דלג לתוכן

למה אנחנו חושקים באנשים קשים להשגה?

סימפטום הרדיפה דווקא אחרי מי ש"קשה להשגה" או בלתי זמין לקשר הינו נפוץ למדי. צעירים וצעירות רבים, חלקם אטרקטיביים ונחשקים ביותר, מוצאים עצמם נמשכים לא פעם דווקא לאדם היחיד שנראה כבלתי מושג לחלוטין.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 15/08/2011 תאריך עדכון: 06/03/2014
4 דקות קריאה
כמה פעמים מצאת את עצמך דוחה מחזר רציני ומאוהב עד מעל הראש ובוהה בכמיהה ביו"ר אגודת הסטודנטים המוקף בבחורות אחרות? כמה פעמים נשבעת שלא תתחיל שוב קשר חסר סיכוי ומצאת את עצמך מפלרטט עם אישה נשואה או עם בחורה שהודיעה לך כי היא ממש לא בעניין?


סימפטום הרדיפה דווקא אחרי מי ש"קשה להשגה" או בלתי זמין לקשר הינו נפוץ למדי. צעירים וצעירות רבים, חלקם אטרקטיביים ונחשקים ביותר, מוצאים עצמם נמשכים לא פעם דווקא לאדם היחיד שנראה כבלתי מושג לחלוטין. ה"סימפטום" יכול להתבטא בצורות שונות, החל מהתאהבויות דווקא בנשים נשואות, בוסים ובנות הזוג של החבר הכי טוב, דרך משיכה לאנשים שאינם פנויים מבחינה רגשית וכלה באנשים פנויים ואפשריים- אך שאינם מעוניינים. מדוע דווקא אנשים אלו מושכים את חלקנו ? חלק מה"מכורים" לאותם קשרים קשים להשגה יסבירו את הנטייה באמצעות ההנאה המתקבלת מאתגר הכיבוש, חלקם יצהירו כי ה"קשיחות" שמפגין הצד השני היא זו המלבה את התשוקה ואילו חלקם יודו בתסכול שאין להם מושג מדוע זה קורה. וכיצד הם יכולים להיפטר מהדפוס ולהתחיל ליצור קשרים בריאים ויציבים יותר. 


זה לא אני, זאת את - מאפייני ה"קשים להשגה"


האם אותם אנשים "קשים להשגה" הם אכן אטרקטיביים במיוחד, או שמא יש בנו עצמנו משהו שנמשך דווקא אליהם? הפסיכולוגיה החברתית מציעה מספר הסברים לסיבה שהופכים ה"קשים להשגה" לנחשקים במיוחד.
אנשים אלו מגדירים עצמם פעמים רבות כ"בררנים" וכבעלי "רף גבוה" ומאחר שהם כאלה- נוטים גם אנשים אחרים לתפוס אותם כבעלי ערך גבוה יותר - "כי אם היא מרשה לעצמה להיות כל כך בררנית- כנראה יש לה מה להציע". כלומר, במובן מסוים מתפעלים אותם "קשים להשגה" את אותה מערכת של שיקולים קוגניטיביים שאנו מפעילים כאשר אנו ניצבים בפני שני מוצרים דומים שפער המחירים ביניהם גדול: אנו מניחים כי "כנראה יש משהו במוצר היקר יותר אם הוא מתומחר כך" ומתקשים לבחור במוצר דומה אך זול יותר ("קל להשגה") אשר גורם לנו לחוש שהתפשרנו ולא רכשנו מוצר בעל ערך.


מעבר לכך, אותם פרטנרים קשים להשגה ובלתי זמינים מייצרים אצלנו תחושה חזקה של אי ודאות (היא רוצה? הוא בעניין?) וכך גורמים לאוהב/ת לעסוק בהם ולחשוב עליהם באופן אינטנסיבי, לעומת בני זוג אחרים אשר הצורך בהתלבטות לגבי מידת הרצון שלהם נמוך יותר. העיסוק באי הוודאות שגורם לנו האדם ה"קשה להשגה" הופך אותו למרכזי יותר בחיינו ומלבה את העוצמות הרגשיות שלנו. 


כמו כן, ככל שנמשכת מערכת היחסים כך קשה לנו יותר להכיר בעובדה כי אנו מבזבזים את זמננו. כך אנו אומרים לעצמנו "אם כבר הגענו עד כאן, אם כבר השקעתי משאבים רגשיים רבים כל כך לא עדיף לנסות עוד קצת? לא חבל שכל המאמץ ירד לטמיון?". גם כאן מופעל מנגנון קוגניטיבי מוכר אשר גורם לא פעם לאנשים להעריך באופן חיובי יותר דברים בהם השקיעו משאבים רבים יותר. כך, אנשים ששילמו יותר כסף עבור מוצר מסוים ייטו להעריך אותו ואת הנאתם ממנו באופן חיובי יותר לעומת אנשים ששילמו פחות. באופן דומה, אנו נוטים להעריך באופן חיובי יותר ולהדגיש את "רגעי החסד" ככל שהשקענו יותר במערכת היחסים. לנטייה זו מצטרפת גם האשליה ש"ממש עוד מעט הוא יהיה בשל לקשר" או ש"הילד רק יגדל עוד קצת ואז היא תתגרש", אשר מקשה אף יותר על סיום הקשר.



