כשתפקוד לקוי של בלוטת התריס מסוכן להריון

יתר או תת פעילות של בלוטת התריס הינה תופעה שכיחה בקרב נשים בהריון, ולרוב מדובר בממצא חסר משמעות, אך במקרים מסוימים תפקוד לקוי של בלוטה זו עלול לפגוע בהתפתחות העובר ואף לגרום הפלה. מתי נדרשת התערבות תרופתית ומה זה אומר? בכתבה שלפניכן

בלוטת התריס הינה בלוטה הממוקמת במרכז הצוואר והיא מפרישה את הורמוני בלוטת התריס, שלהם חשיבות בתהליכים רבים בגוף. כיוון שלעובר בראשית התפתחותו, אין עדיין בלוטה משלו, הוא תלוי בהורמונים הנמצאים בגופה של אמו.  מתי יש צורך בטיפול תרופתי ומתי אין כל סיבה לדאגה?

תת פעילות בלוטת התריס טרם ההיריון

נשים שסובלות מתת פעילות בלוטת התריס טרם ההיריון, כלומר הבלוטה לא מפרישה מספיק הורמון ומטופלות או לא מטופלות תרופתית, צריכות להיות במעקב רפואי צמוד כבר בתחילת ההיריון, ממש בעת קבלת בדיקת הריון חיובית. 

לרוב, במצבים אלה ישנה החמרה במידת תת הפעילות  בנשים שכבר מטופלות תרופתית או בנשים שהיו להם ערכים גבוליים לפני ההיריון, מה שבא לידי ביטוי בעלייה ברמת ההורמון הנמדד במעבדה (TSH). 

הדבר דורש התערבות מידית הכוללת העלאת מינון התרופה או התחלתה בנשים שטרם טופלו, במטרה להגיע במהירות לערך TSH  מתחת ל 2.5 mu/l (ערך הנורמה הינו 0.5-4.8). הסיבה לטיפול זה הינה לאור העובדה כי ערכים מעל 2.5 נקשרו לסיבוכים וירידה במנת המשכל של העובר. כאשר מעלים מיד את המינון במהירות לא סביר שייגרם נזק כלשהו לעובר.

חשוב לדעת כי הטיפול התרופתי בטוח לשימוש בהריון בכל שלביו ובהנקה. כמו כן, נשים שמטופלות בתרופה לתת פעילות, נדרשות להוריד לאחר הלידה את מינון התרופה למינון שטרם ההיריון, שכן לרוב תפקוד הבלוטה חוזר לרמתו המקורית.

יתר פעילות בלוטת התריס בהריון צעיר

מצב זה מתרחש כאשר בבדיקות הדם שנלקחות בשליש הראשון להריון, מתקבלת תמונה של יתר פעילות בלוטת התריס, כלומר, הפרשה עודפת של הורמוני הבלוטה (בא לידי ביטוי בעלייה ברמת ההורמונים t3 t4 וירידה ברמת ה-TSH). 

הדבר נפוץ בעיקר בהריונות מרובי עוברים ובנשים שמקיאות הרבה, אך ייתכן בכל הריון צעיר. במרבית המקרים מדובר בממצא חסר משמעות קלינית, שנעלם מעצמו לקראת התחלת השליש השני להריון,  אך במקרים מסוימים, זהו סימן ראשון ליתר פעילות בלוטת תריס (למשל, על רקע מחלת גרייבס), ואז, יש צורך בטיפול תרופתי במהלך ההיריון ולאחריו. 

חשוב לדעת כי הטיפול התרופתי הינו  במינון יחסית נמוך, שלא גורם נזק לעובר.  לעיתים, לאחר הלידה ותום תקופת ההנקה, הרופא המטפל ימליץ על טיפול ביוד רדיואקטיבי. 

יתר פעילות בלוטת התריס שקיימת לפני הריון

מופיע בעיקר בנשים עם מחלת גרייבס שמתכננות להיכנס הריון. מחלת גרייבס הינה מחלה אוטואימונית, שבה הגוף מייצר נוגדנים כנגד בלוטת התריס הגורמים להפעלה מוגברת של הבלוטה. המחלה גורמת לתסמינים של יתר פעילות – הזעה, דפיקות לב, חולשה, ירידה במשקל, שלשול, רעד או עצבנות והיא שכיחה בעיקר בנשים צעירות,  בפרט אם יש סיפור משפחתי של יתר או תת פעילות בלוטת התריס. 

חשוב להגיע להריון עם פעילות בלוטת תריס מאוזנת, שכן יתר פעילות שלה בשליש הראשון, עלולה לגרום להפלות מוקדמות.

גידולים בבלוטת התריס

גידול בבלוטת התריס הינו ממצא שכיח למדי, המתגלה במישוש ידני או בבדיקת אולטרסאונד והוא  נחשב שפיר. לעיתים מתגלה הגידול אף במישוש עצמי או כתוצאה מנפיחות באזור הצוואר הקדמי אמצעי ואינו גורם בדרך כלל לתסמינים אחרים.

בעוד שגידול שפיר דורש מעקב בלבד, הרי שגידול ממאיר דורש כריתה של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי. לרוב , עקב קצב הגדילה האיטי שלו ושכיחות נמוכה של שליחת גרורות, ניתן להמתין עם הניתוח לאחר הלידה, בעיקר כי טיפול ביוד רדיואקטיבי אסור בהריון ובתקופת ההנקה. חשוב לדעת כי בדיקת אולטרסאונד הינה בדיקה בטוחה לחלוטין בתקופת ההיריון ואינה כרוכה כלל בקרינה.

דלקת בלוטת התריס לאחר לידה (תירואידיטיס)

זהו ממצא שכיח שמופיע כחודש עד ארבעה חודשים לאחר הלידה, מסיבה שאינה ברורה לגמרי. דלקת זו מתבטאת ביתר פעילות בלוטת התריס, שלעיתים קרובות אינה גורמת לתסמינים אלא מתגלה במקרה. לרוב מתפתחת תת פעילות בלוטת התריס למשך מספר שבועות ולאחריה מגיעים להחלמה מלאה.

במיעוט המקרים, הגוף לא מצליח להביא את עצמו להחלמה מלאה ונותר בתת פעילות בלוטת תריס ברמה מסוימת. התופעה אינה דורשת טיפול תרופתי, לא גורמת נזק לאם או לעובר (מותר להמשיך להניק) וחולפת מעצמה.  ניתן לאבחן אותה במיפוי בלוטת התריס, שניתן לבצע גם אצל נשים מניקות (בהפסקת הנקה ל-24-48 שעות), אך לא חובה לבצע את המיפוי על מנת להגיע לאבחנה. 

טיפולי פוריות ובלוטת התריס

ישנן נשים שבמהלך טיפולי פוריות  מתפתחות מצב של תת פעילות בלוטת התריס, כתוצאה מהטיפול ההורמונלי.  במקרה כזה, מומלץ טיפול תרופתי גם במידה וישנה תת פעילות של בלוטת התריס טרם ההיריון ומומלץ להתחיל אותו לקראת הריון, כדי להגיע להריון בערכים נמוכים יותר של TSH. 

נוכחות נוגדנים כנגד בלוטת התריס

אצל נשים עם תפקוד תקין של בלוטת התריס, אך בנוכחות רמה גבוהה של נוגדנים כנגד בלוטת התריס (TPO Ab's), שעשוי להיות מקושר לסיכון להפלות מוקדמות, דעות הרופאים חלוקות לגבי הצורך במתן טיפול תרופתי.