מהי חרדה חברתית ואיך מטפלים בה?

אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתביישים לפגוש אנשים ונמנעים מלהביע את עצמם במצבים חברתיים, לרבות בלימודים או בעבודה. לעיתים הם אף מגלים קושי בניהול שיחות בינאישיות פשוטות או באכילה בציבור. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע משמעותית בבעיה.

מאת: ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר

תאריך פרסום: 01/01/2013 תאריך עדכון: 27/02/2014

2 דקות קריאה

אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתביישים לפגוש אנשים ונמנעים מלהביע את עצמם במצבים חברתיים, לרבות בלימודים או בעבודה. לעיתים הם אף מגלים קושי בניהול שיחות בינאישיות פשוטות או באכילה בציבור. הסובלים מחרדה חברתית מדווחים לרוב על התמקדות חזקה באופן שבו תופסת אותם הסביבה ולכן מתקשים להתמקד בבחירת התנהגותם.

כל אלו מובילים לעיתים קרובות להימנעות מהתבטאות פומבית או מסיטואציות חברתיות בכלל. הימנעות זו בתורה מובילה במקרים רבים לתחושה חזקה של "תקיעות" או חוסר יכולת לממש יכולות (גם כשהן גבוהות).
חרדה חברתית היא בעיה פסיכולוגית הניתנת לאבחון ולטיפול. חשוב לדעת שאפשר להתגבר על חרדה זו בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולהגיע למצב בו אפשר לתפקד ללא פחד.

קיימים שני סוגים עיקריים של חרדה חברתית:

- חרדה חברתית כללית - במסגרתה נחווית בושה בכל תחומי החיים או ברובם המכריע. חרדה חברתית כללית גם מובילה להימנעות מהתבלטות במצבים חברתיים וממפגשים בינאישיים בכלל.

- חרדה חברתית ספציפית - חוויית בושה בהקשר של פעולה מסוימת כגון חתימה על מסמכים מול אחרים, מתן הרצאות, אכילה פומבית וכו'.

המשותף לכל הסובלים מחרדה חברתית הוא המבנה המחשבתי שלהם, המתאפיין בשלושה דפוסי חשיבה עיקריים:

- מחשבה שאחרים מסתכלים עלי (כולם מסתכלים עלי כל הזמן).

- מחשבה כי האנשים שמסתכלים עלי רואים בי דברים שליליים בלבד.

- מחשבה כי עצם העובדה שמסתכלים עלי ושמים לב לדברים שליליים הינה נוראית ובלתי נסבלת.

בנוסף למבנה המחשבתי אשר משמר את החרדה, ננקטות לרוב פעולות הימנעות אשר פוגמות בפני עצמן באיכות החיים, בדימוי העצמי, במצב המשפחתי ואף במצב הכלכלי.

במשך הזמן עלולים להתפתח גם לא מעט סיבוכים כגון דיכאון, התמכרות לאלכוהול ועוד.

הטיפול באדם הסובל מחרדה מוכללת כולל:

- אבחון מקצועי.

- לעיתים רחוקות ביותר נדרש סיוע תרופתי אשר ניתן בעיקר במקרה של סיבוכים כמו דיכאון או התמכרות.

- טיפול נפשי יכול לעזור בשינוי דרכי ההתמודדות עם חרדה חברתית ובשינוי הבסיס שהביא לדיכאון.

מה כולל התהליך ברמה הפרקטית - למה לצפות?

- בתחילה נפגשים עם רופא או פסיכותרפיסט בעל ניסיון והכשרה מתאימה.

- מקבלים הסבר נרחב על הבעיה והצעה לתכנית טיפול. לרוב, בשיטת ה- CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). המטרות והדרך להשגתן נקבעות יחד עם המטופל, לאחר מתן המידע.

- מתחילים בשיחות בתדירות של פעם בשבוע במהלכן בוחנים לעומק את הקשיים, מתמקדים בויתור על הדפוסים הקודמים ורוכשים כלים חדשים להתמודדות.

- במהלך הטיפול מבצעים, בין היתר, תרגילי חשיפה למצבים חברתיים הנערכים בין הפגישות, תוך ניהול יומן. בנוסף, לומדים שורה של שיטות להפחתת חרדה כגון תרגילי נשימה.

- כשההרגשה משתפרת, מפחיתים את תדירות הפגישות וממשיכים בקיום שיחות חיזוק מדי פעם.

לרוב מדובר בטיפולים קצרי מועד (כ- 20 פגישות בממוצע), אלא אם קיימות בעיות עמוקות יותר שהשתרשו לאורך החיים וקשה להבחין בינן לבין אישיותו של המטופל. במקרים כאלה עשוי הטיפול להתארך ולהימשך עד שנה או שנתיים בתדירות הולכת ופוחתת.

מאת: ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום

ד"ר יעל קולסקי פסיכיאטריה

רופאה פסיכיאטרית

ד"ר סמואל זיתון פסיכיאטריה

5.0

( 12 חוות דעת )

"ד"ר זיתון טיפל בי בהקשר של חרדה ו-ADHD. דרך הרבה שאלות הוא ניסה להבין בדיוק את המצב הספציפי שלי והייתה אינטואיציה טובה שכן הטיפול שהעניק לי עבד. הוא היה מאוד נחמד וסבלני והסביר לי בנועם את ההגיון מאחורי כל המלצה שלו. חוץ מזה, הוא מוכן לעשות מעל ומעבר כדי לעזור לכל מטופל עם הנסיבות הספציפיות שלו - גם אם הן מורכבות. אני ממליץ בחום!"