אפשר גם בלי תרופות? הכל על הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שהתסמינים שלה הם קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. להפרעה רקע גנטי ומרכיבים ביולוגיים. היום מבחינים בין הפרעת קשב וריכוז המשולבת עם היפראקטיביות (ADHD) לבין הפרעת קשב וריכוז ללא פעלתנות יתר (ADD). 

הפרעת קשב וריכוז היא תופעה שמתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים ואינה נעלמת או דועכת עם הזמן, ולכן אפשר למצוא אותה בכל שכבות הגיל. המאפיינים הבולטים של הפרעת קשב וריכוז, בעיקר בגילי הגן ובית הספר, הם קשיים בהתארגנות ובעמידה בלוחות זמנים, בשמירה על סדר, בביצוע משימות, נטייה להסחות דעות וקשיים בתחום הלימודי והחברתי. אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז עלולה להוות הפרעה בעבודה וביחסים בין-אישיים, ולכן חשוב מאוד לאבחן אותה ולטפל בה בהקדם.

כיצד מאבחנים?

הפרעת קשב וריכוז נובעת מקושי בוויסות קשב ובמיקוד ריכוז ובאה לידי ביטוי גם בפעלתנות יתר ובהתנהגות אימפולסיבית, שלעתים אף עלולה להיות מסוכנת. יחד עם זאת, לא כל התסמינים המיוחסים לה חייבים להופיע ולא כל ילד פעיל או חולמני עונה להגדרה שלה - ולכן יש להיזהר באבחנה. 

נהוג לאבחן הפרעות קשב וריכוז על פי ה-DSM, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות שמוציאה לאור האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, שמטרתו לאבחן את סוגי ההפרעות על פי התסמינים שלהם. לדוגמה, אבחנת הפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות ניתנת כאשר מופיעים שישה תסמינים או יותר של חוסר קשב ושישה תסמינים או יותר של היפראקטיביות (מתוך רשימה מובנית) במשך שישה חודשים לפחות - בצורה שלא תואמת את השלב ההתפתחותי ומפריעה לתפקוד. האבחון נעשה, כמובן, על ידי גורמים מקצועיים ומוסמכים.

כיצד מטפלים?

1. טיפול תרופתי 

הטיפול המקובל והשכיח ביותר במקרים של הפרעות קשב וריכוז הוא טיפול בתרופות ממריצות, כגון ריטלין או קונצרטה. היעילות של התרופות לרוב גבוהה, הן מווסתות את פעלתנות היתר ומשפרות את טווח הריכוז ומיקוד הקשב. אולם ההשפעה של התרופות הללו היא בדרך כלל לטווח קצר ולעתים מלווה בתופעות לוואי לא קלות כגון חוסר תיאבון, ירידה במשקל, בעיות שינה, חרדה ועוד. אצל ילדים מסוימים עלולות להתפתח גם תנועות שריר קופצניות (טיקים). 

2. טיפול פסיכולוגי 

טיפול פסיכותרפי עשוי לסייע מאוד לשיפור ההערכה העצמית והקבלה, ולשיפור היחסים עם הסביבה. חשוב לאתר את החוזקות של הילד ולטפח אותן כדי לשפר את התפקוד שלו. הטיפול יכול להיות פרטני או משפחתי ולשלב גם את המסגרות החינוכיות שבהן נמצא הילד. 

3. רפואה משלימה 

כיום מוצעים מגוון טיפולי רפואה משלימה לכל מי שרוצים להימנע ממתן תרופות. בין האפשרויות: ביופידבק, טיפול באומנויות, טיפול בעזרת בעלי חיים, שיטת אלבאום, שינויים תזונתיים, יוגה, הומיאופותיה ועוד.

4. תמיכה וייעוץ 

כל מקרה של הפרעת קשב, גם כזה שמטופל בתרופות, רצוי שילווה בתמיכה ובייעוץ של הגורמים המעורבים מורים-פסיכיאטר-יועצים-הורים) ובשיתוף פעולה מלא ביניהם. קבוצות תמיכה, הדרכת הורים, ארגון סביבת למידה, הפנייה למקורות מידע וכדומה - כל אלה יאפשרו התמודדות קלה יותר עם ההפרעה.