כתבה פרסומית: רשלנות רפואית בניתוחי עיניים

אלפי ישראלים עוברים כל שנה ניתוחי עיניים, הנפוצים שבהם הם ניתוחי לייזר להסרת משקפיים או ניתוחי קטרקט. ברוב מקרי הרשלנות הרפואית בתחום זה, מדובר במקרים של ניתוח אדם שלא התאים לסוג הניתוח. כיצד קובעים אם מדובר במקרה של רשלנות רפואית?

מאת: עו"ד טל נבו

תאריך פרסום: 28/04/2013

2 דקות קריאה

פרסומת

אלפי ישראלים עוברים כל שנה ניתוחי עיניים, הנפוצים שבהם הם ניתוחי לייזר להסרת משקפיים או ניתוחי קטרקט. ברוב מקרי הרשלנות הרפואית בתחום זה, מדובר במקרים בהם הכניסו לניתוח מטופל, אשר לפי נתוניו הרפואיים המקדמיים, לא התאים לניתוח מסוג זה, לדוגמא – מטופל בעל קרנית דקה מדי, צילינדר או 'מספר' גבוה מדי, המהווים קונטרה אינדיקציה לביצוע הניתוח ומהם התעלם מקבל ההחלטה על ביצוע הניתוח.

בחלק מהניתוחים נגרמות פגיעות שונות, חלקן קשות, ונשאלת השאלה - האם עצם קיומה של פגיעה מהווה בהכרח רשלנות רפואית? התשובה לכך מורכבת.
כדי לקבוע האם מדובר ברשלנות רפואית, עורכי דין מבצעים כמה פעולות:
1. איסוף מקיף של מסמכי הניתוח והמסמכים שקדמו לו, כגון טופס ההסכמה לניתוח, בדיקות שנערכו וכדומה.
2. פנייה לרופא עיניים מומחה אשר עובר על המסמכים וקובע אם להערכתו מדובר ברפואה לא סבירה אשר גרמה לנזק.
3. במידה ותשובתו של המומחה חיובית, עליו להכין חוות דעת רפואית, אותה מצרפים לכתב התביעה.

סוג נוסף של ניתוח עיניים בו עלולות להיגרם טעויות ונזקים הוא ניתוח להסרת זגוגית.
ניתוח להסרת זגוגית העין הוא הליך ניתוחי נפוץ בתחום בעיות העיניים, המשמש פתרון טיפולי לכמה בעיות שעלולות להתרחש באזור הרשתית בעין. הרשתית הינה, למעשה, שכבת תאים עצביים וחיישני אור המצפה את גלגל העין מבפנים.

ניתוח זה מבוצע לרוב לצורך תיקון או מניעה של היפרדות הרשתית ובמקרים של דימום בזגוגית או הישארות דם וכלי דם באזור העין יש צורך בהסרת הזגוגית למניעת עיוורון. בנוסף, טיפול זה עשוי לשמש במקרים חריגים לטיפול במחלות רשתית שונות העלולות לגרום לרקמות מצולקות וגדילה של כלי דם ברשתית. מצבים אלו מחייבים שימוש בהליך מורכב זה.

לאחר ביצוע בדיקות קדם מקיפות לקבלת דיאגנוזה ברורה ככל האפשר של מצבו הספציפי של המטופל, מבוצעת הרדמה מקומית או כללית, בהתאם לנסיבות הטיפול. במהלך הניתוח, מבצעים חתך זעיר בתוך העין המאפשר לכרות את הזגוגית ולהסירה החוצה. לאחר מכן, בהינתן מרחב פעולה נוח יותר לגורם המטפל, ניתן בנסיבות הטיפול להסיר רקמות מצולקות או לאחות קרעי רשתית. במהלך הניתוח מוחדר גז ליצירת לחץ תקין בעין.
סיכוני ניתוח להסרת זגוגית ורשלנות רפואית

ניתוח זה נחשב בטוח יחסית, עם כ- 80 עד 90 אחוזי הצלחה, אך כבכל ניתוח, ישנם מספר סיכונים העלולים להיגרם עקב הניתוח, כגון: לחץ תוך עיני מוגבר, הופעת דימומים עיניים ברשתית ובאזור העין, התפשטותם של זיהומים שונים, ובמקרים נדירים אף פגיעה תמידית בעין.

ניתוחי עיניים נחשבים לעדינים ביותר ודורשים מידה רבה של מיומנות וניסיון. טיפול לקוי או ביצוע רשלני של הניתוח עלול להביא לכישלון הניתוח. במקרים חמורים יותר, רשלנות הגורם המטפל עלולה לגרום לסיבוכים שונים באזור העין, דוגמת דימומים חוזרים, פגיעה עצבית ואף פגיעה בכושר הראייה.

אי-הסבר ראוי של הגורם המטפל את מכלול השיקולים והסיכונים הכלולים בניתוח עלול להוות במקרה של גרימת נזק עילה לרשלנות רפואית בגין 'אי הסכמה מדעת' וייתכן שניתן לתבוע פיצויים עקב המחדל הרשלני.
יש לציין כי איחור או אבחון לקוי של הגורם המטפל במצב המטופל אשר דרש את ביצוע הניתוח עלול להוביל לנזקים קשים בתפקוד העין עקב דיאגנוזה לקויה או מאוחרת.

לשאלות או לייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון, המייצגת נפגעי רשלנות רפואית מזה למעלה מ- 15 שנים, באתר: עורך דין רשלנות רפואית

מאת: עו"ד טל נבו