דלג לתוכן

רוצים להיות חכמים יותר? תעשו ספורט

מדענים גילו כי חלבון המיוצר בעת פעילות גופנית, תורם לבריאות המוח.

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה, רפואת ספורט:

ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה

ד"ר מיקי הר-גיל

עד שנת 2025 ניהל את היחידה להתפתחות הילד בבית חולים מאיר, כפר סבא

ד"ר ודים טשליקוב רפואת כאב

ד"ר ודים טשליקוב

מנהל מרפאת כאב במרכז הרפואי אסותא - סמסון, אשדוד

ד"ר איתמר גנמור נוירולוגיה

ד"ר איתמר גנמור

מומחה בנוירולוגיה, קוגניציה והפרעות קשב

ד"ר טטיאנה ליבשיץ נוירולוגיה

ד"ר טטיאנה ליבשיץ

נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות

ד"ר מיכאל רוטשטיין נוירולוגיה

ד"ר מיכאל רוטשטיין

רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב

ד"ר אופיר לוי נוירולוגיה

ד"ר אופיר לוי

נוירואימונולוגיה בכיר בביה"ח איכילוב | אבחון וטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות | אפשרות להחזר מביטוחים פרטיים

ד"ר אייל הנדלר אורתופדיה

ד"ר אייל הנדלר

ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"

ד"ר אילת זרם נוירולוגיה

ד"ר אילת זרם

מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב

פרופ' חן הלוי נוירולוגיה

פרופ' חן הלוי

מנהל מחלקת נוירולוגיה - שבץ בי"ח איכילוב, תל אביב

פרופ' אביזוהר (זהר) ארגוב נוירולוגיה

פרופ' אביזוהר (זהר) ארגוב

ד"ר ורד ליבנה נוירולוגיה

ד"ר ורד ליבנה

מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב

ד"ר הדר קולב נוירולוגיה

ד"ר הדר קולב

רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

ד"ר גבי וינשטיין נוירולוגיה

ד"ר גבי וינשטיין

נוירולוג מבוגרים ועוסק באבחון וטיפול בשלל נושאים בנוירולוגיה כללית, מתמקצע בנושא של הפרעת קשב במבוגר

ד"ר דוד אוריון נוירולוגיה

ד"ר דוד אוריון

מנהל מחלקה לשבץ מוחי ומחלות נוירווסקולרית, בי"ח שיבא, תל-השומר

ד"ר אסתר גנלין - כהן נוירולוגיה

ד"ר אסתר גנלין - כהן

רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.

ד"ר ג'רמי מולד נוירולוגיה

ד"ר ג'רמי מולד

סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב

ד"ר יפעת ויגיסר נוירולוגיה

ד"ר יפעת ויגיסר

מומחית לנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה

ד"ר יסמין זועבי נוירולוגיה ילדים

ד"ר יסמין זועבי

מוחמית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחית לאפילפסיה ו EEG

פרופ' איתי לוטן נוירולוגיה

פרופ' איתי לוטן

פרופ' איתי לוטן | מומחה בנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה | רופא בכיר במרכז הרפואי רבין (בילינסון) | פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב

ד"ר הדס מאירסון נוירולוגיה ילדים

ד"ר הדס מאירסון

נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב

ד"ר מוחמד הוארי נוירולוגיה

ד"ר מוחמד הוארי

מומחה בנוירולוגיה, שבץ מוחי, אחראי מיון נוירולוגי בבית חולים אכילוב

ד"ר רני ברנע נוירולוגיה

ד"ר רני ברנע

מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון

מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים

מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול

ד"ר יעקב נובוטני כירורגיה כלי דם

ד"ר יעקב נובוטני

רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.

ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה

ד"ר יהודה ספקוטי

בעל מרפאה פרטית המתמחה בנוירולוגיה ואפילפסיה בתל אביב

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, רפואת ספורט. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

מדענים גילו כי חלבון המיוצר בעת פעילות גופנית, תורם לבריאות המוח.


מדענים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד וממרכז דנה פארבר לחקר הסרטן דיווחו לאחרונה על בידודו של חלבון, אשר רמתו עולה בעת פעילות גופנית. החלבון, הנקרא FNDC5, מיוצר בעת מאמץ של השרירים ומשוחרר אל זרם הדם כנגזרת בשם "איריסין" (Irisin).

כאשר הוזרק לעכברים, נראה כי החלבון גרם להפעלה של גנים המקדמים את בריאות המוח ומעודדים את גדילתם של עצבים חדשים המעורבים בפעילות של למידה וזכרון.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת Cell Metabolism,עוזרים להסביר את ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על היכולות הקוגניטיביות, בעיקר באנשים מבוגרים.


אם ניתן לבודד את החלבון בצורתו היציבה, ולהופכו לתרופה, ייתכן ויהיה ניתן לשפר טיפולים קיימים הניתנים לירידה קוגניטיבית באנשים מבוגרים, ובכך להאט את השפעתן של מחלות נוירודגנרטיביות דוגמת אלצהיימר ופרקינסון.

"הדבר המרגש הוא שחומר טבעי יכול להיות מוזרק לזרם הדם ולחקות את האפקטים של פעילות גופנית על המוח", אמר ברוס שפיגלמן, פרופסור לחקר התא ולרפואה במרכז דנה-פארבר.

המחקר החדש בוצע בעכברים, אשר רצו באופן חופשי על גלגל מסתובב במהלך שלושים יום. פעילות גופנית זו הגדילה בין היתר, גם את רמת החלבון FNDC5. העלייה ברמת החלבון הגבירה את הפעילות של מולקולה הקשורה בבריאות המוח, בתוך ההיפוקמפוס - איזור המעורב בתהליכי למידה וזיכרון.

בתוך כך, הפעילות הגופנית עוררה את ייצור החלבון BDNF בהיפוקמפוס, שהוא אחד משני האיזורים במוח הבוגר אשר יכולים לייצר תאי עצב חדשים. BDNF  מקדם את ההתפתחות של עצבים חדשים ושל סינפסות - הקשרים בין העצבים אשר מאפשרים את אחסון הלמידה והזיכרון, ובנוסף גם מסייע לשמר את תאי העצב המוחיים שכבר קיימים.




עד כה לא היה ידוע כיצד פעילות גופנית מעלה את רמות החלבון BDNF במוח. כעת הממצאים החדשים מאפשרים לקשר בין פעילות גופנית לחלבונים PGC-1α, FNDC5 ו-BDNF המספקים נתיב מולקולרי חדש לקיום האפקט, אולם פרופסור שפיגלמן וחבריו מציעים שכנראה קיימים נתיבים נוספים.


עוד במחקר, לאחר הגילוי נשאלה השאלה האם מתן החלבון FNDC5 באופן מלאכותי, ללא פעילות גופנית יגרום לאותה השפעה. החוקרים השתמשו בוירוס שאינו גורם כל מחלה בכדי להעביר את החלבון לזרם הדם של עכברים, מתוך התקווה שהחלבון יגיע למוחם ויעלה את הייצור של BDNF. שבעה ימים לאחר מתן החלבון FNDC5, החוקרים בחנו את מוחותיהם של העכברים ומצאו עליה משמעותית ברמות BDNF בהיפוקמפוס.

החוקרים ציינו כי "כפי הנראה, הממצא הכי מרגש הוא שמתן פריפרי של FNDC5 עם הווקטור הנגיפי הינו מספר בכדי לעורר ביטוי של הגנים (BDNF ואחרים) במערכת העצבים המרכזית, אשר יש להם פוטנציאל נוירו-פרוטקטיבי (מגן על עצבים) או כאלה שיש להם תפקיד בתהליכי למידה וזיכרון".


יחד עם זאת, על פי החוקרים עדיין דרוש מחקר נוסף על מנת לקבוע האם מתן FNDC5 אכן משפר את התפקודים הקוגניטיביים של בעלי החיים. המדענים עדיין אינם בטוחים האם החלבון שנכנס למוח הוא אכן FNDC5 עצמו או החלבון "איריסין", או בכלל נגזרת אחרת של החלבון. לדברי פרופ' שפיגלמן, פיתוח של החלבון "איריסין" כתרופה ידרוש פיתוח של צורה יציבה יותר של החלבון.


מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום תזונה לספורטאים

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו