מבנה המוח בלידה מנבא יכולות שפה
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת וושינגטון מצביע על קשר בין מבנים שונים במוח הרך הנולד לבין היכולת העתידית שלו לפתח כישורי שפה.
2 דקות קריאה
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת וושינגטון מצביע על קשר בין מבנה ההיפוקמפוס והמוח הקטן (Cerebellum) בלידה לבין כישורי השפה של התינוק בגיל שנה. המחקר, אשר נערך באמצעות שימוש במערכות הדמיה חדשניות של כלל המוח, מצא בפעם הראשונה קשר בין מבני המוח ליכולות שפה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Brain and Language.
מוחם של תינוקות צופן בחובו סודות רבים אותם מנסה המדע לחשוף. לא בכדי, מכונה מוח התינוק "ספוג", שכן יכולתם המדהימה של תינוקות לספוג מידע היא פנומנלית, יכולות שהמוח המבוגר כלל לא משתווה להם.
כישורי השפה של תינוקות נוסקים עם הגיעם לגיל שנה, אולם עד היום לא ידוע כיצד המוח מכין עצמו בשנה הראשונה לפיתוח יכולת שפתית. לדברי החוקרים, לאחר שאדם נולד, שלב הינקות הוא שלב ההתפתחות המוחית החשוב ביותר. ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין מבנים שונים במוח הרך הנולד לבין היכולת העתידית שלו לפתח כישורי שפה.
במסגרת המחקר, בחן הצוות המחקרי את מבנה מוחם של 19 תינוקות בנים ו- 7 תינוקות בנות בגיל 7 חודשים. החוקרים השתמשו בבדיקת MRI, באמצעותה מיפו את מבנה המוח. המדידה בה השתמשו החוקרים נקראת Voxel-based Morphometry, המאפשרת למפות במדויק את אזורי החומר האפור והחומר הלבן ולקבל מודל תלת-ממדי של הסתעפויות רשת תאי העצב המרכיבים את המוח. החוקרים מדגישים כי ניסוי זה הוא הניסיון הראשון למיפוי כל המוח, לניבוי התפתחות כישורים בתינוקות.
השלב הבא במחקר בוצע 5 חודשים לאחר מכן, במלאות שנה לתינוקות. בשלב זה, נמדדו כישורי השפה של התינוקות. הבדיקה כללה את מידת הפטפוט של התינוקות, יכולתם להפיק מגוון קולות וכן תגובתם למילים ולשמות מוכרים. לדברי החוקרים, ברוב המקרים אוצר המילים של תינוקות בגיל שנה הוא מצומצם ביותר ולכן הם הסתמכו על כישורי הפטפוט, מגוון הקולות ויכולת ההבנה, המהווים סימנים למיומנות שפה מוקדמת.
מעיבוד הנתונים עולה, כי תינוקות בגיל 7 חודשים בעלי ריכוז חומר לבן ואפור גבוה יותר באזור המוח הקטן וההיפוקמפוס הראו כישורי שפה מפותחים יותר בגיל שנה.
החוקרים מדגישים, כי עד היום לא היה ידוע כי למוח הקטן ולהיפוקמפוס בעלי תפקיד ביכולת השפתית. המוח הקטן אחראי על למידה מוטורית וההיפוקמפוס מזוהה עם עיבוד תהליכי זיכרון.
ממצאי המחקר מספקים נדבך חשוב בהבנת המערך השפתי המורכב של בני אדם, במסגרתו מיומנויות מוטוריות של שרירי הפה, הלשון והלסת מחד ועיבוד זיכרון הצלילים הנשמעים מאידך, נחוצים להתפתחות תקינה של היכולת השפתית. זיהוי האזורים והבנת המנגנונים המוחיים הקשורים ללמידה מוקדמת של שפה עשויים לספק דרכים חדשות להתערבות ולטיפול מוקדם בילדים, שהתפתחותם השפתית, הפסיכולוגית והחברתית מתעכבת או משתבשת.מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
מוחם של תינוקות צופן בחובו סודות רבים אותם מנסה המדע לחשוף. לא בכדי, מכונה מוח התינוק "ספוג", שכן יכולתם המדהימה של תינוקות לספוג מידע היא פנומנלית, יכולות שהמוח המבוגר כלל לא משתווה להם.
כישורי השפה של תינוקות נוסקים עם הגיעם לגיל שנה, אולם עד היום לא ידוע כיצד המוח מכין עצמו בשנה הראשונה לפיתוח יכולת שפתית. לדברי החוקרים, לאחר שאדם נולד, שלב הינקות הוא שלב ההתפתחות המוחית החשוב ביותר. ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין מבנים שונים במוח הרך הנולד לבין היכולת העתידית שלו לפתח כישורי שפה.
במסגרת המחקר, בחן הצוות המחקרי את מבנה מוחם של 19 תינוקות בנים ו- 7 תינוקות בנות בגיל 7 חודשים. החוקרים השתמשו בבדיקת MRI, באמצעותה מיפו את מבנה המוח. המדידה בה השתמשו החוקרים נקראת Voxel-based Morphometry, המאפשרת למפות במדויק את אזורי החומר האפור והחומר הלבן ולקבל מודל תלת-ממדי של הסתעפויות רשת תאי העצב המרכיבים את המוח. החוקרים מדגישים כי ניסוי זה הוא הניסיון הראשון למיפוי כל המוח, לניבוי התפתחות כישורים בתינוקות.
השלב הבא במחקר בוצע 5 חודשים לאחר מכן, במלאות שנה לתינוקות. בשלב זה, נמדדו כישורי השפה של התינוקות. הבדיקה כללה את מידת הפטפוט של התינוקות, יכולתם להפיק מגוון קולות וכן תגובתם למילים ולשמות מוכרים. לדברי החוקרים, ברוב המקרים אוצר המילים של תינוקות בגיל שנה הוא מצומצם ביותר ולכן הם הסתמכו על כישורי הפטפוט, מגוון הקולות ויכולת ההבנה, המהווים סימנים למיומנות שפה מוקדמת.
מעיבוד הנתונים עולה, כי תינוקות בגיל 7 חודשים בעלי ריכוז חומר לבן ואפור גבוה יותר באזור המוח הקטן וההיפוקמפוס הראו כישורי שפה מפותחים יותר בגיל שנה.
החוקרים מדגישים, כי עד היום לא היה ידוע כי למוח הקטן ולהיפוקמפוס בעלי תפקיד ביכולת השפתית. המוח הקטן אחראי על למידה מוטורית וההיפוקמפוס מזוהה עם עיבוד תהליכי זיכרון.
ממצאי המחקר מספקים נדבך חשוב בהבנת המערך השפתי המורכב של בני אדם, במסגרתו מיומנויות מוטוריות של שרירי הפה, הלשון והלסת מחד ועיבוד זיכרון הצלילים הנשמעים מאידך, נחוצים להתפתחות תקינה של היכולת השפתית. זיהוי האזורים והבנת המנגנונים המוחיים הקשורים ללמידה מוקדמת של שפה עשויים לספק דרכים חדשות להתערבות ולטיפול מוקדם בילדים, שהתפתחותם השפתית, הפסיכולוגית והחברתית מתעכבת או משתבשת.