעף הינו הטיפול האנטיביוטי המתחלק לטיפול מקומי וטיפול סיסטמי. הטיפול המקומי יכול לכלול טיפות או משחה. ניתן למנות בין סוגי האנטיביוטיקה שניתן להשתמש בהן מקומית את הסולפא, פוסיטלמיק אסיד, אריטרומיצין ואזיטרומיצין. נהוג להוסיף לטיפול המקומי גם סטרואידים שגם להם תפקיד חשוב בהפחתת הדלקת. יש לזכור ששימוש ממושך בסטרואידים עלול להעלות את הלחץ התוך עיני ואף להאיץ התפתחות קטרקט, ולכן יש הכרח במעקב מסודר של רופא עיניים במקרה של שימוש ממושך בתרופה.

הטיפול הסיסטמי באנטיביוטיקה כולל בעיקר שימוש ממושך (מספר חודשים) של תרופות ממשפחת הטטראציקלינים כגון מינוצין או דוקסילין במינון נמוך. תרופות אלו אסורות יחסית בשימוש בילדים (עד גיל 14) ולכן מומלץ לתת להם תרופות אנטיביוטיות מסוג האריתרומיצין או אזיטרומיצין. נמצא שהשימוש בתרופות הנ"ל משפר בהרבה את תפקוד בלוטות השומן החולות ובכך מושגת הקלה ניכרת בסימפטומים.
טיפול אחר שנוסף לאחרונה לטיפולים שהוזכרו קודם הינו באומגה 3. טיפול זה מיועד להמשך חודשים רבים וגם הוא נלקח דרך הפה.

כשמדובר במחלה עם מרכיב של החלק הקדמי, נתן להשיג הקלה ע"י טיפול שמטרתו להסיר את הקשקשים המצטברים באזור הריסים. לצורך כך מומלץ להשתמש במטליות ייעודיות עם חומר מיוחד (נתן למנות בין התכשירים הנפוצים שמות כגון Lid Care או Eye Care) וכן תכשירים המכילים סטרואידים מקומית. יש הטוענים שמריחה של תכשיר שמן עץ התה (ריכוז 50%) יכולה להקל אף היא במצבים אלו.

כאמור, מגוון הטיפול במחלה הוא רב ויש להתאים לכל מטופל (לעיתים בשיטה של ניסוי וטעייה) את הטיפול המתאים עבורו ביותר. על המטופל לזכור שבכל מקרה, מדובר בטיפול ממושך שיכול להמשך מספר חודשים ולעיתים עד שנה ויותר. בדרך כלל מקובל שכאשר מופיע שיפור ברור בסימני המחלה לאחר מספר חודשים, ניתן להפחית את המינון ותדירות מתן הטיפול.

ניתן להפנות שאלות לד"ר לברטובסקי בפורומים הבאים:
פורום קרנית העין ומחלות חיצנית של העין
פורום ניתוחי עפעפיים ופלסטיקה של העין
פורום קטרקט

 
מאת ד"ר שמואל לברטובסקי, מומחה בתחום ניתוחי קטרקט ובתחום הפלסטיקה של העיניים והעפעפיים.