בדיקת ניקור מי שפיר (Amniocentesis)

"כדור גולף" כממצא בסקירת מערכות סונוגרפית מצביע על הדיות מוגברת והסתיידות של הרצועות המחזיקות את עלי המסתם של לב העובר. אין דיעה חד-משמעית, אך מקובל להניח שממצא זה אינו מרמז על פגם מבני או תפקודי של הלב, ושאם הוא הממצא היחיד בלב העובר, אם הבדיקות הגנטיות תקינות, ואם גיל האם נמוך מ-35, אין בכך סיכון מוגבר, ואין לממצא משמעות קלינית. אמליץ להיות במעקב אצל הרופא המטפל. NB 0.2 קשור לשיטה בה נעשתה הבדיקה. בברכה והריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

מי השפיר אמורים להיות שקופים. לא ציינת באיזה שלב של ההריון את נמצאת, אך על פי הבדיקות שביצעת, אני משערת שאת בערך בשבוע ה-20. בשלב זה לא אמורים להיות מים מקוניאליים. מעיים אקוגניים הם בדרך כלל ממצא לא פתולוגי. קשה לי לענות על סמך הנתונים שנתת לי, אני מציעה להמתין לתשובת בדיקת מי השפיר. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ההמלצה של הרופא לא נשמעת לי הגיונית. יותר הגיוני שהוא המליץ לך לעשות את הבדיקה בגלל הגיל. בדיקות מי שפיר מומלצות, ואפילו נעשות במימון של קופת החולים לכל אישה מעל גיל 35. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ממצא של ציסטה במוח העובר (CPC) ברוב המקרים חסר משמעות. כדי לדעת אם הוא קשור למחלה כלשהי, מציעים לעשות ניקור מי שפיר. זוהי בדיקה פשוטה, אך כרוך בה סיכון של 0.5% להפלה (כלומר, באחת מתוך 200 בדיקות נגרמת הפלה כתוצאה מן הבדיקה). ההחלטה אם לעבור את הבדיקה היא שלך. אני מצרפת קישור לאתר של בית החולים תל השומר ולמידע בפורטל שלנו, לפירוט על מהלך הבדיקה ועל הסיכונים וההשלכות שלה http://www.sheba.co.il/h/1049

ממצאים אלה מעידים על כך שאת נשאית של CMV. מצב זה יכול לגרום למומים בעובר, ולכן עלייך לבצע סקירת מערכות מורחבת ולשקול לעבור ניקור מי שפיר, על מנת לוודא אם העובר נדבק בווירוס. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאיתור טרום-לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות, בראשן תסמונת דאון, אך גם תסמונת ה- X השביר וציסטיק פיברוזיס. אוטיזם היא מחלה המאובחנת עם הגדילה וההתפתחות של הילד, אלא אם כן ישנו אוטיזם במשפחה המקושר למחלה גנטית, ואז ניתן לבדוק זאת בעובר. תוכלי לקרוא עוד על בדיקת מי שפיר כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=108

מוקד אקוגני הוא אזור בלב הנראה בתמונת האולטרסאונד כאזור בהיר יותר משאר אזורי הלב. למוקד אקוגני בפני עצמו אין לרוב משמעות קלינית, והוא אינו מעיד על בעיה בתפקוד הלב. עם זאת, נמצא קשר כלשהו בין הופעתו של מוקד כזה לבין השכיחות של תסמונת דאון. לרוב טוענים שמוקד כזה מעלה את הסיכון פי שניים, כלומר, אם במקרה שלך הסיכון המשוקלל הוא 1:1186, אזי כשנמצא מוקד כזה, הסיכון הוא 1:593. במקרה זה הסטטיסטיקה לטובתך, וגם אם הסיכון גבוה פי שניים, עדיין התוצאות שקיבלת טובות. כל הנאמר לעיל מבוסס על סטטיסטיקה. הבדיקה היחידה שנותנת תוצאה וודאית לגבי תסמונת דאון היא ניקור מי שפיר. איני יכולה להחליט בשבילך אם לבצע בדיקת מי שפיר או לא. זו צריכה להיות החלטה משותפת שלך ושל בן זוגך, עם שקילת היתרונות מול החסרונות ובהתייעצות עם הגינקולוג המטפל. חשוב להוסיף כי מומלץ לעשות את הבדיקה בין השבוע ה-16 ל-20. לא אמור להיות קשר בין הציסטה שנעלמה בצוואר לבין המוקד האקוגני בלב העובר. בהצלחה והמשך הריון בריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תסמונת פוטר היא תוצאה של מיעוט מי שפיר, הנגרם בשל מחלה כלייתית אצל העובר. כתוצאה מכך העובר בולע מי שפיר הנספגים במערכת העיכול ומועברים לכליות. לתסמונת יש מרכיבים גנטיים, אך גם התפתחותיים. מידע רב תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_100708_9.asp

בדיקת שקיפות עורפית בודקת את כמות הנוזל המצטבר מתחת לעורפו של העובר. נמצא כי יש קשר בין כמות זו לבין תסמונות ומומים שונים. זו בדיקת סקר בלבד, שנותנת תוצאה סטטיסטית לגבי הסיכון למומים. נהוג להתייחס לשקיפות עורפית של עד 3 מ"מ כ"תקינה". כאשר התוצאה גבוהה מכך, מומלץ בהחלט לבצע בדיקה אמינה יותר כמו בדיקת סיסי שליה), וכן לעקוב אחר לב העובר על ידי בדיקת אקו לב של העובר. לא ציינת באיזה שלב של ההריון התבצעה הסקירה המוקדמת, ולכן קשה להתייחס לכמות. בכל אופן, כפי שהסברתי, תוצאת השקיפות שהתקבלה מחייבת המשך בירור ומעקב. אני ממליצה גם לפנות לגנטיקאי/ת לייעוץ. העובדה שהתוצאות שהתקבלו בבדיקת סיסי שליה תקינות, מרגיעה ומעודדת. מידע נוסף על הבדיקה, תוצאותיה ומשמעותן תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=214

את בהחלט שואלת את "שאלת מיליון הדולר", בה מתחבטות מרבית הנשים בהריון שאין להן התוויה חד-משמעית לביצוע הבדיקה. על פי המלצות משרד הבריאות, כל אישה מעל גיל 35 צריכה לעבור את הבדיקה, ולכן גם רוב קופות החולים מממנות לפחות חלק מעלות הבדיקה בגיל זה. מובן שההחלטה, בסופו של דבר, היא שלך: עליך לשקול את היתרונות שמספקת הבדיקה לעומת היתרונות שבוויתור על הבדיקה, ולהביא בחשבון את הסיכון הכרוך בביצוע הבדיקה. על פי הספרות - שיעור ההפלות בעקבות הבדיקה הוא בערך כ-1:200. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד