איפה נגמרת זכות הילד לפרטיות?
רבים מאיתנו מחזיקים בערכים התומכים במתן חופש וכבוד לרצונותיו של הילד, אך עלולים לחוש אי נוחות כאשר מתעוררת תחושה ש"הזכות לפרטיות" מנוצלת למטרות שליליות.
4 דקות קריאה
"בכנות? אין לי מושג מה מתן עושה בחדר שלו. אחד הדברים שהכי חשובים לו זה שתהיה לו פרטיות, שנכבד את זה שזה החדר שלו ולא ניכנס אליו בלי רשות ואני מבינה אותו. גם אני כנערה מתבגרת נאבקתי בהורים שלי שלא יפתחו מכתבים שלי וידפקו לפני שהם נכנסים לחדר. מצד שני, לפעמים אני לא בטוחה שיש הצדקה לאמון שאנחנו נותנים במתן. לפעמים החדר מסריח מעשן אחרי שחברים שלו מבקרים ופעם מצאתי בקבוק בירה ריק מתחת למיטה שלו. הבעיה היא שאי אפשר לדבר איתו על זה, הוא משתולל מכעס אם הוא מבין שהיינו בחדר שלו בלי רשות".
כמו אמא של מתן, רבים מאיתנו מחזיקים בערכים התומכים במתן חופש וכבוד לרצונותיו של הילד, אך עלולים לחוש אי נוחות כאשר מתעוררת תחושה ש"הזכות לפרטיות" מנוצלת למטרות שליליות.
ערך הפרטיות לכשעצמו הוא ערך חשוב אשר מעביר לילד מסר של כבוד לנפרדותו ועצמאותו ואמון בבחירותיו, ומשמעותי במיוחד בגיל ההתבגרות בו המתבגר מבסס את זהותו האישית. אלא שצידה השני של כיבוד הפרטיות הוא ההתעלמות: ילד אשר מרגיש כי הוא חופשי לעשות ככל העולה על רוחו עשוי לחוש לא מוגן ובחלק מהמקרים אף לנצל את כיבוד פרטיותו לרעה.
מחקרים רבים בעשורים האחרונים מוכיחים כי השגחה הורית, המתבטאת בידיעה היכן ועם מי הילד מבלה, היא אחד האלמנטים החינוכיים החשובים ביותר בהורות וקשורה במניעת התנהגויות שליליות רבות כנשירה מבי"ס, עבריינות, שימוש בחומרים אסורים ועוד. עם זאת, הורים רבים חווים קושי במציאת האיזון בין השגחה הורית לבין כיבוד הפרטיות של הילד.
פרופ' חיים עומר, בספרו 'הסמכות החדשה', מציע כי השגחה הורית יעילה מאזנת בין יצירת אווירה המאפשרת שיח פתוח עם הילד לבין מעורבות אקטיבית המונעת הדרה של ההורה מחייו של הילד. אווירת שיח פתוח נוצרת מתוך התעניינות כנה בעולמו של הילד על שלל העדפותיו, חבריו ותחביביו- ולא רק בהישגיו הלימודיים או בהתנהגויותיו הבעייתיות. כאשר נוצרת אווירת פתיחות ואמון , הילד מרגיש בנוח לשתף גם בנושאים "רגישים" יותר. יחד עם זאת, אווירה שכזו לא תמיד מביאה את הילד לוותר על "זכות הפרטיות" בנוגע להתנהגויות אסורות בהן הוא מעורב.
- צרו אווירה של אמון: הביעו התעניינות כנה בעולמו של הילד, גם כאשר מדובר על התנהגויות שפחות מוצאות חן בעיניכם. אל תמהרו לאסור ולגנות אלא נסו ליצור שיחה אמיתית בנושא. אם הילד משתף אתכם, סימן שהוא בוטח בכם ואולי אף מעוניין בעצתכם.
- זכות הדיבור: כן, גם לכם ההורים יש זכויות ואחת מהן היא זכות הדיבור. הורים רבים חוששים להתעמת עם הילד ולהפר את הסטטוס קוו שקיים בבית. בכך למעשה הם קושרים קשר של שתיקה ומשתפים פעולהגם אם באופן פסיבי עם אותן התנהגויות בעייתיות אליהן הם מתנגדים ה. לעומת זאת, פתיחת הנושא באופן גלוי מעבירה לילד מסר תקיף וברור כי ההורה אינו מעלים עין, והוא מחוייב בהיותו הורה לפעול כנגד אותן ההתנהגויות בעייתיות.
- מה מחוץ לתחום ומה לא? יומנים, שיחות טלפון ומכתבים הם מקומות פרטיים אשר חדירה אליהם יכולה להיחוות כחציית גבול ולערער את הקשר עם הילד באופן משמעותי. יחד עם זאת, חדרו של הילד, כתובות אתרי האינטרנט בהם הוא גולש ומקומות הבילוי שלו / הם אינם אזורים אינטימיים אלא מרחבים אליהם להורה יש זכות כניסה כאשר יש חשש שהילד משתמש בהם לרעה, או מסכן את עצמו.
- השגחה או חטטנות? שאלו את עצמכם האם הרצון שלכם לערוך חיפוש בחדרו של הילד, להיכנס לחשבון המייל שלו או לעיין ביומן נובעים מדאגה ממשית שלכם או מסקרנות ורצון להכיר טוב יותר את ילדכם. אם המניע המרכזי הוא סקרנות ורצון להכיר את הילד - לא זאת הדרך.
- "הוא ממש ביקש ממני לקרוא": לא פעם גם הורים לילדים החרדים לפרטיותם נתקלים בבלוגים, יומנים או תכתובות שנותרו פתוחים לעיני כל, על שולחנו של המתבגר, באופן מזמין במיוחד. לעיתים זוהי דרכו של המתבגר לאותת באופן בלתי מודע על הצורך שלו בהשגחה והתעניינות מצד ההורים . יחד עם זאת, קריאת חומרים אישיים תיתפס כאקט פולשני ולכן מומלץ שלא להתפתות לקריאה אלא להפנים את המסר ולהגביר את המעורבות ההורית בדרכים חלופיות.
- בלי סודות: אם קרה והפרתם את פרטיותו של הילד, על ידי עריכת חיפוש בחדרו או במחשב שלו, יצירת קשר עם חבריו , או כל דרך אחרת, אל תשמרו על כך בסוד. . אמרו לילד ישירות כי אתם דואגים לו, ומתוך המחוייבות ההורית שלכם והחשש לשלומו, אתם נדרשים לפגוע בפרטיותו עד שתחושו בטוחים יותר.
- לא לפחד מהחברים של הילד: עבור מתבגרים רבים מפגש בין ההורים לחברים נתפס כ"פאדיחה" ולכן הורים רבים נמנעים מצדם ממפגשים אלו. למרות זאת, הפגנת נוכחות הורית בעת ביקור החברים, ניהול שיחת חולין איתם ואף שאילת שאלות ישירות ("באיזה כיתה אתה? מאיפה אתם מכירים?") יאפשרו לכם להעביר מסר של מעורבות בחיי ילדכם ושל השגחה על פעילותו החברתית.
- אינטרנט - האתגר: חלק ניכר מחיי המתבגרים מתרחש כיום במרחב הוירטואלי, ואחת הדילמות המרכזיות היא עד כמה להיות מעורבים בתחום זה. כאמור, חדירה להתכתבויות פרטיות של, נחווית כחדירה לאיזור הפרטי והאישי שלו ועלולה לפגוע באמון וביחסים עם הילד.. לעומת זאת, הגבלת שעות השימוש במחשב, או מניעת הגלישה לאתרים שאינם מקובלים על ההורה (הימורים, פורנו וכד') הם יעדים לגיטימיים להשגחה הורית.
שורה תחתונה
בשורה התחתונה, ניתן לומר כי פרטיות הילד היא ערך חשוב וראוי לכיבוד כל עוד אין הוא מנצל אותו לרעה. מרבית הילדים אינם עושים זאת, ואינם עוסקים בפעילויות מפוקפקות גם ללא השגחה צמודה של הוריהם. יחד עם זאת, כאשר הפרטיות מאפשרת לילד לבצע פעולות המנוגדות לערכי ההורים ומגבילה את ההורה מפני התערבות- הרי שהיא מאבדת מערכה החיובי. המעבר ממתן אמון ופרטיות מלאה למעורבות והשגחה אינטנסיביים יותר מלווה לא פעם בהתנגדות של הילד, גם אם באופן עמוק ובלתי מודע הוא חש מוגן יותר. כאשר ההתנגדות עזה ו/או כאשר אתם חשים כי אינכם מצליחים להגן על ילדכם, מומלץ להיעזר בהדרכת הורים אשר תסייע בהצבת גבולות, שבירת "קשר הפרטיות" השלישי ושיפור התקשורת עם הילד.
