דלג לתוכן

כתבה פרסומית: התאמת מדלל דם - באיזו תרופה לבחור?

קומדין היא תרופה נוגדת קרישה הנמצאת בשימוש מעל 50 שנים, ומהווה טיפול יעיל ביותר למניעת שבץ מוחי.

מאת: ד"ר אהרן לובצקי זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה, פסיכולוגיה קלינית:

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר

פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר מיכאל בנימין פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל בנימין

פסיכיאטר און ליין לשעת חירום

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר סוניה סונקין פסיכיאטריה

ד"ר סוניה סונקין

ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר אהרון גליק קרדיולוגיה

ד"ר אהרון גליק

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה, פסיכולוגיה קלינית. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

פרסומת
קומדין היא תרופה נוגדת קרישה הנמצאת בשימוש מעל 50 שנים, ומהווה טיפול יעיל ביותר למניעת שבץ מוחי. 

אוכלוסיית המטופלים בקומדין כוללת בעיקר אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים, מטופלים שלקו בפקקת ורידים או תסחיפים ריאתיים ומטופלים שבלבם שהושתלו מסתמים תותבים. 

קיימת שונות בתגובה לקומדין בין אנשים שונים ולכן כל אדם המטופל בקומדין נדרש לנטר את רמת הטיפול שלו. בדיקה זו נקראת INR והיא מצביעה על תפקוד מנגנון הקרישה. המטרה היא לשמור על טווח INR רצוי במרבית הזמן, על מנת להשיג הגנה מרבית מפני שבץ מוחי מבלי להעלות את הסיכון לדימום.

לאחרונה נכנסו לשוק התרופות נוגדות הקרישה מספר תרופות חדשות, המתכוונות להחליף את הטיפול היעיל והמסורתי בקומדין. תרופות אלו מייצגות תפיסה אחרת של טיפול בכל הנוגע לטיפול בנוגדי קרישה מאז התחלת השימוש בקומדין. 

התרופות החדשות שונות מן הטיפול הקיים בשל התחלת פעולה מהירה יותר, פינוי מהיר יותר מהגוף, ופחות תגובות בשילוב עם תרופות אחרות. תרופות אלה לא מחייבות ניטור של בדיקת דם וניטלות במינון קבוע (חד או דו יומי), אך לנוכח היותן זמן מועט בשימוש, אין כל מידע לגבי תחום הטיפול הרצוי, גם אילו הייתה קיימת בדיקת דם לניטור. 

התרופה הראשונה היא דביגטראן (פרדקסה /Pradaxa) אושרה לשימוש בשנת 2010 לשימוש ארוך טווח בארה"ב, למניעת שבץ בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים. המחקר שבדק את השפעת התרופה לטווח ארוך והיווה את הבסיס לאישור מתן התרופה נקרא RE-LY. מאז הכנסתה של פרדקסה,יצאו לשוק שני מדללי דם נוספים הפועלים במנגנון אחר:

- ריברוקסאבן (קסרלטו /Xarelto) 

- אפיקסאבן (אליקוויס /Eliquis) אשר השימוש בו אושר לאחרונה.

כיצד ניתן לקבוע מתי והאם כדאי לעבור לתרופה חדשה ולמי מתאים דווקא הטיפול בקומדין הוותיקה?

 סקירה שערך פרופסור סם שולמן, חוקר ורופא מוכר בתחום הקרישה, שופך מעט אור על הנושא ומנסה להגדיר קריטריונים אלו על סמך המחקרים והראיות שנצברו עד היום. 





על פי סקירתו של פרופ' שולמן, מטופלים המתאימים יותר לטיפול בקומדין יהיו:

- מטופלים המאוזנים היטב בעזרת קומדין – מחקר RE-LY מצא כי בקרב אנשים המטופלים בקומדין אשר ה-INR שלהם בטווח המטרה מעל 65% מהזמן, אין יתרון במניעת שבץ במעבר לשימוש בתרופה חדשה.

- מטופלים הסובלים מכשל כלייתי חמור (המוגדר על ידי קצב פינוי קראטינין מהדם הנמוך מ-30 מ"ל/דקה) – אנשים אלו לא נכללו במחקרים שבדקו את ההשפעה ארוכת הטווח של מדללי הדם החדשים. פינוי של פרדקסה, למשל, מתבצע בעיקר דרך הכליות (80%) ולכן קומדין נותרת התרופה העדיפה עבור מטופלים אלו.

- מטופלים עם מסתם מכאני– ה-FDA האמריקאי פרסם אזהרה בנוגע לשימוש בפרדקסה בחולים אחרי החלפת מסתם לב. לחולים אלה אסור לעבור לתרופות החדשות והטיפול המומלץ הוא קומדין. 

- מטופלים הסובלים ממחלות גסטרואנטרולוגיות (מחלות בדרכי העיכול) ומטופלים בגילאי 75 ומעלה- במחקר ה-RE-LY , דימום במערכת העיכול התחתונה היה בשיעור גבוה יותר עם התרופות החדשות פרדקסה בהשוואה לקומדין. לאור זאת, כאשר יש רקע של מחלות מעי דלקתיות, מחלת הסתעפויות (דברטיקולוזיס), היסטוריה של דימומים במערכת העיכול או גורמים אחרים המעלים את הסיכון לפתח דמם, הטיפול בקומדין הוא המועדף. בנוסף לכך, במחקר RE-LY נמצא כי בין 11-12% מהמטופלים בפרדקסה התלוננו על צרבות אשר הביאו אותם להפסקת הטיפול. תלונה זו נובעת ככל המקרה מנוכחות חומצה טרטרית בפרדקסה וממחישה את הצורך בשיקול במתן פרדקסה לחולים עם בעיות במערכת העיכול.

- מטופלים עם היענות נמוכה לטיפול – מטופלים שאינם מקפידים על נטילת קומדין פעם ביום באופן סדיר אינם מתאימים לעבור לתרופה חדשה. כיוון שבתרופות החדשות אין אפשרות לעקוב אחר השפעת התרופה כמו במקרה של ניטור INR, וכיוון שלתרופות החדשות פינוי מהיר יותר מהגוף, מטופלים שאינם מתמידים בלקיחת התרופה חשופים לסיכון גבוה יותר לשבץ. 

- מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של סל הבריאות לזכאות – ייתכן כי יעדיפו שלא לרכוש את התרופות החדשות באופן פרטי בשל עלות גבוהה יחסית.

לסיכום - תרופות נוגדות קרישה חדשות הוכחו כטובות ובטוחות אך אסור שמתן התרופות ייעשה באופן גורף אלא לאחר שיקול דעת ראשוני והתאמת התרופה אישית לכל חולה וחולה.
מאת: ד"ר אהרן לובצקי, מכון לקרישת הדם, בית החולים שיבא תל השומר

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום קרדיולוגיה וצנתור לב

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו