בדיקת מיפוי קרנית (corneal topography)

מיפוי קרנית, הקרוי גם טופוגרפיה של הקרנית, הוא בדיקה בעלת טכניקת צילום מיוחדת הממפה את פני הקרנית - החלק הצלול והקדמי של העין[1]. ההתקדמות בצילום הדיגיטלי והעיבוד הממוחשב שיפרו את יכולת הבדיקה. אם בעבר היא שימשה לצורך אפיון של המשטח הקדמי של הקרנית, כיום המכשירים מסוגלים לאפיין גם את המשטח האחורי וליצור מפה תלת ממדית[2]. בדומה למפה תלת ממדית, שבאמצעותה ניתן לזהות הרים ועמקים, עובדת בדיקת מיפוי קרנית -  רופאה או רופא עיניים יכול לבדוק אם קיימים עיוותים בעקמומיות של הקרנית, שאמורה להיות חלקה. כמו כן, בדיקה זו מאפשרת מעקב אחר מחלות עיניים ותכנון ניתוח[1].


צילום: shutterstock | Mohammed_Al_Ali

מטרת הבדיקה

המטרה של מיפוי קרנית היא לבדוק אם הצורה של הקרנית תקינה - לאתר או לשלול חשדות של הפרעות, מצבים רפואיים ומחלות הגורמים לשינוי במבנה הקרנית, כמו גם לעקוב אחר בעיות אלו. לאחר ניתוח מטרת הבדיקה היא לעזור להעריך את השינוי שחל בקרנית, למשל לאחר השתלת קרנית, ולשלול שינויים אחרים. במקרה של הכנה לניתוח, בדיקה זו יכולה לעזור בתכנון הכירורגי כגון הנחייה במיקום החתך, התאמה להסרת משקפיים, והתאמת העדשה בניתוח קטרקט[3].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות​​​​​​​

בדיקת מיפוי קרנית יכולה למדוד גם את העיוות וגם את השפעתו על הראייה. להלן כמה מהמצבים שהבדיקה יכולה לזהות[1]:
 

• הצטלקות - טראומה או זיהומים יכולים לגרום להצטלקות בקרנית, מה שגורם לשינוי צורתה.
• גידולים - ניתן לעקוב אחר גודל הפטריגיום (קרום לבן) או גידולים אחרים.
• אסטיגמציה וקרטוקונוס - ניתן לאתר מצבים בריאותיים אלו בעין, ולעקוב אחר התקדמותם.
• התאמת עדשות מגע – בדיקה זו עוזרת למצוא איזה סוג של עדשות מגע מתאימות לצורך שיפור הראייה, והתאמת עדשות מגע קשות.

אופן ביצוע הבדיקה

• דיסק פסידו – שיטה שבה דיסק מקרין טבעות אור על הקרנית ומאפשר קבלת מידע איכותי וכמותי על המבנה שלה: האם קיימים עיוותים על הטבעות המצביעים על אי-סדירות של פני השטח של הקרנית, כמו גם האם המרווח בין טבעות האור גדול או קטן מדי. בשיטה זו ניתן לבדוק את פני השטח הקדמיים בלבד[2].
• פנטאקאם – אמצעי זה נחשב יחסית לחדש, ובעזרת עשרות צילומים חדים ומדויקים, הוא מייצר מודל תלת ממדי של הקרנית ומאפשר מדידה ישירה של פני השטח הקדמי והאחורי יחדיו, כמו גם של עובי הקרנית[4].
• סריקת סליט – באמצעות חריצי אור המוקרנים בזווית של 45 מעלות, הן מצד שמאל והן מצד ימין של הקרנית, ניתן לקבל מידע על עובי, עקמומיות וגובה הקרנית, בו זמנית[5].

אזהרות

סיכון: לא ידוע על סיכונים כלשהם

פענוח תוצאות

רמת סיכון: