לא יאמן: כך מצילים ניתוחים תוך רחמיים את חייהם של עוברים

קצב התפתחות המדע והרפואה חוצה גבולות בכל יום מחדש ומשאיר אותנו פעורי פה לנוכח תגליות וחידושים, שבעבר נשמעו כמו סיפורי מדע בדיוני. אחד מהתחומים המרתקים ביותר שצוברים תאוצה בשנים האחרונות הוא הניתוחים המבוצעים בעוברים בעודם ברחם.

תארו לעצמכם שאתם סובלים מבעיה הדורשת התערבות כירורגית לא פשוטה. עכשיו נסו לתאר את המצב אצל עובר שעדיין נמצא ברחם וזקוק לעזרה מידית. כיום מבוצעים בארץ מאות ניתוחים תוך רחמיים מצילי חיים, בטכנולוגיה פורצת דרך שמגדירה מחדש את יכולות עולם הרפואה והופכת אותו לעולם של ניסים.

ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, מומחה לרפואת העובר ב"הדסה עין כרם" ירושלים, ומור לאישה תל אביב, הוא מהמובילים של השיטה בארץ. שיחה מרתקת איתו מביאה אותנו למחוזות עמוקים ושקטים בתוך חלל הבטן, לעולם שאט אט מסיר מעליו את שכבות המסתורין ומאפשר נגישות ניתוחית המאפשרת הצלת חיים, והופכת אנשים רבים להורים מאושרים.

קראו עוד: כך תדעו: האם אתם צריכים ייעוץ גנטי

מדוע יש צורך בניתוחים הללו?

"בעבר נהוג היה לטפל בנשים בהריון תוך התייחסות לאישה ההרה ולמצבה, ללא התייחסות רפואית אמיתית לעובר שהיא נושאת", מסביר ד"ר גיאלצ'ינסקי ומוסיף כי הידע והטכנולוגיה שהתפתחו עם השנים מאפשרים כיום לזהות מצבים בעיתיים בקרב העוברים, ואף לטפל בהם במידה רבה. "מלבד למידע הרב שניתן לקבל לגבי מצב העובר באמצעות בדיקות גנטיות, מי שפיר, אקו לב וכן הלאה, כיום גם ניתן לטפל בעוברים הסובלים מבעיות הדורשות התערבות ניתוחית במהלך ההריון".

עם זאת, מדגיש ד"ר גיאלצ'ינסקי, הדרך עוד ארוכה ובהחלט יש מה לשפר במהלכה, זאת מכיוון שסיכויי הצלחת הטיפולים לא תמיד עומדים לצידם של המטופלים הקטנים.

כיצד מתבצע ניתוח תוך רחמי?

ד"ר גיאלצ'ינסקי מסביר כי שיטת הניתוח מתבססת על החדרת צינורית דקה אל תוך חלל הרחם, דרכה ניתן להעביר מצלמה זעירה, כלי עבודה ניתוחיים, ולמעשה כל מה שנדרש לטובת ההליך. לדבריו, הניתוח מתבצע תחת אלחוש העובר והרדמתו באופן זמני, על מנת למנוע תזוזות מצדו, וכמובן את הכאבים הכרוכים בפעולה.

מלבד לפעולות פשוטות, כגון הענקת עירוי או החדרת נקז, כיום ניתן להציץ אל תוך חלל הרחם באמצעות מכשיר בשם פיטוסקופ (פיטו - עובר וסקופ - ראייה). "המכשיר מכיל סיב אופטי ומספר תעלות המאפשרות החדרת כלי עבודה ניתוחיים כגון, פינצטה, לייזר ועוד, כך שבמבט ישיר ניתן לאבחן ולטפל בעובר", הוא מציין.

ניתוח תוך רחמי שביצע ד״ר יובל גיאלצ'ינסקי במקרה של תאומים זהים עם TTTS (תסמונת מעבר הדם בין התאומים). ניתן לראות דרך המצלמה שהוחדרה לחלל הרחם את העובר התורם, שלו מיעוט ניכר במי שפיר ועל כן הוא אינו מסוגל לזוז בתוך השק שלו. בהמשך ניתן לראות איך ד״ר יובל גיאלצ׳ינסקי צורב באמצעות סיב הלייזר את כלי הדם המקשרים בין שני התאומים.

באילו מצבים רפואיים ניתן לטפל בטכניקה זו?

ד"ר גיאלצ'ינסקי מתאר מספר מצבים שכיחים בהם ניתן לטפל באמצעות השיטה:

הבעיה: אנמיה; הפתרון: הענקת עירוי דם לעובר 

אחת הסיטואציות השכיחות ביותר היא מתן עירוי דם לעובר. כאשר האם נושאת דם מסוג מינוס, קיים סיכון שהעובר יפתח אנמיה. בעבר מצב כזה הסתיים במוות של העובר, אך כיום ניתן לטפל בבעיה על ידי החדרת מחט אל תוך חבל הטבור של התינוק ולהעניק לו עירוי דם אחת לשבועיים, בהתאם לצורך.

הבעיה: הצטברות נוזלים; הפתרון: החדרת נקז 

במקרים שבהם עוברים מאובחנים כסובלים מהצטברות של נוזלים מסביב לריאות, קיימת סכנה ללחץ על הריאות ועל הלב, מה שעלול להוביל למותם. כיום ניתן לטפל בבעיה על ידי פעולה פשוטה יחסית, המבוצעת תחת מעקב אולטרסאונד, המנקזת באמצעות צינורית מיוחדת את הנוזלים אל תוך מי השפיר ופותרת את הבעיה.

הבעיה: סיבוכים בתאומים; הפתרון: ניתוח באמצעות פיטוסקופ ולייזר

בישראל מתבצעות כ-400 לידות של תאומים זהים מידי שנה. כ-30% מהם יסבלו מסיבוכים המתרחשים על רקע השלייה המשותפת שאותה חולקים שני העוברים. 50% מהסיבוכים הללו דורשים מעקב צמוד בלבד, ללא כל התערבות כירורגית, אך היתר דורשים מגוון של פעולות שמטרתן הצלת חיים. 

מכיוון שהשלייה משותפת וכלי הדם משותפים, נוצר מצב בו התאומים תלויים האחד בשני בכל מובן. כלומר, אם עובר אחד מקבל עירוי או טיפול תרופתי, הם מגיעים מיד גם לעובר השני, ואם אחד מת, חלילה, השני נמצא בסכנת חיים. בעבר מצב כזה היה מסתיים בהפסקת ההריון, אך כיום ישנה דרך לטפל בזה.

תסמונת נוספת נקראת "תסמונת מעבר הדם בין תאומים (TTT)", במהלכה עובר אחד מעביר נפחי דם גדולים לתאום השני, דרך כלי הדם המחברים בינהם על פני השליה. העובר שמקבל את נפחי הדם המרובים יסבול מריבוי במי שפיר ובהדרגה עשוי לסבול מאי ספיקת לב. התאום שתורם את דמו יסבול ממיעוט במי שפיר ומשינויים בזרימות הדם בכלי הדם שבגופו.  

הבעיה מאובחנת בדרגות שונות. במצב קל היא אינה מצריכה טיפול, אלא רק מעקב.

במקרים חמורים יותר, בהם קיימת סכנה לחיי העוברים, מתבצע ניתוח באמצעות מכשיר הפיטוסקופ המוחדר לתוך חלל הרחם, ובאמצעות לייזר נצרבים כלי הדם המחברים ביניהם על פני השליה. באופן זה מנתקים את  מחזורי הדם של העוברים אחד מהשני.

הבעיה: בקע סרעפתי מולד; הפתרון: ניתוח באמצעות פיטוסקופ והחדרת בלונית לקנה הנשימה

ניתוח נוסף ,השכיח יחסית בתחום, יכול לסייע לעוברים הסובלים ממצב של בקע סרעפתי.

הסרעפת היא למעשה שריר המפריד בין הבטן לחזה ומסייע בתהליך הנשימה. במצב של מום מולד אצל העובר נוצר בקע בסרעפת, הגורם לאיברים פנימיים בגוף כגון מעיים וקיבה, לטפס מעלה לכיוון הלב. הבעיה העיקרית במצב זה נובעת מהעובדה שאיברי הבטן מפריעים לריאות לגדול ולהתפתח, ואז העובר נולד עם קושי נשימתי חמור.

במהלך הניתוח מחדירים, באמצעות מכשיר הפיטוסקופ, בלונית קטנה אל תוך קנה הנשימה, אותה מנפחים וכך למעשה חוסמים אותו. פעולה זו גורמת לריאות לצבור נוזלים המופרשים מהריאה ועל ידי כך להתנפח ולגדול, וכך למעשה משתפרת ההתפתחות הריאתית. כעבור שישה שבועות מוציאים את הבלון.

הניתוח משפר את סיכוייו של עובר עם בקע סרעפתי קשה לנשום לאחר הלידה לכ-50%, לעומת 10% ללא ביצוע הפעולה. חשוב להיות מודעים לעובדה כי הבעיה אינה נפתרת בניתוח התוך רחמי בלבד, כיוון שהוא פותר רק את בעיית הנשימה ולא את מיקומם הבעייתי של האיברים. לכן יאלץ אותו עובר ששרד לעבור גם ניתוח כירורגי לתיקון הבקע סרעפתי. החדשות הטובות הן שסביר להניח שעובר שהגיע לשלב זה - יצליח לשרוד גם אותו.

מהם אחוזי ההצלחה בניתוחים אלו?

לדברי ד"ר גיאלצ'ינסקי, סיכויי ההצלחה תלויים מאוד בסוג הפעולה ובמורכבותה. "כשמדובר בניתוחים תוך רחמיים בתאומים עם TTTS  (תסמונת מעבר הדם בין תאומים), סיכויי ההישרדות הם: בשליש מהמקרים שני העוברים שורדים, בשליש מהמקרים עובר אחד שורד ובשליש מהם אף אחד מהם אינו שורד.  במצב של עירוי דם תוך רחמי לעובר עם חסר דם, הפעולות לרוב עוברות בהצלחה. באופן כללי, אפשר להצביע על עלייה מגמתית באחוזי ההצלחה של הטיפולים, וזה בהחלט מעודד" הוא מסביר ומוסיף כי מבחינת ההיריון, הניתוח מעלה, בין היתר, את הסיכון ללידה מוקדמת או לניתוח קיסרי.

יש עלייה מגמתית באחוזי ההצלחה של ניתוחים תוך רחמיים

האם הורים רבים בוחרים להמשיך במאבק להביא תינוק לעולם במצב כזה?

"באופן מפתיע, המספרים גבוהים, ואני לא מדבר רק על האוכלוסייה הדתית. כיום הורים רבים מוכנים להיאבק על חיי העוברים שלהם גם אם התוצאה אינה מובטחת ותינוק יכול להיוולד כשהוא סובל מבעיות או נדרש להתערבות ניתוחית נוספת. בהחלט מדובר בסוגיה מעניינת ובהחלטה מאוד אישית. שיקוליהם של הורים מסוימים לא בהכרח יעלו בקנה אחד עם אלה של אחרים, וזה בסדר", מסביר ד"ר גיאלצ'ינסקי.

אילו טכנולוגיות נוספות צפויות "לעשות עלייה" לארץ?

כיום מתבצע מעקב אחר תוצאות של ניתוחים נוספים המתקיימים בעולם, ביניהם צנתורי לב בקרב עוברים הסובלים ממצב של הצרות מסתמים בלב. כמו כן, נבחנים ניתוחים הקשורים לבעיות בעמוד השדרה, הגורמות לשיתוק.

לדברי ד"ר גיאלצ'ינסקי, מרכז רפואי גדול בברזיל הוא שמוביל את התחום. "במקרים כאלה לא מדובר בניתוח שפותר את הבעיה לחלוטין, אלא מפחית את הפגיעה הנוירולוגית. ושוב, מדובר בהחלטות לא קלות המוטלות על כתפי ההורים", הוא מסכם.

קראו עוד: מדהים: האבחון הגנטי שיגלה באילו מחלות תחלו בעתיד