לאבחן אלצהיימר לפני הסימנים

במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLoS ONE, בחנו החוקרים מעל 250 סקירות מוחיות של משתתפים בגילאי 55-89, אשר חלקם הציגו את התסמינים הקוגניטיביים המאפיינים את המחלה וחלקם בריאים. בנוסף, ערכו החוקרים ניתוח גנטי של הנוזל המוחי-שדרתי של המשתתפים, במטרה לאתר שינויים גנטיים הקשורים בסיכון לפתח את המחלה.

מעיבוד הנתונים עלה כי קיימת שונות בהרכב של גן המכונה APOE בקרב משתתפים שהיו ידועים כמצויים בסיכון משפחתי לפתח אלצהיימר. עוד מצאו החוקרים כי רבים מאותם משתתפים בעלי הורים או אחים שלקו במחלה הציגו שינויים במבנה המוח - עוד לפני שהחלו בעיות הזכרון והחשיבה.

על סמך הניתוח הגנטי של הנוזל המוחי-שדרתי מצאו החוקרים כי קרוב למחצית מהמשתתפים הבריאים להם בני משפחה שלקו במחלה הציגו את השינויים הגנטיים המאפיינים סיכון להתפתחות אלצהיימר בגיל מוקדם. לעומתם, רק כ- 20% מהמשתתפים ללא קרובי משפחה חולים הציגו את אותם שינויים בגן APOE.

רוב מקרי האלצהיימר מוגדרים כאלצהיימר בשלב מאוחר ופורצים מעל גיל 65, אולם בקרב אחוז נמוך של החולים המחלה פורצת בגילאים מוקדמים יותר ועל כן סוג זה נקרא אלצהיימר מוקדם.

לדברי החוקרים, ההרכב הגנטי המאפיין אלצהיימר מוקדם הוא ידוע ומוגדר ועל כן ניתן לבחון את ההרכב הגנטי של המשתתפים ולהסיק אם הם יפתחו את המחלה. אולם, מוסיפים החוקרים, כשמדובר באלצהיימר המתפתח בגיל מאוחר, המדע לא הצליח עד היום לאתר הרכב גנטי מוגדר המצביע על התפתחות עתידית של המחלה. במקרה של אלצהיימר מאוחר, המערך הגנטי המעורב בתהליך מורכב הרבה יותר ועל כן אין אפשרות כיום לנבא אם ומתי תפרוץ המחלה.

המחקר הנוכחי מראה בבירור כי לאותם בני משפחה של חולי אלצהיימר שאינם מציגים סימפטומים קיים סיכון כפול להיווצרותם של שינויים במבנה המוח הקשורים להתפתחות המחלה.

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר עשויים לתרום לפיתוח תרופות אשר עשויות לעכב ואף למנוע את היווצרות השינויים המבניים. עם זאת, מדגישים החוקרים כי למרות שהמחקר מראה על קשר בין היסטוריה משפחתית של אלצהיימר למבנה המוח, מממצאיהם לא עולה כי מי שלו קרובי משפחה חולים יפתח בוודאות גם הוא את המחלה.

מומחים נוספים בתחום מסבירים כי היסטוריה משפחתית של אלצהיימר אמנם מצביעה על סיכון גבוה יותר ללקות במחלה, אולם אין משמעותה כי האדם יפתח אותה בוודאות. בכדי לצמצם את הסיכון למחלה, הם אומרים, יש לשמור על אורח חיים בריא בהתאם להמלצות לשמירה על בריאות הלב, כי מה שבריא ללב – בריא גם למוח. הכוונה היא לביצוע פעילות גופנית וצריכת מזונות דלי שומן. כמו כן, כדאי לשמור על הכושר הקוגניטיבי של המוח על ידי פתרון תשבצים, לימוד שפה זרה או פעילויות קוגניטיביות מורכבות אחרות.

מאת: רועי שני, מערכת אינפומד