מצב הפגים: עליה בתמותה, אין מיגון, מחסור בכ"א

דו"ח מצב הפגיות המתפרסם הבוקר לרגל "יום הפג הבינלאומי" מציג תמונת מצב עגומה: שיעור הזיהומים עדיין גבוה ביחס למדינות המערב, קיים מחסור מידי בכוח אדם וביותר ממחצית מהפגיות אין כלל מרחבים מוגנים. ח"כ אורלי לוי: "תקציבים לפגיות מועברים על ידי מנהלי בתי החולים למחלקות אחרות"

מחסור בכוח אדם, שיעור זיהומים גבוה ומחסור במיגון הפגיות. כך עולה מדו"ח מצב הפגים המתפרסם הבוקר על ידי "הפורום למען הפגים בישראל" לרגל "יום הפג הבינלאומי", המצוין בישראל זו השנה השישית. הדו"ח מפרט את מגוון ההיבטים בטיפול בפגים, החל משיעורי התחלואה, הטיפול הראשוני והמעקב ההתפתחותי שמקבל היילוד, ועד לתנאים הסוציאליים להם זכאים הפגים והוריהם.

בשנת 2013 נולדו בישראל 15,430 פגים, עלייה קלה מהשנה שקדמה לה. על פי הדו"ח ישנה עליה בתמותת הפגים והיא עומדת על ממוצע של 277 מדי שנה. אחוזי התמותה שעלו באופן ניכר בשנים האחרונות, נבלמו בשנת 2011, אך בשנת 2012 חזרה העלייה בשיעור התמותה של פגים – 292 תינוקות נפטרו, לעומת 237 תינוקות שנפטרו בשנה שקדמה לה בישראל שיעור התמותה של פגים בישראל גבוה פי שניים מהשיעור בחלק ממדינות המערב. שיעורים אלה אף גבוהים בהרבה כשמדובר בפגים קטנים, מתחת לשבוע 27.

גם שיעור הזיהומים בקרב פגים נותר גבוה ביחס למדינות המערב: התחלואה כתוצאה מדלקות ריאה נותרת בעינה; חלה ירידה קלה בשיעור התחלואה כתוצאה מזיהום בדם. שיעור הזיהומים בפגיות בישראל עדיין גבוה ביחס למדינות המערב. מהדו"ח עולה כי אחד מתוך שמונה פגים חוזרים לאשפוז, חלקם בטיפול נמרץ, במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם - פי חמישה מאשר אצל יילודים רגילים.

אין מיגון, אין כוח אדם

הדו"ח מתייחס גם למיגון הפגיות, בעיקר על רקע מבצע "צוק איתן" במהלכו נאלצו אחיות הפגיות להחיש את הפגים למרחבים מוגנים. כ-73%, מהפגיות בישראל אינן ממוגנות אופן מלא וב-58% (!) מהפגיות אין אפילו אזור בטוח בשעת חירום בסמוך להן, כך עולה מהדו"ח.

הדו"ח מדבר על חוסר חמור בכוח אדם בפגיות: כיום ישנו חוסר מידי של 90 רופאי יילודים למחלקות התינוקות הבשלים ומומחים בטיפול נמרץ ליילוד (ניאונטולוגים), וכן חוסר מידי של 600 אחיות, 65 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים בפועל לעוד כ-130 מיטות), 15 טורי כוננות וכן טורי תורנות. 

נזק בלתי הפיך

עוד מדבר הדו"ח על היעדר מעקב בהתפתחות הפגים, לאחר שהם יוצאים מבתי החולים. למעשה, כ-80% מהפגים אינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי המותאם לצורכיהם המיוחדים במהלך אשפוזם וגם לאחר שחרורם מהפגייה; כ-90% מהפגים אינם זכאים למעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה.

"אחד הנושאים המחייבים טיפול  מיידי היא העובדה שפגים אינם מוכרים בישראל כילודים עם צרכים מיוחדים ואינם זוכים למעקב וטיפול מיטבי עם שחרורם מהפגייה לקהילה", אומר הבוקר ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום. "היעדר רצף טיפולי, אי-יישום תכנית מעקב ייחודית לפגים , אי-אימוץ גישת טיפול רב-תחומית הכוללת אחות ייעודית, ייעוץ הנקה, דיאטנית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ושירות סוציאלי ותורים ארוכים למכונים להתפתחות הילד – הם הגורמים העיקריים למעקב הלקוי אחר הפג בקהילה". 

לדברי צנגן "נזקי המעקב הלקוי יכולים להתגלות גם שנים רבות לאחר הלידה ולעיתים הם אף בלתי הפיכים. רופאי הילודים בשיתוף פעולה עם מומחים נוספים הכינו נייר עמדה ותכנית מסודרת למעקב וטיפול בפג עם שחרורו הביתה, ועיקריה הוצגו לשרת הבריאות הגב' יעל גרמן. תוספת העלות למעקב וטיפול בפגים לאחר שחרורם נאמדת בכ-6 מיליון שקל לשנה בלבד – כ-1% מסך עלות הטיפול בפגים המאושפזים בישראל לשנה. אנו קוראים למשרד הבריאות להכיר בפג כילד עם צרכים מיוחדים, ולפעול לשיפור הטיפול בפג בקהילה תוך הקצאת המשאבים הדרושים".

בדיון מיוחד בנושא מצב הפגיות בישראל שנערך הבוקר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות אמרה יו"ר הפורום למען הפגים בישראל ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) כי "הבעיה הולכת ומתרחבת. תקציב הביטוח הלאומי מיועד לפגים ומנהלי בית החולים נוטלים אותו לתחומים אחרים. הועברו מיטות לבתי החולים יחד עם תקנים לרופאים ואחיות, ומנהלי בתי החולים נטלו תקנים אלו למחלקות אחרות".