דלג לתוכן

חשיבות התקשורת בין מטפל למטופל בתחום הבריאות המינית

חשיבות התקשורת בין מטפל למטופל בתחום הבריאות המינית

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 26/04/2007 תאריך עדכון: 31/10/2010
4 דקות קריאה
אין ספק שבריאות מינית בכלל וסקס בפרט חשובים לבני האדם. אף על פי שקביעה זו נראית מובנת מאליה, נערכו מחקרים רבים בנושא על מנת להוכיחה. מחקר עולמי שכלל 27,000 גברים ונשים בגילאי 40-80, מ-32 מדינות (כולל ישראל) מצא ש-83% מהגברים ו-63% מהנשים ציינו שיחסי מין מהווים מרכיב חשוב בחיים שלהם. במחקר אחר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי לנצט, דירגו גברים ונשים את חיי המין במקום השלישי מבחינת החשיבות להצלחת חיי הנישואים, אחרי נאמנות וכבוד הדדי, אך לפני ילדים ותחומי עניין משותפים. בסקר הסקס העולמי שנערך על ידי חברת "פייזר" במהלך 2006 מגלים 94% מהגברים בישראל ו-93% מהנשים שסקס חשוב לחיים מספקים יותר. המין חשוב לגזע האנושי, ויש לכך אפילו הוכחות מדעיות חותכות. אפילו זיגמונד פרויד, בבואו להגדיר מהי בריאות נפשית, קבע שמדובר ביכולת לעבוד ולאהוב.

למרבה הצער, מתברר שתפקוד מיני עשוי לעתים קרובות להיפגע. על פי סקר הסקס העולמי, פחות ממחצית מבני האדם בעולם מרוצים מחיי המין שלהם. במחקר אחר נמצאה שכיחות עצומה של בעיות תפקוד מיני: כ- 44% מהנשים ו-39% מהגברים (בני 18-80) דיווחו על הפרעה כלשהי. מדובר במגוון הפרעות, הכוללות בעיות חשק, זקפה, שפיכה, סיכוך, כאב ביחסי מין והפרעות באורגזמה. תפקוד מיני טוב אינו משקף רק איכות חיים טובה, שכן בעיות בתפקוד מיני, לדוגמה, הפרעות בזקפה, עשויות לעתים להוות סימן ראשון למחלה מערכתית נלווית (כגון סוכרת או יתר לחץ דם). תארו לעצמכם שזה היה שיעור האסתמה בקרב האוכלוסייה. ההשלכות של בעיות תפקוד מיני על איכות החיים מרחיקות לכת ומתבטאות במבוכה וריחוק בין בני הזוג, רגשות אשמה של אחד הצדדים או של שניהם, דימוי עצמי נמוך (גברי או נשי), חוסר שביעות רצון מהחיים ואף דיכאון.

כאשר בהפרעה בזקפה עסקינן, הרי זו מוגדרת כחוסר יכולת עקבית או חוזרת של גבר להגיע לזקפה או לשמר זקפה מספקת לקיום יחסי מין מהנים. בשנת 1992 ארגון הבריאות העולמי המליץ להחליף את המושג "אין אונות" ב"הפרעת זקפה", כמונח רפואי מדויק יותר עם הקשר פחות שלילי. כ-152 מיליון גברים ברחבי העולם סובלים מהפרעת זקפה, 30 מיליון מתוכם בארה"ב לבדה. למעלה מ-50% מהגברים בגילאים 40 עד 70 סובלים מהפרעת זקפה. כ-80% מההפרעות בזקפה נובעות ממצבים פיזיולוגיים (כגון מחלות לב, כלי דם, יתר לחץ דם וסוכרת), ואילו 20% מהמקרים מקורם בגורמים פסיכולוגיים. במקרים רבים, מקור הפרעת הזקפה הוא שילוב של שני הגורמים. גורמים נוספים להפרעת זקפה הם אלה הקשורים לאורח החיים. עישון סיגריות כבד הינו הגורם מספר אחד להפרעת זקפה, היות וניקוטין מפריע לתהליך של זרימת הדם בפין. בנוסף, שתייה מרובה של אלכוהול במהלך תקופה ממושכת והיעדר פעילות גופנית תורמים לירידה בכושר המיני. במרבית המקרים בהם הפרעת הזקפה נובעת מגורמים פיזיולוגיים, טיפול תרופתי מסייע בהשגת זקפה. התרופות (ויאגרה, סיאליס, לויטרה) מסייעות בהשגת זקפה בעקבות גירוי מיני.

אף על פי שמדובר במרכיב כל כך חשוב בחיינו, ואף על פי שקיימת שכיחות כה גבוהה של ליקויים, עדיין רק מעטים פונים לטיפול. לדוגמה, 52% מהגברים הישראלים סובלים מהפרעה בזקפה, אך רק 9% מהם נוטלים תרופה מתאימה, עובדה המעידה בראש ובראשונה על בעיית מודעות קשה וחוסר יכולת לדווח ולבקש טיפול. נשאלת השאלה – מדוע? תתפלאו, אבל גם נושא זה נבדק לעומק בסדרה של מחקרים. ב-2002 לדוגמה, נמצא שב-90% מהמקרים בהם ניתן מרשם לויאגרה היוזמה היתה של המטופל ולא של הרופא! כאשר נשאלו רופאים מדוע אינם יוזמים שאלות על תפקוד מיני נתקבלו מגוון תגובות: "זה מביך", "אין זמן", "אני לא אורולוג", "אני לא רוצה להביך את המטופל" (למרות שגם שאלות על צואה ואופן מתן השתן עשויות להביך ובכל זאת נשאלות...), "המטופל צריך ליזום" וכמובן – "למחלות אחרות יש עדיפות" (וזאת למרות שלתפקוד מיני חשיבות לא פחותה מצד המטופל. יש רופאים שציינו מחסומים הקשורים במטופל (כגון בעיות שפה ותקשורת) או מחסומים סביבתיים (היכרות מוקדמת עם הפונה, נוכחות אדם נוסף בחדר וכד'). כ-70% מרופאי המשפחה ציינו הכשרה לא מספקת בתחום הבריאות המינית. המטופלים, מצידם, ציינו מבוכה כסיבה עיקרית לכך שלא העלו את הבעיה בפני רופאם, אך גם סיבות אחרות, כגון, "הפרעה בתפקוד מיני אינה סיבה מספקת", "מדובר בתהליך טבעי" וכדומה. כלומר, קיים פער תקשורתי בין מטפלים למטופלים בתחום המיניות, הנובע בעיקרו ממבוכה וחוסר ידע בתחום.

על מנת להפחית את מחסום המבוכה פותח על ידי חברת פייזר סרגל ה- "מד-און" לדירוג נוקשות הזקפה. הסרגל מכיל סקאלה לתיאור נוקשות הזקפה בעזרת מלל המלווה בתיאור גראפי קליל - החל ממצב בו הזקפה תקינה ואין כל בעיה (רמה 4) ועד למצב בו אין זקפה המאפשרת כל חדירה. ה- "מד-און" הוא כלי עזר למטפל ולמטופל, ובסיועו מושגות מספר מטרות. קל להעלות את נושא הבריאות המינית באופן עקיף, שכן הסרגל מונח על השולחן לעיני המטופל (או בחדר ההמתנה), מה שמהווה בעצם סוג של מתן רשות ולגיטימציה לשוחח על נושאים הקשורים בתפקוד המיני, ובכך מתגברים על מחסום המבוכה. הסרגל מאפשר לכמת באופן ישיר את חומרת הבעיה, מבלי להיכנס לתחתוניו של המטופל ומבלי לחפש מינוחים שעשויים להביך. הסרגל מאפשר גם לעקוב אחר התקדמות הטיפול בזמן המעקב הרפואי, וכן ניתן להשתמש בו בעת הדרכה שוטפת. מד האון יאפשר תקשורת קלה ופתוחה בין הרופא למטופל ויסייע בשיח שיוביל להערכה האם קיימת בעיה ומהו הטיפול הנדרש לה.

ד"ר רפי חרותי

סרגל מד-און לדירוג נוקשות הזקפה
[26/04/2007]

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
פרופ' ניר גלעדי
פרופ' ניר גלעדי נוירולוגיה
נוירולוג בכיר, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל-אביב
ד"ר גבי לביא
ד"ר גבי לביא רפואת שיניים
רופא שיניים, מומחה לרפואת הפה, מוסמך לביצוע היפנוזה רפואית וכן לשימוש בגז צחוק
ד"ר סעד אבו סלאח
ד"ר סעד אבו סלאח נוירולוגיה
נוירולוג, בעל 'התמחות-על' במחלות נוירומוסקולריות
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו