חיסונים - האמת מאחורי ההיסטריה
לקראת שבוע החיסונים שהחל אתמול, אנו מביאים לכם סקירה אודות נושא החיסונים, יעילות מול בטיחות, מיתוס מול מציאות
3 דקות קריאה
לפחות מאז הגעת החיסונים לאירופה (סביב שנת 1721), ויתכן שאף קודם לכן במזרח הרחוק (שם השתמשו בפרוצדורות חיסוניות עוד מהמאה ה11), הנושא משך שיח ציבורי ער. בשלושים השנים האחרונות קמו מתנגדים ותומכים רבים לנושא, וכל מחקר או תיאור מקרה הנוגע ליעילות ולבטיחות של חיסונים מקובלים שונים, מעורר הדים רבים, הרבה מעבר לחוג המדעי המצומצם של העוסקים בנושא.
מתנגדי החיסונים מעלים עשרות טענות לביסוס גישתם, וחלקן הגדול מבוסס (מי פחות ומי יותר) על מחקרים שונים בנושא. חשוב לזכור כי אף שיתכן וחלק מטענות אלה אכן הושגו בצורה מחקרית ולגיטימית, לעומת כל מחקר כזה קמו עשרות, אם לא מאות, מחקרים מבוקרים לא פחות שהוכיחו את הטענה ההפוכה (כמו הקשר בין אוטיזם לחיסון המשולש, ראה להלן).
בטיחות - השאלה הראשונה היא האם החיסון בטוח. זו למעשה הטענה הכי מבוססת של מתנגדי החיסונים, שכן למרות שכל חיסון מקובל הוכח כגורם להרבה פחות נזק מתועלת, קרי: התחלואה בעקבות החיסון נמוכה בהרבה מאשר התחלואה הטבעית ללא החיסון, מתן החיסון גורם לנזק "אקטיבי", בניגוד למחלה ש"מתרחשת מעצמה". הבעיה האמיתית מתחילה בדור שלנו, כאשר הצלחת החיסון היא בעצם בעוכריו, הורים ולפעמים אפילו אנשי צוות רפואי לא רואים את השפעות המחלה (כי החיסון מונע אותה), אלא רק את תופעות הלוואי של החיסון (שנדירות יותר בכל החיסונים הידועים פי 100-1000000). לכל חיסון רשימה ארוכה מאוד של תופעות לוואי (רובן המוחלט נדירות יותר מ1 למיליון מחוסנים), שהמסוכנות שבהן כוללות התפרצות המחלה (בחיסונים מוחלשים בלבד) ותגובה אלרגית. עם זאת, חשוב מאוד לזכור כי המחלה שהחיסונים באים למנוע (כמו צהבת, דיפטריה, טטנוס, חצבת וחזרת, פנאומוקוק ועוד) הרבה יותר קטלנית.
חוק העדר - במידה ולא חוסנתם אולם אתם מתגוררים באוכלוסיה בה רמת החיסוניות גבוהה מאוד (בדרך כלל מעל 70-80% לפחות), הסיכון שלכם לחלות קטן מאוד. לתופעה קוראים "חסינות עדר"- למחלה הרבה יותר קשה להתפשט אם כולם מחוסנים, ולכן גם מי שלא מחוסן מרוויח. התופעה הזו גורמת לחלק מן ההורים להתנגד לחיסון ולנסות "לרקוד על שתי החתונות". מבלי להכנס למוסריות של ההחלטה הזו (ברור שאם כולם ינהגו כך לא תהיה חסינות עדר), חשוב לזכור כי במהלך החיים הסיכויים של הילד להיחשף למחלות הללו די גבוהים. כך לדוגמא, במהלך שנת 2007 הייתה התפרצות של מחלת החצבת בילודים, בעיקר בקהילות חרדיות שהתנגדו לחיסונים. המחלה גבתה קורבנות רבים, וזאת למרות שאחוזי החיסון באוכלוסיה הכללית עברו את ה90% (ולכן ברוב המגזרים בישראל המגפה לא באה לידי ביטוי).
יעילות - טענה נוספת של מתנגדי החיסונים היא חוסר יעילות מוכחת של חלק מן החיסונים. טענה זו מתקשה מאוד "להחזיק מים", וזאת לפחות משתי סיבות:
א. תהליך האישור של חיסונים בארץ נסמך בדרך כלל על הליכי אישור אמריקאים (FDA) ואירופאים, שכוללים ניסויים קליניים מבוקרים רבים לפחות בשלושה שלבים, ניתוח סטטיסטי כפול סמיות (double blind randomized clinical trials) ושאר מילים ארוכות שמטרתן לוודא שאין כל הטיה לתוצאות המחקר.
ב. מחקרים אפידמיולוגיים רטרוספקטיביים מראים ירידה משמעותית מאוד בהיארעות (תחלואה) של מחלה (ואפילו בתחלואה ובתמותה הכלליות באוכלוסיה!!!) בעקבות מתן החיסונים הגדולים.
מלבד הנקודות הכלליות הנ"ל, נתייחס לכמה חששות ספציפיים שמעלים הורים רבים בקשר לחיסונים המקובלים בארץ:
חיסון הMMR (חצבת, חזרת ואדמת) - ניתן בגיל שנה ושש שנים. מחקר ארכאי משנת 1998 קשר בין החיסון לסיכון אפשרי לפתח אוטיזם. המחקר התבסס על 12 מקרים בלבד, הופרך מאז על ידי מחקרים אפידמיולוגיים ומבוקרים גדולים פי כמה, ועם השנים 10 מתוך 13 כותבי המאמר שינו את דעתם בנושא, מה גם שלפני שנה (2010) המחקר הורד מארכיון ה-lancet, כתב העת המדעי בו פורסם. חשוב להדגיש כי מדובר בחיסון יעיל, שמונע מחלות שהן גורם תמותה מוביל בתינוקות לא מחוסנים (חזרת וחצבת) וכן מחלה שיכולה לגרום למומים מולדים קשים ביותר (אדמת).
חיסון הHPV - נכון להיום לא ניתן רוטינית לילדות לפני גיל ההתבגרות, אולם מומלץ על ידי משרד הבריאות. הנגיף הוכח כגורם העיקרי לסוגים מספר של סרטן (בראשם סרטן צוואר הרחם). צירוף מקרים מצער ב2009 הביא למותה של ילדה בריטית זמן קצר אחרי קבלת החיסון, מוות שהתברר מאוחר יותר כלא קשור לחיסון (אלא בעקבות גידול שלא אובחן קודם לכן).
חיסון הפניאומוקוק ("פרוונר", "Pneumovax") - הגירסא הניתנת כיום בארץ היא החדשה ביותר, ומכסה את 13 הזנים הנפוצים ביותר של חיידק הפנאומוקוק (הכולל קרוב ל100 זנים, אולם כיסוי ה13 הנפוצים מכסה מעל ל90% מן המקרים בישראל). חשוב לזכור כי בניגוד למהלך השיווקי שפורסם בציבור, חיידק הפניאומוקוק אינו רק "חיידק של דלקת אוזניים", אלא בראש ובראשונה הגורם הנפוץ ביותר לדלקת ריאות חיידקית קשה ודלקת קרום המוח בילדים. דיווחים אחרונים מיפן על מותם של 4 ילדים, לכאורה בעקבות החיסון (דרך אגב, מדובר בחיסון הישן יותר), ודיווחים ישנים יותר מפינלנד על מותם של 3 ילדים אחרי החיסון, לא זכו לכל אישוש וניתוחים לאחר המוות הראו סיבות אחרות לתמותה הטראגית.
מתנגדי החיסונים מעלים עשרות טענות לביסוס גישתם, וחלקן הגדול מבוסס (מי פחות ומי יותר) על מחקרים שונים בנושא. חשוב לזכור כי אף שיתכן וחלק מטענות אלה אכן הושגו בצורה מחקרית ולגיטימית, לעומת כל מחקר כזה קמו עשרות, אם לא מאות, מחקרים מבוקרים לא פחות שהוכיחו את הטענה ההפוכה (כמו הקשר בין אוטיזם לחיסון המשולש, ראה להלן).
בטיחות - השאלה הראשונה היא האם החיסון בטוח. זו למעשה הטענה הכי מבוססת של מתנגדי החיסונים, שכן למרות שכל חיסון מקובל הוכח כגורם להרבה פחות נזק מתועלת, קרי: התחלואה בעקבות החיסון נמוכה בהרבה מאשר התחלואה הטבעית ללא החיסון, מתן החיסון גורם לנזק "אקטיבי", בניגוד למחלה ש"מתרחשת מעצמה". הבעיה האמיתית מתחילה בדור שלנו, כאשר הצלחת החיסון היא בעצם בעוכריו, הורים ולפעמים אפילו אנשי צוות רפואי לא רואים את השפעות המחלה (כי החיסון מונע אותה), אלא רק את תופעות הלוואי של החיסון (שנדירות יותר בכל החיסונים הידועים פי 100-1000000). לכל חיסון רשימה ארוכה מאוד של תופעות לוואי (רובן המוחלט נדירות יותר מ1 למיליון מחוסנים), שהמסוכנות שבהן כוללות התפרצות המחלה (בחיסונים מוחלשים בלבד) ותגובה אלרגית. עם זאת, חשוב מאוד לזכור כי המחלה שהחיסונים באים למנוע (כמו צהבת, דיפטריה, טטנוס, חצבת וחזרת, פנאומוקוק ועוד) הרבה יותר קטלנית.
חוק העדר - במידה ולא חוסנתם אולם אתם מתגוררים באוכלוסיה בה רמת החיסוניות גבוהה מאוד (בדרך כלל מעל 70-80% לפחות), הסיכון שלכם לחלות קטן מאוד. לתופעה קוראים "חסינות עדר"- למחלה הרבה יותר קשה להתפשט אם כולם מחוסנים, ולכן גם מי שלא מחוסן מרוויח. התופעה הזו גורמת לחלק מן ההורים להתנגד לחיסון ולנסות "לרקוד על שתי החתונות". מבלי להכנס למוסריות של ההחלטה הזו (ברור שאם כולם ינהגו כך לא תהיה חסינות עדר), חשוב לזכור כי במהלך החיים הסיכויים של הילד להיחשף למחלות הללו די גבוהים. כך לדוגמא, במהלך שנת 2007 הייתה התפרצות של מחלת החצבת בילודים, בעיקר בקהילות חרדיות שהתנגדו לחיסונים. המחלה גבתה קורבנות רבים, וזאת למרות שאחוזי החיסון באוכלוסיה הכללית עברו את ה90% (ולכן ברוב המגזרים בישראל המגפה לא באה לידי ביטוי).
יעילות - טענה נוספת של מתנגדי החיסונים היא חוסר יעילות מוכחת של חלק מן החיסונים. טענה זו מתקשה מאוד "להחזיק מים", וזאת לפחות משתי סיבות:
א. תהליך האישור של חיסונים בארץ נסמך בדרך כלל על הליכי אישור אמריקאים (FDA) ואירופאים, שכוללים ניסויים קליניים מבוקרים רבים לפחות בשלושה שלבים, ניתוח סטטיסטי כפול סמיות (double blind randomized clinical trials) ושאר מילים ארוכות שמטרתן לוודא שאין כל הטיה לתוצאות המחקר.
ב. מחקרים אפידמיולוגיים רטרוספקטיביים מראים ירידה משמעותית מאוד בהיארעות (תחלואה) של מחלה (ואפילו בתחלואה ובתמותה הכלליות באוכלוסיה!!!) בעקבות מתן החיסונים הגדולים.
מלבד הנקודות הכלליות הנ"ל, נתייחס לכמה חששות ספציפיים שמעלים הורים רבים בקשר לחיסונים המקובלים בארץ:
חיסון הMMR (חצבת, חזרת ואדמת) - ניתן בגיל שנה ושש שנים. מחקר ארכאי משנת 1998 קשר בין החיסון לסיכון אפשרי לפתח אוטיזם. המחקר התבסס על 12 מקרים בלבד, הופרך מאז על ידי מחקרים אפידמיולוגיים ומבוקרים גדולים פי כמה, ועם השנים 10 מתוך 13 כותבי המאמר שינו את דעתם בנושא, מה גם שלפני שנה (2010) המחקר הורד מארכיון ה-lancet, כתב העת המדעי בו פורסם. חשוב להדגיש כי מדובר בחיסון יעיל, שמונע מחלות שהן גורם תמותה מוביל בתינוקות לא מחוסנים (חזרת וחצבת) וכן מחלה שיכולה לגרום למומים מולדים קשים ביותר (אדמת).
חיסון הHPV - נכון להיום לא ניתן רוטינית לילדות לפני גיל ההתבגרות, אולם מומלץ על ידי משרד הבריאות. הנגיף הוכח כגורם העיקרי לסוגים מספר של סרטן (בראשם סרטן צוואר הרחם). צירוף מקרים מצער ב2009 הביא למותה של ילדה בריטית זמן קצר אחרי קבלת החיסון, מוות שהתברר מאוחר יותר כלא קשור לחיסון (אלא בעקבות גידול שלא אובחן קודם לכן).
חיסון הפניאומוקוק ("פרוונר", "Pneumovax") - הגירסא הניתנת כיום בארץ היא החדשה ביותר, ומכסה את 13 הזנים הנפוצים ביותר של חיידק הפנאומוקוק (הכולל קרוב ל100 זנים, אולם כיסוי ה13 הנפוצים מכסה מעל ל90% מן המקרים בישראל). חשוב לזכור כי בניגוד למהלך השיווקי שפורסם בציבור, חיידק הפניאומוקוק אינו רק "חיידק של דלקת אוזניים", אלא בראש ובראשונה הגורם הנפוץ ביותר לדלקת ריאות חיידקית קשה ודלקת קרום המוח בילדים. דיווחים אחרונים מיפן על מותם של 4 ילדים, לכאורה בעקבות החיסון (דרך אגב, מדובר בחיסון הישן יותר), ודיווחים ישנים יותר מפינלנד על מותם של 3 ילדים אחרי החיסון, לא זכו לכל אישוש וניתוחים לאחר המוות הראו סיבות אחרות לתמותה הטראגית.
האם המאמר עניין אותך?
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה
מלחמה על הבית: כיצד ניתן להסביר לילדים את המצב הבטחוני?
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר מיכאל ינקו
23/10/2023
האם לשקף את המצב כפי שהוא או לטשטש את האמת? אילו השפעות עלולות להעיד על חרדה בקרב ילדים כתוצאה מהמצב? ד"ר מיכאל ינ...
לכתבה המלאה
איך להתמודד עם חרדה וטראומה בזמן מלחמה?
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר קורס כרמון גרסיאלה
16/10/2023
האם חרדה במלחמה היא תחושה טבעית? האם הגבלת הצפייה בחדשות יכולה לסייע בהתמודדות עם המצב או להיפך? כיצד ניתן להקל על ...
לכתבה המלאה
בקע טבורי בפעוטות: התופעה, הגורמים והטיפולים המומלצים
מאת: מערכת אינפומד, ד"ר עמנואל סגייה
09/09/2023
בקע טבורי הוא מום מולד שכיח יחסית בקרב פעוטות. ב-90% מהמקרים, בקעים טבוריים נסגרים מעצמם עד גיל שנה, אך במצבים בהם ...
לכתבה המלאה
תרומת ביצית - ההליך, הסיכונים והאפשרויות הקיימות
מאת: מערכת אינפומד, ד"ר משה רויבורט
04/09/2023
יותר ויותר נשים הסובלות מבעיות ברזרבה שחלתית לייצור ביציות לא מוותרות על חלומן להיות אמהות ופונות לתהליך של תרומת ב...
לכתבה המלאה
זה המחיר הנפשי שהילדים שלנו משלמים בעקבות מגפת הקורונה
מאת: ד"ר מאשה קרני
08/11/2021
מגפת הקורונה גבתה מכולנו מחיר נפשי, חברתי ובריאותי כבד, אבל מה לגבי הילדים? מהן ההשלכות של המגפה על רווחתם של ילדי...
לכתבה המלאה
מפתיע: זמן מסך קשור רק מעט לבעיות התנהגות, ואף יש לו יתרונות
מאת: מערכת אינפומד
20/10/2021
כמה נזק עושה המסך הקטן לילדים שלנו, אם בכלל? הרבה מחקרים בדקו זאת לאורך השנים, אך כעת עולות תשובות מפתיעות מאחד המח...
לכתבה המלאה
איך להתמודד עם ילדים בררנים באוכל?
מאת: מערכת אינפומד
02/06/2021
הילד זורק את האוכל על הרצפה? הילדה מסרבת להכניס מאכלים מסוימים לפה? ייתכן שזה רק שלב ושזה יעבור, אבל מה עושים בינתי...
לכתבה המלאה
זו הטעות שהורים עושים כשהילד יוצא מהארון
מאת: מערכת אינפומד
03/05/2021
מחקר חדש בדק כיצד תמיכת הורים בילדים להט"בים תשפיע על בריאותם הנפשית בעתיד, וגילה נתון מפתיע. הפרטים בכתבה
לכתבה המלאה