גוש בבלוטת התריס (Thyroid nodule) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

ממצא מקרי של גוש בבלוטת התריס בעת בדיקה ידנית של הצוואר, בבדיקת על-שמע, בטומוגרפיה מחשבית של הצוואר, שכיח ביותר. בניתוחים לאחר המוות באנשים אשר בחייהם לא היה ידוע על כל בעיה בבלוטת התריס נמצאו גושים בבלוטה ב-50%-30% מהמנותחים. שכיחות-יתר של גושים בבלוטה נמצאת באזורים חסרי יוד במים, בנשים, בגיל מבוגר יותר ובאנשים שנחשפו לקרינה. רובם הגדול של הגושים בבלוטת התריס אינם גידולים. רק ב-5%-4% מן המקרים יתברר לבסוף כי מדובר בגידול ממאיר של בלוטת התריס. (אולם יש לציין כי מוקדים קטנים של גידולים ממאירים של בלוטת התריס קיימים בשיעור גבוה באוכלוסייה מבלי שיבואו לידי ביטוי קליני). באנשים שהוקרנו בילדות, הסיכוי לגידול ממאיר בגוש קשר בבלוטת התריס גבוה יותר.
הגישה לגוש בבלוטת התריס נועדה לברר אם יש סיכוי לממאירות בגוש זה. לצורך כך יש לבצע:
1. בדיקת על-שמע של הבלוטה, אשר תספק מידע על גודל הגוש וטיבו וכן האם מדובר בגוש אחד או יותר בבלוטה.
2. דיקור - שאיבה במחט עדינה של תאים מתוך הגוש, אשר תיתן מידע על טיבם של תאים אלו. אם יש חשד, או ממצא של תאים ממאירים - יש לנתח. אם לא, יש לעקוב אחר הגוש בבדיקות על-שמע ולחזור על דיקור השאיבה במידת הצורך.

פרופ' דב אופיר

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 49. בבדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס נכתב לי כי "הממצא יכול לייצג זפק רב-קשרי". מה זה?

תשובה: זפק, גויטר, הוא הגדלה שפירה של בלוטת התריס. הוא יכול להיות תוצאה של מחלה של הבלוטה או של פעילות לא תקינה של שלה (תת-פעילות של בלוטת התריס או פעילות יתר של בלוטת התריס). קשריות בודדות בדרך כלל חסרות משמעות, אבל אם ישנן קשריות רבות, יש לפנות לבירור נוסף. לא צירפת עוד נתונים על הרקע לביצוע הבדיקה, ולכן קשה לענות באופן ספציפי. יש לפנות לרופא המטפל לקבלת הסבר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: להלן תוצאות בדיקה שעברתי: בלוטת תריס מוגדלת מאוד: אונה ימנית - קשר איזואקואי מסוייד 11x11x13 מ"מ מסוייד בהיקפו, בעל גבול סדיר היפואקואי, קשרים קטנים איזואקואיים 8x5.5x7 מ"מ, קשר גדול מעורב 42x29x31 מ"מ, קשר סולידי 25x25x16 מ"מ.

תשובה: אם התחיל קוצר נשימה, אכן כדאי לעבור ניתוח להסרת הבלוטה. יתכן בהחלט קשר בין תפקוד הבלוטה לבין ההשמנה, שכן היא אחראית על ויסות החומרים בגוף. כדאי לקחת את תוצאות הבדיקות לרופא מומחה באנדוקרינולוגיה לקבלת אבחנה מדויקת ולייעוץ לגבי המשך טיפול. הוא יוכל לקחת אנמנזה מדויקת, לבדוק אותך ולפענח את הבדיקות, וכך לתת לך מענה מדויק. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני 30 שנה בערך כרתו לי חלקית את בלוטת התריס. כיום שוב גדל לי הגויטר ואני אמורה לעבור כריתה של כל הבלוטה ולקחת אלטרוקסין כל חיי. אני רוצה לדעת את האמת לאמיתה: מה קורה כשאין בלוטה ומתפקדים רק עם כדורים? האם האיזון על ידי תרופות הוא תמידי? או משתנה כל
שאלה: אני בן 60. יש לי זפק ענק, וההמלצה היא לנתחו. ידוע לי שבמהלך הניתוח יכולה להיות פגיעה בבלוטות הפאראתירואיד. אם ניקח את המקרה הקיצוני שבו כל הבלוטות האלו ייכרתו, מה המשמעות עבורי לעתיד?

תשובה: במהלך ניתוח של בלוטת המגן או בלוטת התריס (בלוטת התיירואיד) עלול להיות סיבוך בו נכרתת אחת או יותר מארבע בלוטות הפאראתיירואיד. (parathyroid). בלוטות קטנות אלו הנמצאות בחלק האחורי של בלוטת התיירואיד אחראיות על משק הסידן (calcium) בגוף באמצעות הורמון שהן מפרישות, פאראתהורמון (parathormon). אם נכרתות כל ארבע הבלוטות, נגרמת הפחתה משמעותית וחדה של כמות הסידן בגוף, דבר שכרוך בסכנת מוות עקב שיתוק שרירי הגוף, כולל שרירי הנשימה (טטניה) והפרעות בקצב הלב ותפקודו. נדיר ביותר שסיבוך כזה מגיע לדרגה הקיצונית של הוצאת כל ארבע הבלוטות בניתוח תיירואיד. המנתחים מודעים לאפשרות של פגיעה, וישנם כללים למניעת הפגיעה. אם נותרת לפחות בלוטה אחת שלמה ומתפקדת, יכולה להיווצר הפרעה כרונית של רמת סידן נמוכה, שהטיפול בה נעשה בהחזר סידן ונגזרות של ויטמין D3. בברכה ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית
לפתיחה בעמוד חדש >