מאת: מערכת אינפומד
כמו אמא של מתן, רבים מאיתנו מחזיקים בערכים התומכים במתן חופש וכבוד לרצונותיו של הילד, אך עלולים לחוש אי נוחות כאשר מתעוררת תחושה ש"הזכות לפרטיות" מנוצלת למטרות שליליות.
ערך הפרטיות לכשעצמו הוא ערך חשוב אשר מעביר לילד מסר של כבוד לנפרדותו ועצמאותו ואמון בבחירותיו, ומשמעותי במיוחד בגיל ההתבגרות בו המתבגר מבסס את זהותו האישית. אלא שצידה השני של כיבוד הפרטיות הוא ההתעלמות: ילד אשר מרגיש כי הוא חופשי לעשות ככל העולה על רוחו עשוי לחוש לא מוגן ובחלק מהמקרים אף לנצל את כיבוד פרטיותו לרעה.
מחקרים רבים בעשורים האחרונים מוכיחים כי השגחה הורית, המתבטאת בידיעה היכן ועם מי הילד מבלה, היא אחד האלמנטים החינוכיים החשובים ביותר בהורות וקשורה במניעת התנהגויות שליליות רבות כנשירה מבי"ס, עבריינות, שימוש בחומרים אסורים ועוד. עם זאת, הורים רבים חווים קושי במציאת האיזון בין השגחה הורית לבין כיבוד הפרטיות של הילד.
פרופ' חיים עומר, בספרו 'הסמכות החדשה', מציע כי השגחה הורית יעילה מאזנת בין יצירת אווירה המאפשרת שיח פתוח עם הילד לבין מעורבות אקטיבית המונעת הדרה של ההורה מחייו של הילד. אווירת שיח פתוח נוצרת מתוך התעניינות כנה בעולמו של הילד על שלל העדפותיו, חבריו ותחביביו- ולא רק בהישגיו הלימודיים או בהתנהגויותיו הבעייתיות. כאשר נוצרת אווירת פתיחות ואמון , הילד מרגיש בנוח לשתף גם בנושאים "רגישים" יותר. יחד עם זאת, אווירה שכזו לא תמיד מביאה את הילד לוותר על "זכות הפרטיות" בנוגע להתנהגויות אסורות בהן הוא מעורב.
במצבים אלו, פרופ' עומר טוען כי נדרש "תשאול ממוקד", המתמקד ישירות במעשיו של הילד ובדרישה ברורה לספק להורים מידע על מקומות הבילוי והחברים עמם הילד מבלה. במקרים רבים הילד יספק את המידע גם אם בכעס ובחוסר רצון, מאחר והוא חש כי ההורים נאבקים על הגנתו ועושים זאת מתוקף היותם הוריו על כל המשתמע מכך. כמובן, בחלק מהמקרים המצב מורכב יותר והילד מתנגד נחרצות לספק מידע ובמקרים אלו ניתן לבחור במה שמכנה פרופ' עומר "פעולות חד צדדיות"- פעולות השגחה אקטיביות ככניסה לחדרו של הילד, שיחה עם חבריו, ביקור באיזורי הבילוי שלו וכן הלאה. כמובן, פעולות אלו ננקטות רק כאשר יש חשש לשימוש לרעה בפרטיות.
פרטיות הילד: מדריך להורה
- צרו אווירה של אמון: הביעו התעניינות כנה בעולמו של הילד, גם כאשר מדובר על התנהגויות שפחות מוצאות חן בעיניכם. אל תמהרו לאסור ולגנות אלא נסו ליצור שיחה אמיתית בנושא. אם הילד משתף אתכם, סימן שהוא בוטח בכם ואולי אף מעוניין בעצתכם.
- זכות הדיבור: כן, גם לכם ההורים יש זכויות ואחת מהן היא זכות הדיבור. הורים רבים חוששים להתעמת עם הילד ולהפר את הסטטוס קוו שקיים בבית. בכך למעשה הם קושרים קשר של שתיקה ומשתפים פעולהגם אם באופן פסיבי עם אותן התנהגויות בעייתיות אליהן הם מתנגדים ה. לעומת זאת, פתיחת הנושא באופן גלוי מעבירה לילד מסר תקיף וברור כי ההורה אינו מעלים עין, והוא מחוייב בהיותו הורה לפעול כנגד אותן ההתנהגויות בעייתיות.
