מהו הטיפול באימפוטנציה ( אין -אונות) לאחר ניתוח כריתת ערמונית?

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל והתחלואה בו נמצאת בעלייה מתמדת: בכל חודש מתגלים כ-200 מקרים חדשים בארץ, כאשר לרוב מדובר בגברים בעשור החמישי ומעלה לחייהם. 

הטיפול  בסרטן הערמונית מגוון, והשיטות השונות נבדלות אלה מאלה במידת יעילותן וברמת הריפוי המושגת באמצעותן. הקדמה הרפואית והטכנולוגיות השונות שפותחו הפכו את הטיפול במחלה ליעיל יותר וכתוצאה מכך גם סיכויי הריפוי עלו באופן משמעותי. עם זאת, הטיפולים השונים עלולים להוביל לתופעות לוואי ולהשלכות שונות, אחת המרכזיות שבהן היא התפתחות של הפרעות בתפקוד המיני.  הפרעות אלה עלולות להשפיע באופן ניכר על איכות חייו של המטופל ועל חיי הזוגיות ולהקשות על חזרה לשגרה לאחר המחלה. בשל כך, האסטרטגיות השונות לטיפול במחלה מנסות גם לתת מענה לסוגיית התפקוד המיני ולשמירה על איכות חייו של המטופל לאחר הטיפולים. 

הפרעות בתפקוד המיני לאחר טיפול בסרטן הערמונית בהתאם לסוג הטיפול:

ניתוח כריתה רדיקאלית של הערמונית (Radical Prostatectomy)
בעבר, לאחר ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית במצבים של מחלה עם ממאירות ממוקמת, שכיחותם של סיבוכים שונים, בהם אי שליטה על מתן שתן ואימפוטנציה מוחלטת הייתה גבוה מאוד. עם זאת, התפתחות הגישה הניתוחית הננקטת בזמן כריתה רדיקאלית של הערמונית, הכוללת הימנעות מפגיעה בעצב העובר בסמוך למעטפת הערמונית באמצעות שימוש בלפרוסקופיה או ברובוט לביצוע הפעולה, הובילה לשימור העצב לירידה בשיעור הופעת אימפוטנציה לאחר הפעולה הכירורגית.

טיפולים נוספים הם:

1. טיפולים קרינתיים ממוקמים; בראכיתרפיה וניתוח קריו (קירור).

2. טיפול קרינתי חיצוני.

3. טיפול הורמונלי.

בכל הטיפולים האלו הפגיעה בתפקוד המיני נעה בין 25% לכמעט 100% מהמטופלים.

אחת הסיבות השכיחות הגורמת להיחלשות הזקפה ואף לאימפוטנציה לאחר טיפול בסרטן הערמונית,  היא דליפה וורידית (Venous leakage). מקור הבעיה הוא בהצטלקות הרקמה (פיברוזיס) בעקבות פגיעה בעצבים האמונים על מנגנון הזקפה גורמת לירידה בזרימת הדם אל איבר המין אשר מובילה לאיסכמיה ולפיברוזיס של הרקמה. 

תופעה זו עלולה אף להחמיר אם אין זקפה כלל לילית או ספונטנית בעקבות הטיפול בסרטן הערמונית .במצבים אלה מתרחשת ירידה בזרימת הדם לגוף הספוגי שבאיבר המין וכן גם ירידה באספקת חמצן לרקמה. כתוצאה מכך מתרחשת שקיעה מוגברת של חלבון Transforming Factor Beta1 המובילה להתפתחות של פיברוזיס ברקמה הוורידית.

איך ניתן לטפל בהפרעות בתפקוד המיני המתפתחות על רקע טיפול בסרטן הערמונית?

קיימים מספר טיפולים הניתנים לחולה המנותח כבר בזמן תקופת ההחלמה. מטרת הטיפולים היא לשמר את זרימת הדם בפין. 

ישנה אפשרות לתת מינון נמוך של Tadalafil (סיאליס) באופן יומיומי במשך מספר שבועות לאחר הניתוח, גם אם אין כמובן כל מגע מיני. כמו-כן, ניתן גם לתת  זריקות במינון נמוך של PGE1  לפין באופן  יזום על מנת להשיג זקפה בעוצמה מסוימת מיד לאחר הניתוח. 

לאחר הטיפול / ניתוח של סרטן הערמונית במידה וישנם כישלונות בהשגת הזקפה הספונטנית, יוצע טיפול תרופתי הכולל שימוש בתרופות, כמו ויאגרה, לוויטרה וסיאליס. במצבים בהם לא מושגת זקפה מספקת לצורך חדירה למרות השימוש באחד מהכדורים האלו, נמליץ על טיפול אחר.                                                                                                                       הטיפול המומלץ הוא טיפול באמצעות הזרקות לפין (ICI) של חומרים מרחיבי כלי דם. יעילותן של זריקות אלה בחולים אלו גבוהה ועומדת על כ- 90%. אם טיפול זה ניתן בהתאם להנחיות הרופא המטפל אין סיבוכים או תופעות לוואי. 

בעת תכנון אסטרטגיית הטיפול, הראשוני  איכות חייו של החולה צריכה לעמוד לנגד עיניו של הרופא המטפל ועל כן בחירת הטיפול מתבצעת בשיתוף עם המטופל ובהתייחס למצבו, לשגרת חייו ולהעדפותיו.