הסברים אלו מתייחסים לסיטואציה החברתית-קוגניטיבית הגורמת לנו להימשך לקשרים בלתי מושגים, אך אינה מסבירה מדוע אנשים מסוימים נוטים יותר מאחרים להימשך לקשרים מסוג זה ו"להיתקע" בהם למשך תקופות ארוכות. כדי לזהות את הגורמים לנטייה מוגברת זו, כדאי לפנות להסברים פסיכולוגיים ואישיותיים. 


זו לא את, זה אני - מה גורם לנו להימשך ל"קשים להשגה"?


הציטוט הידוע "אינני רוצה להיות חבר במועדון אשר יסכים לקבל אותי כחבר" מדגים את אחד ההיבטים הפסיכולוגיים המשפיעים על הנטייה להתעקש על השגת הבלתי מושג. אנשים הפועלים על פי עקרון זה מונחים, במודע או שלא במודע, על ידי ההנחה כי אם מישהו רוצה בהם סימן שהוא עצמו אינו "מציאה" גדולה. אנשים אלו מאופיינים לא פעם בערך עצמי נמוך הגורם להם להתקשות להאמין כי אדם בעל ערך יוכל לרצות בהם. כאשר מנגנון זה מהווה את המנגנון הדומיננטי בניסיון להשיג את הבלתי מושג, פעמים רבות אותו פרטנר "קשה להשגה" ונחשק יאבד מקסמו ברגע בו יהפוך למושג ונגיש. 


אלמנט נוסף אשר מגדיל את הסיכוי להימשך לאנשים קשים להשגה הוא באופן מתבקש החותם שהשאיר בנו הקשר עם הורינו. פרויד היה הראשון לזהות את הנטייה לחפש קשרים זוגיים בדמות המודל ההורי- לשלילה ולחיוב. נטייה זו נובעת הן מהעובדה כי דפוס האהבה והטיפול בנו הינו משמעותי ביותר ולכן נוטה להיטבע בנפשנו באופן עמוק, והן מהניסיונות שלנו לתקן באמצעות הזוגיות את אזורי התסכול, חוסר הסיפוק או הטראומה שמקורם במערכת היחסים עם ההורים.. כך, לדוגמא, ילד שגדל עם אם בלתי זמינה מבחינה פיסית ו/או רגשית, אם עקב דיכאון, מחלה או קריירה תובענית, עשוי למצוא עצמו נמשך בבגרותו לנשים בלתי זמינות בעליל. הניסיון להשיג דווקא את אהבתן של נשים אלו מהווה עבורו ניסיון לתקן את חווית העבר באמצעות הקשר בהווה ש"הפעם" סוף סוף יצליח.


לצד גורמים אלו, הנוגעים למנגנוני עומק העומדים בבסיס המערכת הנפשית-אישיותית, מתקיימים לעיתים גם גורמים פסיכולוגיים מצביים הנוגעים למידת הבשלות והפניות שלנו לקשר. 


חיפוש אחר אהבה וזוגיות נחשב לנורמלי ואף למתבקש בקרב אנשים בוגרים צעירים כך שרבים מהם מתחילים בחיפוש מבלי להיות בשלים לכך. אנשים אלו מתקשים להודות בפני אחרים או בינם לבין עצמם כי הם חוששים ממחויבות, מיניות ואינטימיות או כי בתקופת חיים מסוימת פשוט אינם חשים צורך בקשר זוגי, ולכן בוחרים באופן בלתי מודע במושאי אהבה איתם אין חשש שהזוגיות תתממש...
מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
 דורית כנען
דורית כנען פסיכולוגיה קלינית
פסיכולוגית קלינית מומחית - רישיון 4377
 דבורה ברברה הרשקוביץ - איזון לחיים
דבורה ברברה הרשקוביץ - איזון לחיים רפואה משלימה
אחות מוסמכת, מאמנת בריאות, מנחת קבוצות, מומחית לאיזון סוכרת, הפחתת סטרס והתמכרויות, הגיל השלישי ובריאות הנפש
ד"ר מיכאל בנימין
ד"ר מיכאל בנימין פסיכיאטריה
פסיכיאטר און ליין לשעת חירום
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה

בניהול פרופ' ערד קודש
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו