דלג לתוכן

יתוש 'הנמר האסיאתי' חוזר

משנת 2002, יתוש מסוג 'אדס מפוספס', המוכר בכינויו 'הנמר האסיאתי', פוקד את ישראל בחודשי הקיץ. היתוש, בעל גוף שחור עם פסים לבנים, ידוע כמעביר כמה מחלות, חלקן מסכנות חיים. מה יש לדעת ולעשות כדי להתכונן לבואו?

מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 17/04/2013
2 דקות קריאה
זה שנים רבות בהן יתוש מסוג 'אדס מפוספס', המוכר בכינויו 'הנמר האסיאתי', כבר אינו נחלתן הבלעדית של מדינות מוצאו, בדרום מזרח אסיה.

היתוש, בעל גוף שחור עם פסים לבנים, ידוע כמעביר כמה מחלות, חלקן מסכנות חיים, כמו: קדחת הנילוס המערבי, קדחת דנגי וצ'יקונגוניה. בניגוד לרוב היתושים הפעילים בשעות החשיכה, הנמר האסייתי פעיל דווקא במהלך היום, מה שמקשה על מניעת העקיצות.

בארץ, הסכנה העיקרית היא בהידבקות בנגיף הנילוס המערבי, המועבר דרך רוק היתוש בזמן העקיצה. ברוב המקרים, הזיהום הנגיפי גורם לתופעות הדומות לשפעת אשר חולפות ללא התערבות טיפולית, אולם שיעור ניכר מהנדבקים – במיוחד אנשים מבוגרים וחולים בעלי מערכת חיסון מוחלשת – עלולים לפתח מחלות נוירולוגיות חריפות, כמו דלקת מוח או דלקת קרום המוח, העלולות לגרום לשיתוק, שבץ, הידרדרות קוגניטיבית ואפילו מוות.

היתוש חצה את גבולות אסיה כבר בשנות השבעים של המאה ה-20, כאשר מכולות עמוסות צמיגים משומשים יובאו ממדינות אסיה ליעדים שונים ברחבי העולם. הצמיגים הכילו שיירי מים עם זחלי יתושים, אשר התפתחו במדינות אירופה, אפריקה וארצות הברית לכדי יתושים בוגרים בעלי כושר רבייה. מכיוון שנגיף הנילוס המערבי הוא וירוס זואונוטי (העובר מבעלי חיים לבני אדם), הסברה הרווחת היא שהיתושים נדבקים בנגיף דרך עקיצת ציפורים נודדות הנושאות את הנגיף וחונות בישראל. כאשר היתוש עוקץ לאחר מכן בן אדם הוא מדביק אותו בוירוס.

עד היום לא הצליחו מדענים לפתח תרכובת חיסונית יעילה נגד נגיף הנילוס המערבי ועיקר הנסיונות לבאר את המחלה מתמקדים במניעת התפתחותה של אוכלוסיית היתושים. עם זאת, מחקרים רבים מבוצעים במטרה לפתח חיסון יעיל. לאחרונה, חוקרים מהמרכז הקנדי לווירולוגיה 'לי קה סינג' פרסמו בכתב העת המדעי PLoS One כי מצאו את המנגנון הביולוגי באמצעותו מצליח הנגיף לעבור את מחסום דם-מוח (blood-brain barrier) ולחדור למערכת העצבים המרכזית. לדברי החוקרים, הנגיף מצליח לפרק שני חלבוני מפתח האחראים על הרמטיות 'הצמתים האטומים' (Tight Junctions) בין תאי מחסום דם-מוח.

החוקרים גילו כי במהלך תהליך השכפול של הוירוס הוא מפריש חומרים המפרקים את החלבונים, מה שגורם לחיבורים בין התאים להתרופף ולפרצה במחסום דם-מוח דרכה הנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית. הגילוי מאפשר המשך חקירה של התופעה, במטרה לפתח תרופה שתמנע את חדירת הנגיף למוח.

עד לפיתוח חיסון יעיל, אשר בינתיים אינו נראה באופק, מומחי בריאות הציבור מדגישים כי יש לפעול במרץ למניעת התרבות היתושים ולהנחלת התנהגות מניעתית בקרב הציבור הרחב.
לדבריהם, באזורים בהם ידוע כי קיים יתוש הנמר האסיאתי, יש להשתמש באופן קבוע בתכשירים המכילים DEET (N,N-Diethyl-meta-toluamide) – חומר הדוחה ביעילות את זן היתוש הספציפי, אותו ניתן למרוח על הגוף ועל הבגדים.
מאת: רועי שני, מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
פרופ' ארנון ברוידס
פרופ' ארנון ברוידס אלרגיה ואימונולוגיה
מומחה ברפואת ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית בילדים
פרופ' אבי ביגלמן
פרופ' אבי ביגלמן אלרגיה ואימונולוגיה
מנהל מכון קיפר לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
ד"ר רמי טמיר
ד"ר רמי טמיר אלרגיה ואימונולוגיה
מומחה לאימונולוגיה קלינית ולאלרגולוגיה, מומחה לרפואה פנימית. מטפל באלרגיה, אסתמה ושיעול בילדים ובמבוגרים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו