כתבה פרסומית: התאמת מדלל דם - באיזו תרופה לבחור?
קומדין היא תרופה נוגדת קרישה הנמצאת בשימוש מעל 50 שנים, ומהווה טיפול יעיל ביותר למניעת שבץ מוחי.
3 דקות קריאה
פרסומת
קומדין היא תרופה נוגדת קרישה הנמצאת בשימוש מעל 50 שנים, ומהווה טיפול יעיל ביותר למניעת שבץ מוחי.
מאת: ד"ר אהרן לובצקי, מכון לקרישת הדם, בית החולים שיבא תל השומר
אוכלוסיית המטופלים בקומדין כוללת בעיקר אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים, מטופלים שלקו בפקקת ורידים או תסחיפים ריאתיים ומטופלים שבלבם שהושתלו מסתמים תותבים.
קיימת שונות בתגובה לקומדין בין אנשים שונים ולכן כל אדם המטופל בקומדין נדרש לנטר את רמת הטיפול שלו. בדיקה זו נקראת INR והיא מצביעה על תפקוד מנגנון הקרישה. המטרה היא לשמור על טווח INR רצוי במרבית הזמן, על מנת להשיג הגנה מרבית מפני שבץ מוחי מבלי להעלות את הסיכון לדימום.
לאחרונה נכנסו לשוק התרופות נוגדות הקרישה מספר תרופות חדשות, המתכוונות להחליף את הטיפול היעיל והמסורתי בקומדין. תרופות אלו מייצגות תפיסה אחרת של טיפול בכל הנוגע לטיפול בנוגדי קרישה מאז התחלת השימוש בקומדין.
התרופות החדשות שונות מן הטיפול הקיים בשל התחלת פעולה מהירה יותר, פינוי מהיר יותר מהגוף, ופחות תגובות בשילוב עם תרופות אחרות. תרופות אלה לא מחייבות ניטור של בדיקת דם וניטלות במינון קבוע (חד או דו יומי), אך לנוכח היותן זמן מועט בשימוש, אין כל מידע לגבי תחום הטיפול הרצוי, גם אילו הייתה קיימת בדיקת דם לניטור.
התרופה הראשונה היא דביגטראן (פרדקסה /Pradaxa) אושרה לשימוש בשנת 2010 לשימוש ארוך טווח בארה"ב, למניעת שבץ בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים. המחקר שבדק את השפעת התרופה לטווח ארוך והיווה את הבסיס לאישור מתן התרופה נקרא RE-LY. מאז הכנסתה של פרדקסה,יצאו לשוק שני מדללי דם נוספים הפועלים במנגנון אחר:
- ריברוקסאבן (קסרלטו /Xarelto)
- אפיקסאבן (אליקוויס /Eliquis) אשר השימוש בו אושר לאחרונה.
כיצד ניתן לקבוע מתי והאם כדאי לעבור לתרופה חדשה ולמי מתאים דווקא הטיפול בקומדין הוותיקה?
סקירה שערך פרופסור סם שולמן, חוקר ורופא מוכר בתחום הקרישה, שופך מעט אור על הנושא ומנסה להגדיר קריטריונים אלו על סמך המחקרים והראיות שנצברו עד היום.
על פי סקירתו של פרופ' שולמן, מטופלים המתאימים יותר לטיפול בקומדין יהיו:
- מטופלים המאוזנים היטב בעזרת קומדין – מחקר RE-LY מצא כי בקרב אנשים המטופלים בקומדין אשר ה-INR שלהם בטווח המטרה מעל 65% מהזמן, אין יתרון במניעת שבץ במעבר לשימוש בתרופה חדשה.
- מטופלים הסובלים מכשל כלייתי חמור (המוגדר על ידי קצב פינוי קראטינין מהדם הנמוך מ-30 מ"ל/דקה) – אנשים אלו לא נכללו במחקרים שבדקו את ההשפעה ארוכת הטווח של מדללי הדם החדשים. פינוי של פרדקסה, למשל, מתבצע בעיקר דרך הכליות (80%) ולכן קומדין נותרת התרופה העדיפה עבור מטופלים אלו.
- מטופלים הסובלים ממחלות גסטרואנטרולוגיות (מחלות בדרכי העיכול) ומטופלים בגילאי 75 ומעלה- במחקר ה-RE-LY , דימום במערכת העיכול התחתונה היה בשיעור גבוה יותר עם התרופות החדשות פרדקסה בהשוואה לקומדין. לאור זאת, כאשר יש רקע של מחלות מעי דלקתיות, מחלת הסתעפויות (דברטיקולוזיס), היסטוריה של דימומים במערכת העיכול או גורמים אחרים המעלים את הסיכון לפתח דמם, הטיפול בקומדין הוא המועדף. בנוסף לכך, במחקר RE-LY נמצא כי בין 11-12% מהמטופלים בפרדקסה התלוננו על צרבות אשר הביאו אותם להפסקת הטיפול. תלונה זו נובעת ככל המקרה מנוכחות חומצה טרטרית בפרדקסה וממחישה את הצורך בשיקול במתן פרדקסה לחולים עם בעיות במערכת העיכול.
- מטופלים עם היענות נמוכה לטיפול – מטופלים שאינם מקפידים על נטילת קומדין פעם ביום באופן סדיר אינם מתאימים לעבור לתרופה חדשה. כיוון שבתרופות החדשות אין אפשרות לעקוב אחר השפעת התרופה כמו במקרה של ניטור INR, וכיוון שלתרופות החדשות פינוי מהיר יותר מהגוף, מטופלים שאינם מתמידים בלקיחת התרופה חשופים לסיכון גבוה יותר לשבץ.
- מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של סל הבריאות לזכאות – ייתכן כי יעדיפו שלא לרכוש את התרופות החדשות באופן פרטי בשל עלות גבוהה יחסית.
לסיכום - תרופות נוגדות קרישה חדשות הוכחו כטובות ובטוחות אך אסור שמתן התרופות ייעשה באופן גורף אלא לאחר שיקול דעת ראשוני והתאמת התרופה אישית לכל חולה וחולה.
על פי סקירתו של פרופ' שולמן, מטופלים המתאימים יותר לטיפול בקומדין יהיו:
- מטופלים המאוזנים היטב בעזרת קומדין – מחקר RE-LY מצא כי בקרב אנשים המטופלים בקומדין אשר ה-INR שלהם בטווח המטרה מעל 65% מהזמן, אין יתרון במניעת שבץ במעבר לשימוש בתרופה חדשה.
- מטופלים הסובלים מכשל כלייתי חמור (המוגדר על ידי קצב פינוי קראטינין מהדם הנמוך מ-30 מ"ל/דקה) – אנשים אלו לא נכללו במחקרים שבדקו את ההשפעה ארוכת הטווח של מדללי הדם החדשים. פינוי של פרדקסה, למשל, מתבצע בעיקר דרך הכליות (80%) ולכן קומדין נותרת התרופה העדיפה עבור מטופלים אלו.
- מטופלים עם מסתם מכאני– ה-FDA האמריקאי פרסם אזהרה בנוגע לשימוש בפרדקסה בחולים אחרי החלפת מסתם לב. לחולים אלה אסור לעבור לתרופות החדשות והטיפול המומלץ הוא קומדין.
- מטופלים הסובלים ממחלות גסטרואנטרולוגיות (מחלות בדרכי העיכול) ומטופלים בגילאי 75 ומעלה- במחקר ה-RE-LY , דימום במערכת העיכול התחתונה היה בשיעור גבוה יותר עם התרופות החדשות פרדקסה בהשוואה לקומדין. לאור זאת, כאשר יש רקע של מחלות מעי דלקתיות, מחלת הסתעפויות (דברטיקולוזיס), היסטוריה של דימומים במערכת העיכול או גורמים אחרים המעלים את הסיכון לפתח דמם, הטיפול בקומדין הוא המועדף. בנוסף לכך, במחקר RE-LY נמצא כי בין 11-12% מהמטופלים בפרדקסה התלוננו על צרבות אשר הביאו אותם להפסקת הטיפול. תלונה זו נובעת ככל המקרה מנוכחות חומצה טרטרית בפרדקסה וממחישה את הצורך בשיקול במתן פרדקסה לחולים עם בעיות במערכת העיכול.
- מטופלים עם היענות נמוכה לטיפול – מטופלים שאינם מקפידים על נטילת קומדין פעם ביום באופן סדיר אינם מתאימים לעבור לתרופה חדשה. כיוון שבתרופות החדשות אין אפשרות לעקוב אחר השפעת התרופה כמו במקרה של ניטור INR, וכיוון שלתרופות החדשות פינוי מהיר יותר מהגוף, מטופלים שאינם מתמידים בלקיחת התרופה חשופים לסיכון גבוה יותר לשבץ.
- מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של סל הבריאות לזכאות – ייתכן כי יעדיפו שלא לרכוש את התרופות החדשות באופן פרטי בשל עלות גבוהה יחסית.
לסיכום - תרופות נוגדות קרישה חדשות הוכחו כטובות ובטוחות אך אסור שמתן התרופות ייעשה באופן גורף אלא לאחר שיקול דעת ראשוני והתאמת התרופה אישית לכל חולה וחולה.
האם המאמר עניין אותך?
האם אפשר להוריד כולסטרול LDL ללא תרופות?
מאת: מערכת אינפומד
10/09/2024
בלי תרופות ובלי תוספי תזונה. אפילו רק שינוי באורח החיים יכול לתרום רבות להורדת הכולסטרול "הרע" LDL. איך עושים את זה...
לכתבה המלאה
בלי תרופות: המאכלים שמורידים כולסטרול
מאת: מערכת אינפומד
09/04/2024
מעדיפים להימנע מכדורים להורדת כולסטרול? יש כמה מאכלים שעשויים לסייע בכך, וגם שינויים באורח החיים עשויים לחסוך את הש...
לכתבה המלאה
שימו לב ללב
מאת: ד"ר בן בן אברהם
30/01/2024
אי ספיקת לב היא מחלה שאם אינה מטופלת בזמן היא עלולה להוביל לתמותה. החדשות הטובות הן שטיפול מוקדם משפר משמעותית את ה...
לכתבה המלאה
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
מצבים בריאותיים שמעלים את הסיכון למחלת כליות
מאת: ד"ר נטע לב
31/08/2022
ברוב המקרים, מחלת כליות כרונית מתפתחת בשל קיום של מחלות רקע שונות המשפיעות על תפקוד הכליות, רובן שכיחות. אספנו עבור...
לכתבה המלאה
חובבי אספרסו? זה משפיע על הכולסטרול שלכם
מאת: מערכת אינפומד
23/05/2022
איך שאתם שותים את הקפה שלכם יכול להשפיע על רמות הכולסטרול בגוף, כך עולה ממחקר חדש. אז אם אתם/ן אנשים של אספרסו, הכת...
לכתבה המלאה
5 גורמים מפתיעים לרמות שומן גבוהות בדם
מאת: מערכת אינפומד
20/02/2022
אֻבחנת עם טריגליצרידים גבוהים בדם? תזונה מאוזנת ופעילות גופנית אינם הפרמטרים היחידים שיש לקחת בחשבון. הנה עוד כמה ג...
לכתבה המלאה
פקקת ורידים עמוקה: מהן הסכנות ואיך ניתן למנוע אותן?
מאת: ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי
09/12/2021
תסחיף ריאתי הוא אחד מהסיבוכים מסכני החיים המשמעותיים ביותר של פקקת ורידים עמוקה. מהי פקקת ורידים עמוקה, מה גורם להת...
לכתבה המלאה
מפרצת באבי העורקים הבטני: האם קיימת דרך למנוע את סיבוכי המחלה הקטלנית?
מאת: ד"ר ג'ורג' גרינברג
05/12/2021
היא נחשבת לאחת מהמחלות הקטלניות ביותר, מתפתחת לרוב במשך שנים ללא כל תסמינים ונפוצה יותר בגברים מאשר בנשים: מהן הסיב...
לכתבה המלאה
הקשר המפתיע בין מחלות לב והמבנה משפחתי
מאת: מערכת אינפומד
19/07/2021
מה הקשר בין מספר האחים במשפחה והסיכוי לחלות במחלות לב? ואיך המיקום שלכם בסדר הילודה משפיע על בריאות הלב שלכם? מחקר ...
לכתבה המלאה