אין הגדלה בשיעור התמותה בחולי פארקינסון המשתמשים בסלג'ילין

סלג'ילין היא תרופה נפוצה לטיפול במחלת הפארקינסון. מחקרים אשר
נערכו באמצע שנות ה 90 בבריטניה הראו כי התרופה מגבירה את שיעור
התמותה בקרב חולי פארקינסון. אולם, מחקר חדש תומך במחקרים אחרים אשר
מצאו כי התרופה יעילה ובטוחה לטיפול בחולי פרקינסון. המחקר הראה כי
שימוש בסלג'ילין בשילוב עם תרופה נוספת המשמשת לטיפול במחלת
הפרקינסון אינו מגביר את שיעור התמותה בקרב חולי פרקינסון. תוצאות
המחקר מתפרסמות בגיליון דצמבר האחרון של העיתון Neurology.

החוקרים בדקו את שיעור התמותה של 97 חולי פארקינסון אשר קיבלו
טיפול בלבודופה בלבד, או טיפול בלבודופה יחד עם סלג'ילין, וכן את
שיעור התמותה של 902 משתתפים בריאים בקבוצת הביקורת.

כצפוי, שיעור התמותה היה גבוה יותר בקרב חולי הפארקינסון לעומת
קבוצת הביקורת (שיעור יחסי של 1.76). בנוסף לכך, שיעור תמותה גבוה
יותר היה בקרב אלו אשר קיבלו טיפול בלבודופה בלבד לעומת קבוצת
הביקורת (שיעור יחסי של 2.45), וזאת לאחר התאמה של גורמי סיכון
אחרים: שימוש קודם בתרופות למחלות לב, וסוכרת.

לעומת זאת, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בשיעורי התמותה בין חולי
פארקינסון אשר קיבלו טיפול משולב של לבודופה וסלג'ילין לעומת קבוצת
הביקורת (שיעור יחסי של 0.92).

החוקרים מציינים כי כרגע קשה להוכיח כי לסלג'ילין, או לכל תרופה
אחרת לטיפול בפארקינסון, יש יכולת להגן על הנוירונים מפני התקדמות
המחלה, אולם לפחות ניתן לומר כי טיפול בסלג'ילין ובלבודופה אינו דבר
רע, ולמעשה אף יכול להועיל.

[04/01/2001]