- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ תזונה ודיאטה
- רוצים להיות חכמים יותר? תעשו ספורט
רוצים להיות חכמים יותר? תעשו ספורט
מדענים גילו כי חלבון המיוצר בעת פעילות גופנית, תורם לבריאות המוח.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, רפואת ספורט. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה, רפואת ספורט:
ד"ר הדס מאירסון
נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר סלים מנסור
מומחה בנוירולוגיה ורופא בכיר במרכז הרפואי מאיר, עוסק במרפאת הפרעות תנועה ומעניק אבחון וטיפול מתקדם במחלות נוירולוגיות תוך יחס אישי וליווי מקצועי
ד"ר אמנון מוסק
מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב ראש, מיגרנה, כאב פנים, כאב מקבצי, ובכאבים ממקור לא ברור ותסמינים רפואיים שמקורם לא ברור
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר רני ברנע
מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון
שי מן זוהר
מטפלת מוסמכת לעיסוי רפואי ושיטות טיפול מוכחות להקלה על כאב. כאב הוא סימן-לא גזירת גורל
ד"ר אופיר לוי
מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, רפואת ספורט. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
מדענים גילו כי חלבון המיוצר בעת פעילות גופנית, תורם לבריאות המוח.
מדענים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד וממרכז דנה פארבר לחקר הסרטן דיווחו לאחרונה על בידודו של חלבון, אשר רמתו עולה בעת פעילות גופנית. החלבון, הנקרא FNDC5, מיוצר בעת מאמץ של השרירים ומשוחרר אל זרם הדם כנגזרת בשם "איריסין" (Irisin).
כאשר הוזרק לעכברים, נראה כי החלבון גרם להפעלה של גנים המקדמים את בריאות המוח ומעודדים את גדילתם של עצבים חדשים המעורבים בפעילות של למידה וזכרון.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת Cell Metabolism,עוזרים להסביר את ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על היכולות הקוגניטיביות, בעיקר באנשים מבוגרים.
אם ניתן לבודד את החלבון בצורתו היציבה, ולהופכו לתרופה, ייתכן ויהיה ניתן לשפר טיפולים קיימים הניתנים לירידה קוגניטיבית באנשים מבוגרים, ובכך להאט את השפעתן של מחלות נוירודגנרטיביות דוגמת אלצהיימר ופרקינסון.
"הדבר המרגש הוא שחומר טבעי יכול להיות מוזרק לזרם הדם ולחקות את האפקטים של פעילות גופנית על המוח", אמר ברוס שפיגלמן, פרופסור לחקר התא ולרפואה במרכז דנה-פארבר.
המחקר החדש בוצע בעכברים, אשר רצו באופן חופשי על גלגל מסתובב במהלך שלושים יום. פעילות גופנית זו הגדילה בין היתר, גם את רמת החלבון FNDC5. העלייה ברמת החלבון הגבירה את הפעילות של מולקולה הקשורה בבריאות המוח, בתוך ההיפוקמפוס - איזור המעורב בתהליכי למידה וזיכרון.
בתוך כך, הפעילות הגופנית עוררה את ייצור החלבון BDNF בהיפוקמפוס, שהוא אחד משני האיזורים במוח הבוגר אשר יכולים לייצר תאי עצב חדשים. BDNF מקדם את ההתפתחות של עצבים חדשים ושל סינפסות - הקשרים בין העצבים אשר מאפשרים את אחסון הלמידה והזיכרון, ובנוסף גם מסייע לשמר את תאי העצב המוחיים שכבר קיימים.

עד כה לא היה ידוע כיצד פעילות גופנית מעלה את רמות החלבון BDNF במוח. כעת הממצאים החדשים מאפשרים לקשר בין פעילות גופנית לחלבונים PGC-1α, FNDC5 ו-BDNF המספקים נתיב מולקולרי חדש לקיום האפקט, אולם פרופסור שפיגלמן וחבריו מציעים שכנראה קיימים נתיבים נוספים.
עוד במחקר, לאחר הגילוי נשאלה השאלה האם מתן החלבון FNDC5 באופן מלאכותי, ללא פעילות גופנית יגרום לאותה השפעה. החוקרים השתמשו בוירוס שאינו גורם כל מחלה בכדי להעביר את החלבון לזרם הדם של עכברים, מתוך התקווה שהחלבון יגיע למוחם ויעלה את הייצור של BDNF. שבעה ימים לאחר מתן החלבון FNDC5, החוקרים בחנו את מוחותיהם של העכברים ומצאו עליה משמעותית ברמות BDNF בהיפוקמפוס.
החוקרים ציינו כי "כפי הנראה, הממצא הכי מרגש הוא שמתן פריפרי של FNDC5 עם הווקטור הנגיפי הינו מספר בכדי לעורר ביטוי של הגנים (BDNF ואחרים) במערכת העצבים המרכזית, אשר יש להם פוטנציאל נוירו-פרוטקטיבי (מגן על עצבים) או כאלה שיש להם תפקיד בתהליכי למידה וזיכרון".
יחד עם זאת, על פי החוקרים עדיין דרוש מחקר נוסף על מנת לקבוע האם מתן FNDC5 אכן משפר את התפקודים הקוגניטיביים של בעלי החיים. המדענים עדיין אינם בטוחים האם החלבון שנכנס למוח הוא אכן FNDC5 עצמו או החלבון "איריסין", או בכלל נגזרת אחרת של החלבון. לדברי פרופ' שפיגלמן, פיתוח של החלבון "איריסין" כתרופה ידרוש פיתוח של צורה יציבה יותר של החלבון.
מאת: מערכת אינפומד
האם המאמר עניין אותך?