מהי חרדה חברתית ואיך מטפלים בה?
אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתביישים לפגוש אנשים ונמנעים מלהביע את עצמם במצבים חברתיים, לרבות בלימודים או בעבודה. לעיתים הם אף מגלים קושי בניהול שיחות בינאישיות פשוטות או באכילה בציבור. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע משמעותית בבעיה.
2 דקות קריאה
אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתביישים לפגוש אנשים ונמנעים מלהביע את עצמם במצבים חברתיים, לרבות בלימודים או בעבודה. לעיתים הם אף מגלים קושי בניהול שיחות בינאישיות פשוטות או באכילה בציבור. הסובלים מחרדה חברתית מדווחים לרוב על התמקדות חזקה באופן שבו תופסת אותם הסביבה ולכן מתקשים להתמקד בבחירת התנהגותם.
כל אלו מובילים לעיתים קרובות להימנעות מהתבטאות פומבית או מסיטואציות חברתיות בכלל. הימנעות זו בתורה מובילה במקרים רבים לתחושה חזקה של "תקיעות" או חוסר יכולת לממש יכולות (גם כשהן גבוהות).
חרדה חברתית היא בעיה פסיכולוגית הניתנת לאבחון ולטיפול. חשוב לדעת שאפשר להתגבר על חרדה זו בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולהגיע למצב בו אפשר לתפקד ללא פחד.
קיימים שני סוגים עיקריים של חרדה חברתית:
- חרדה חברתית כללית - במסגרתה נחווית בושה בכל תחומי החיים או ברובם המכריע. חרדה חברתית כללית גם מובילה להימנעות מהתבלטות במצבים חברתיים וממפגשים בינאישיים בכלל.
- חרדה חברתית ספציפית - חוויית בושה בהקשר של פעולה מסוימת כגון חתימה על מסמכים מול אחרים, מתן הרצאות, אכילה פומבית וכו'.
המשותף לכל הסובלים מחרדה חברתית הוא המבנה המחשבתי שלהם, המתאפיין בשלושה דפוסי חשיבה עיקריים:
- מחשבה שאחרים מסתכלים עלי (כולם מסתכלים עלי כל הזמן).
- מחשבה כי האנשים שמסתכלים עלי רואים בי דברים שליליים בלבד.
- מחשבה כי עצם העובדה שמסתכלים עלי ושמים לב לדברים שליליים הינה נוראית ובלתי נסבלת.
בנוסף למבנה המחשבתי אשר משמר את החרדה, ננקטות לרוב פעולות הימנעות אשר פוגמות בפני עצמן באיכות החיים, בדימוי העצמי, במצב המשפחתי ואף במצב הכלכלי.
במשך הזמן עלולים להתפתח גם לא מעט סיבוכים כגון דיכאון, התמכרות לאלכוהול ועוד.
- אבחון מקצועי.
- לעיתים רחוקות ביותר נדרש סיוע תרופתי אשר ניתן בעיקר במקרה של סיבוכים כמו דיכאון או התמכרות.
- טיפול נפשי יכול לעזור בשינוי דרכי ההתמודדות עם חרדה חברתית ובשינוי הבסיס שהביא לדיכאון.
מה כולל התהליך ברמה הפרקטית - למה לצפות?
- בתחילה נפגשים עם רופא או פסיכותרפיסט בעל ניסיון והכשרה מתאימה.
- מקבלים הסבר נרחב על הבעיה והצעה לתכנית טיפול. לרוב, בשיטת ה- CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). המטרות והדרך להשגתן נקבעות יחד עם המטופל, לאחר מתן המידע.
- מתחילים בשיחות בתדירות של פעם בשבוע במהלכן בוחנים לעומק את הקשיים, מתמקדים בויתור על הדפוסים הקודמים ורוכשים כלים חדשים להתמודדות.
- במהלך הטיפול מבצעים, בין היתר, תרגילי חשיפה למצבים חברתיים הנערכים בין הפגישות, תוך ניהול יומן. בנוסף, לומדים שורה של שיטות להפחתת חרדה כגון תרגילי נשימה.
- כשההרגשה משתפרת, מפחיתים את תדירות הפגישות וממשיכים בקיום שיחות חיזוק מדי פעם.
לרוב מדובר בטיפולים קצרי מועד (כ- 20 פגישות בממוצע), אלא אם קיימות בעיות עמוקות יותר שהשתרשו לאורך החיים וקשה להבחין בינן לבין אישיותו של המטופל. במקרים כאלה עשוי הטיפול להתארך ולהימשך עד שנה או שנתיים בתדירות הולכת ופוחתת.
מאת: ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר
כל אלו מובילים לעיתים קרובות להימנעות מהתבטאות פומבית או מסיטואציות חברתיות בכלל. הימנעות זו בתורה מובילה במקרים רבים לתחושה חזקה של "תקיעות" או חוסר יכולת לממש יכולות (גם כשהן גבוהות).
חרדה חברתית היא בעיה פסיכולוגית הניתנת לאבחון ולטיפול. חשוב לדעת שאפשר להתגבר על חרדה זו בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולהגיע למצב בו אפשר לתפקד ללא פחד.
קיימים שני סוגים עיקריים של חרדה חברתית:
- חרדה חברתית כללית - במסגרתה נחווית בושה בכל תחומי החיים או ברובם המכריע. חרדה חברתית כללית גם מובילה להימנעות מהתבלטות במצבים חברתיים וממפגשים בינאישיים בכלל.
- חרדה חברתית ספציפית - חוויית בושה בהקשר של פעולה מסוימת כגון חתימה על מסמכים מול אחרים, מתן הרצאות, אכילה פומבית וכו'.
המשותף לכל הסובלים מחרדה חברתית הוא המבנה המחשבתי שלהם, המתאפיין בשלושה דפוסי חשיבה עיקריים:
- מחשבה שאחרים מסתכלים עלי (כולם מסתכלים עלי כל הזמן).
- מחשבה כי האנשים שמסתכלים עלי רואים בי דברים שליליים בלבד.
- מחשבה כי עצם העובדה שמסתכלים עלי ושמים לב לדברים שליליים הינה נוראית ובלתי נסבלת.
בנוסף למבנה המחשבתי אשר משמר את החרדה, ננקטות לרוב פעולות הימנעות אשר פוגמות בפני עצמן באיכות החיים, בדימוי העצמי, במצב המשפחתי ואף במצב הכלכלי.
במשך הזמן עלולים להתפתח גם לא מעט סיבוכים כגון דיכאון, התמכרות לאלכוהול ועוד.
הטיפול באדם הסובל מחרדה מוכללת כולל:
- אבחון מקצועי.
- לעיתים רחוקות ביותר נדרש סיוע תרופתי אשר ניתן בעיקר במקרה של סיבוכים כמו דיכאון או התמכרות.
- טיפול נפשי יכול לעזור בשינוי דרכי ההתמודדות עם חרדה חברתית ובשינוי הבסיס שהביא לדיכאון.
מה כולל התהליך ברמה הפרקטית - למה לצפות?
- בתחילה נפגשים עם רופא או פסיכותרפיסט בעל ניסיון והכשרה מתאימה.
- מקבלים הסבר נרחב על הבעיה והצעה לתכנית טיפול. לרוב, בשיטת ה- CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). המטרות והדרך להשגתן נקבעות יחד עם המטופל, לאחר מתן המידע.
- מתחילים בשיחות בתדירות של פעם בשבוע במהלכן בוחנים לעומק את הקשיים, מתמקדים בויתור על הדפוסים הקודמים ורוכשים כלים חדשים להתמודדות.
- במהלך הטיפול מבצעים, בין היתר, תרגילי חשיפה למצבים חברתיים הנערכים בין הפגישות, תוך ניהול יומן. בנוסף, לומדים שורה של שיטות להפחתת חרדה כגון תרגילי נשימה.
- כשההרגשה משתפרת, מפחיתים את תדירות הפגישות וממשיכים בקיום שיחות חיזוק מדי פעם.
לרוב מדובר בטיפולים קצרי מועד (כ- 20 פגישות בממוצע), אלא אם קיימות בעיות עמוקות יותר שהשתרשו לאורך החיים וקשה להבחין בינן לבין אישיותו של המטופל. במקרים כאלה עשוי הטיפול להתארך ולהימשך עד שנה או שנתיים בתדירות הולכת ופוחתת.
האם המאמר עניין אותך?
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה
מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה
אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה
שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה
החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש
מאת: מערכת אינפומד
02/01/2023
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת...
לכתבה המלאה
כך יראה הטיפול הנפשי בעתיד
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2022
לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתח...
לכתבה המלאה