דיכאון אצל גברים

לאורך שנים הצביעו מחקרים על כך שאחוז הנשים הלוקות בדיכאון גבוה פי שתיים מאחוז הגברים הלוקים בו, אך בשנים האחרונות נצברות עדויות לכך שדיכאון אינה הפרעה "נשית" כפי שנהוג היה לחשוב בעבר, אלא שביטויי דיכאון גבריים ונשיים שונים זה מזה באופן משמעותי.

בחברה המערבית, נשים מחונכות החל מגילאי הילדות המוקדמים לבטא את רגשותיהן ולשתף בהן את סביבתן לקבלת תמיכה. כך, במצב של דיכאון יש סיכוי סביר שאישה תפגין את רגשותיה ותשתף את האנשים הקרובים לה ברגשותיה. גברים, לעומת זאת, מחונכים מילדותם להצניע את רגשותיהם ולהגיב באופן התנהגותי ולא מילולי (למשל, יש נטייה לעודד בנים "להחזיר" כאשר מרביצים להם בגן בעוד שבנות לומדות שעליהן לפנות לגננת לבקשת עזרה). 

בהתאם, כאשר מופיעים סימפטומים של דיכאון אצל גבר יש סיכוי קטן שיאפשר לעצמו לחוות את רגשות הדיכאון, לבטא אותם ולבקש עזרה. 

הבדלים אלו מביאים לכך שנשים זוכות ליותר תמיכה, הכרה וטיפול מקצועי במצבי דיכאון ביחס לגברים.
גברים עם סימפטומים של דיכאון אשר אינם יכולים לבטא בפני עצמם או בפני סביבתם את רגשותיהם נוטים להמיר את תחושות הדיכאון לעצבנות ולכן עשויים להקלע דווקא במצבי דיכאון לקטטות ואף לעימותים אלימים אשר עלולים לגרום לפגיעה בתפקודם התעסוקתי והמשפחתי ולצמצום מערכות התמיכה שלהם. 

כמו כן, היעדר התמיכה והסיוע המקצועי מביאים לחיפוש אחר "טיפול עצמי", אשר יכול להביא לשימוש בחומרים שמגבירים את תחושת הייאוש והנחיתות ומעצימים את תחושת הדיכאון, וחוזר חלילה. מאחר ומצב של דיכאון אצל גברים לא תמיד מזוהה ככזה, ולעיתים מלווה בהתנהגויות הרסניות, עלולה להתרחש גם פגיעה במערכת הזוגית הנובעת מאכזבת האישה מהתנהגותו של בן הזוג (החל מפגיעה בתפקוד המיני הנתפסת כחוסר עניין או אהבה ועד לסירוב לחיות לצד בן זוג עצבני או משתמש קבוע בחומרים). 

גם לאחר שמתבססת ההכרה בקיומו של דיכאון, גברים רבים מתביישים לפנות לעזרה מקצועית אשר נחשבת ל"פתרון נשי" ומבייש עבור חלק מהגברים.

כיצד, אם כן, ניתן לסייע במצבי דיכאון אצל גברים? למידע נוסף על דיכאון אצל גברים, סימנים לאיתורו, גורמים להתפרצותו וטיפים לגברים עם סימפטומים של דיכאון ולבנות זוגם