הפעמון באמת עובד? כל הדרכים לטיפול בהרטבת לילה

15%-20% מהילדים בגיל חמש סובלים מהרטבת לילה. בגיל שמונה האחוזים אמנם יורדים, אך עדיין 7%-10% מהילדים יסבלו מהבעיה. אצל חלקם היא תישאר גם בגילאים המאוחרים יותר, ובגיל 18 יסבלו ממנה עד 2% מהאוכלוסייה. 

הרטבת לילה אצל ילדים היא לא רק תופעה לא נעימה. היא עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הילד ואפילו בהישגים הלימודיים שלו. החדשות הטובות: טיפול נכון בעיתוי הנכון עשוי להפחית את הסיכון שילד הסובל מהרטבת לילה ימשיך לסבול ממנה גם כמבוגר.

הרטבת לילה: בעיה רפואית הדורשת טיפול רפואי

עד כה פנו הורים לילדים הסובלים מהבעיה לטיפול אצל מטפלים התנהגותיים בלבד, למרות שלעתים הבעיות הינן פיזיולוגיות. כיום כבר ניתן למצוא מרכזי מומחים לרפואת ילדים בהם ישנה יחידה לאבחון וטיפול בהרטבות לילה, הכוללת רופאי ילדים עם התמחות-על באורולוגיה ונפרולוגיה, המשלבים את האבחון והטיפול בפסיכולוגים קלינים ומלווים רגשיים. תהליך זה, המשלב בין המומחים המקצועיים, יוצר תהליך טוב יותר ומהיר יותר לאבחון וטיפול הבעיה.

חשוב לדעת כי למרות השיעור הגבוה של ילדים הסובלים מהרטבת לילה, ההבנה בנושא זה עדיין אינה מלאה. מסיבה זו הוקמה ועדה מקצועית מטעם האיגוד האורולוגי הישראלי, הכוללת מומחים בקיאים ומנוסים בטיפול בהרטבת לילה ממקצועות הרפואה השונים, בהם אורולוגיית ילדים, נפרולוגיית ילדים, רופאי ילדים ואחיות. הוועדה פרסמה לאחרונה הנחיות קליניות העוסקות בטיפול בתופעה.

מחברי ההנחיות קובעים כי מדובר בבעיה רפואית - מה שמחייב התייחסות וטיפול רפואי. ארבעה גורמים, כך נכתב, מגבירים את הסיכון לתופעה:

1. אם לאחד ההורים יש היסטוריה של הרטבת לילה, הסיכוי שגם ילדו ירטיב עומד על 45%.

2. אם שני ההורים סבלו מהרטבה כזו, הסיכוי שילדם יסבול מהבעיה מגיע כבר ל-77%.

3. במשפחה שבה ילד אחד מרטיב, הסיכוי שאחיו יסבלו מתופעה דומה מגיע ל-40%.

4. גורמי סיכון נוספים הם הפרעת קשב וריכוז, עצירות ותסמונת דום נשימה בשינה.

"ישנם שלושה גורמים הקשורים להרטבת לילה", מציין ד"ר בצלאל סיון, אורלוג ילדים ב-Medikids. "הראשון הוא הפרעה בבשלות של מערכת העצבים ורפלקס השליטה על השתן בזמן שינה. השני, ריבוי שתן לילי עקב מחסור בהורמון מסוים. והשלישי, הפרעה בנפח שלפוחית השתן. ניתן למצוא אצל ילד אחד שילוב של שניים או שלושה גורמים".

על פי ההנחיות החדשות של הועדה, יש להבדיל בין הרטבת לילה ראשונית, שבה הילד מרטיב בלילה מאז ומתמיד ולא היה יבש במשך תקופה של למעלה משישה חודשים, להרטבה שניונית - שהחלה לאחר תקופה שבה הילד לא הרטיב במשך שישה חודשים ומעלה. סוג נוסף של הרטבת לילה הוא הפרעה רב-תסמינית אשר בה, בנוסף להרטבה הלילית, מופיעים תסמינים נוספים כגון הפרעה בדרכי השתן התחתונות, המתבטאת בדחיפות ובתכיפות במתן שתן במהלך היום, דליפה והתאפקות או עצירת צואה. מספר הטלות שתן תקין, קובעים חברי הוועדה, הוא שלוש עד שמונה ביום. 

"על מנת לברר איזו מהסיבות קשורה להרטבה יש לבצע תחקור מכוון לנושא, כגון בירור המצב הבריאותי של הילד, הרגלי השתייה והתפלגות השתייה במהלך היום, הרגלי הטלת השתן והיציאות שלו, בירור האם הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז, מהפרעות בהתפתחות המוטורית ובהתפתחות הקוגניטיבית, מחרדות או מטראומה", מסביר ד"ר רועי מורג, אורולוג ילדים ב-Medikids. "לאחר שנלקחו בחשבון שיקולים שונים, כמו גיל הילד, ונערך התחקור - נקבע מהו הטיפול המתאים ביותר".

הטיפול: מתרופות ועד פעמונית

הטיפול בהרטבת לילה מתחלק לטיפול תרופתי ולטיפול התנייתי, באמצעות פעמונית או זמזם. הטיפול בהפרעה חד-תסמינית, כלומר במקרה שמדובר בהרטבה לילית בלבד, יכול להתבצע באמצעות טבליות עם חומר שמפחית את הפרשת השתן בלילה. 

הטיפול ההתנהגותי, לעומת זאת, נעשה באמצעות פעמונית שמחוברת לתחתוני הילד, ומצלצלת במקרה שהם נרטבים. כאן הטיפול מבוסס על התניה. בכל פעם שהילד מרטיב היא משמיעה קול צלצול, והילד אמור להתעורר ולהשלים את הטלת השתן בשירותים. אם הילד אינו מתעורר בכוחות עצמו, על ההורה להעיר אותו ולהוליך אותו לשירותים. הרעיון הוא שהילד ילמד כך לשלוט בשלפוחית השתן שלו.

"השימוש בפעמונית עלול להיות תהליך קשה מאוד עבור בני הבית, ולדרוש מחויבות משמעותית מבחינת זמן וסבלנות", מציינת ד"ר יעל בורוביץ’, נפרולוגית ילדים ב-Medikids. "מסיבה זו על המשפחה להתגייס למטרה ולדבוק באבחון ובתהליך הטיפול עד סופו".

"יש להקפיד על הטלת שתן יזומה לפני השינה ולהגביר את המוטיבציה של הילד באמצעות חיזוקים חיוביים, ולא באמצעות ענישה", מוסיפה סיגל האס, פסיכולוגית קלינית ב-Medikids.

"חשוב להדגיש כי אין הוכחות שלהעיר את הילד באופן יזום בלילה עוזר לפתור את הבעיה", מסכם ד"ר דוד בן מאיר, אורולג ילדים ב-Medikids. "באופן כללי מומלץ להקפיד על כך שהילד יצרוך את רוב הנוזלים בתזונתו עד לשנת אחר הצהריים, רצוי להימנע ממשקאות המכילים קפאין ותאין וממאכלים מתוקים, חריפים ומלוחים בשעות הערב".