- מה מחוץ לתחום ומה לא? יומנים, שיחות טלפון ומכתבים הם מקומות פרטיים אשר חדירה אליהם יכולה להיחוות כחציית גבול ולערער את הקשר עם הילד באופן משמעותי. יחד עם זאת, חדרו של הילד, כתובות אתרי האינטרנט בהם הוא גולש ומקומות הבילוי שלו / הם אינם אזורים אינטימיים אלא מרחבים אליהם להורה יש זכות כניסה כאשר יש חשש שהילד משתמש בהם לרעה, או מסכן את עצמו.
- השגחה או חטטנות? שאלו את עצמכם האם הרצון שלכם לערוך חיפוש בחדרו של הילד, להיכנס לחשבון המייל שלו או לעיין ביומן נובעים מדאגה ממשית שלכם או מסקרנות ורצון להכיר טוב יותר את ילדכם. אם המניע המרכזי הוא סקרנות ורצון להכיר את הילד - לא זאת הדרך.
- "הוא ממש ביקש ממני לקרוא": לא פעם גם הורים לילדים החרדים לפרטיותם נתקלים בבלוגים, יומנים או תכתובות שנותרו פתוחים לעיני כל, על שולחנו של המתבגר, באופן מזמין במיוחד. לעיתים זוהי דרכו של המתבגר לאותת באופן בלתי מודע על הצורך שלו בהשגחה והתעניינות מצד ההורים . יחד עם זאת, קריאת חומרים אישיים תיתפס כאקט פולשני ולכן מומלץ שלא להתפתות לקריאה אלא להפנים את המסר ולהגביר את המעורבות ההורית בדרכים חלופיות.
- בלי סודות: אם קרה והפרתם את פרטיותו של הילד, על ידי עריכת חיפוש בחדרו או במחשב שלו, יצירת קשר עם חבריו , או כל דרך אחרת, אל תשמרו על כך בסוד. . אמרו לילד ישירות כי אתם דואגים לו, ומתוך המחוייבות ההורית שלכם והחשש לשלומו, אתם נדרשים לפגוע בפרטיותו עד שתחושו בטוחים יותר.
- לא לפחד מהחברים של הילד: עבור מתבגרים רבים מפגש בין ההורים לחברים נתפס כ"פאדיחה" ולכן הורים רבים נמנעים מצדם ממפגשים אלו. למרות זאת, הפגנת נוכחות הורית בעת ביקור החברים, ניהול שיחת חולין איתם ואף שאילת שאלות ישירות ("באיזה כיתה אתה? מאיפה אתם מכירים?") יאפשרו לכם להעביר מסר של מעורבות בחיי ילדכם ושל השגחה על פעילותו החברתית.
- אינטרנט - האתגר: חלק ניכר מחיי המתבגרים מתרחש כיום במרחב הוירטואלי, ואחת הדילמות המרכזיות היא עד כמה להיות מעורבים בתחום זה. כאמור, חדירה להתכתבויות פרטיות של, נחווית כחדירה לאיזור הפרטי והאישי שלו ועלולה לפגוע באמון וביחסים עם הילד.. לעומת זאת, הגבלת שעות השימוש במחשב, או מניעת הגלישה לאתרים שאינם מקובלים על ההורה (הימורים, פורנו וכד') הם יעדים לגיטימיים להשגחה הורית.
שורה תחתונה
בשורה התחתונה, ניתן לומר כי פרטיות הילד היא ערך חשוב וראוי לכיבוד כל עוד אין הוא מנצל אותו לרעה. מרבית הילדים אינם עושים זאת, ואינם עוסקים בפעילויות מפוקפקות גם ללא השגחה צמודה של הוריהם. יחד עם זאת, כאשר הפרטיות מאפשרת לילד לבצע פעולות המנוגדות לערכי ההורים ומגבילה את ההורה מפני התערבות- הרי שהיא מאבדת מערכה החיובי. המעבר ממתן אמון ופרטיות מלאה למעורבות והשגחה אינטנסיביים יותר מלווה לא פעם בהתנגדות של הילד, גם אם באופן עמוק ובלתי מודע הוא חש מוגן יותר. כאשר ההתנגדות עזה ו/או כאשר אתם חשים כי אינכם מצליחים להגן על ילדכם, מומלץ להיעזר בהדרכת הורים אשר תסייע בהצבת גבולות, שבירת "קשר הפרטיות" השלישי ושיפור התקשורת עם הילד.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה