חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים - אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בכף יד
- קטיעת יד גורמת לשינוי בראיית החלל הקרוב
קטיעת יד גורמת לשינוי בראיית החלל הקרוב
קטיעת יד גורמת לשינוי בראיית החלל הקרוב
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה:
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
פרופ' אביזוהר (זהר) ארגוב
ד"ר איתמר גנמור
מומחה בנוירולוגיה, קוגניציה והפרעות קשב
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר קסניה שבד
נוירולוגית מומחית למבוגרים
פרופ' איתי לוטן
פרופ' איתי לוטן | מומחה בנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה | רופא בכיר במרכז הרפואי רבין (בילינסון) | פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב
ד"ר ודים טשליקוב
מנהל מרפאת כאב במרכז הרפואי אסותא - סמסון, אשדוד
ד"ר יפעת ויגיסר
מומחית לנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר גבי וינשטיין
נוירולוג מבוגרים ועוסק באבחון וטיפול בשלל נושאים בנוירולוגיה כללית, מתמקצע בנושא של הפרעת קשב במבוגר
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר אילת זרם
מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר אופיר לוי
נוירואימונולוגיה בכיר בביה"ח איכילוב | אבחון וטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות | אפשרות להחזר מביטוחים פרטיים
ד"ר איתי טוקטלי
מנהל השירות לנוירוסטימולציה, היחידה לאפילפסיה בילדים, המכון לנוירולוגיה ילדים, מרכז הרפואי תל אביב, בית החולים דנה־דואק לילדים
מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים
מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול
ד"ר הדס מאירסון
נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המרחב הקרוב לגופנו, שבו אנחנו יכולים לעשות פעולות עם הידיים, כמו אחיזה ונגיעה בחפצים, מכונה "חלל הפעולה". מחקרים מראים כי המוח האנושי מקודד את המידע הראייתי המופיע בחלל הפעולה הקרוב באופן שונה מקידוד המידע המופיע בחלל הרחוק, ולפיכך הייצוג המוחי של חפצים בחלל הפעולה הקרוב תלוי במרחק שלהם מהידיים. מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Psychological Science מראה שקטיעת יד גורמת לעיוותים בתפיסה הראייתית וביכולת לדעת היכן ממוקם החפץ במרחב הקרוב.
חוקרי המוח ד"ר תמר מייקין, מיטל וילף ופרופ' אהוד זהרי מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, בשיתוף ד"ר איזבלה שוורץ מהדסה הר הצופים, מסבירים במאמר כיצד קטיעת יד משפיעה על תפיסה ראייתית מרחבית. לצורך המחקר התבקשו 12 קטועי יד להתבונן בנקודה במרכז מסך ששני ריבועים הוצגו עליו לזמן קצר משני צידיה של נקודה מרכזית. המתנדבים התבקשו לקבוע מי משני הריבועים נמצא רחוק יותר מהמרכז.
קטועי יד ימין נטו לדווח שהריבועים ממוקמים במרחק שווה מהמרכז גם כאשר הריבוע הימני נמצא קצת רחוק יותר. הם העריכו את המרחק בצד ימין כקטן מן המרחק שבצד שמאל. לעומתם, קטועי יד שמאל דיווחו ששני הריבועים ממוקמים במרחק שווה מהמרכז כאשר הריבוע השמאלי היה רחוק יותר. אולם כאשר הם חזרו על המטלה וישבו רחוק יותר מן המסך, לא נמצאו הבדלים בתפיסה בין שתי הקבוצות: גם קטועי יד שמאל וגם קטועי יד ימין העריכו את המרחקים יותר במדויק. התוצאות מראות כי קטיעת היד משפיעה רק על הראייה בחלל הקרוב לגוף.
"הממצאים מראים כי איבוד היד, שמוביל להתכווצות חלל הפעולה, גורם לעיוותים ארוכי טווח בתפיסה המרחבית" אומרת ד"ר מייקין, שהמחקר נעשה כחלק מעבודת הדוקטורט שלה. "המחקר מראה שהאפשרויות לפעולה בחלל הקרוב מעצבות את התפיסה שלנו, ושהיכולת לפעול בחלל משפיעה על הדרך שבה תופסים אותו".
לתוצאות הניסוי יש השלכות על הטיפול בתסמונת "הזנחת צד" (lateral neglect) במוח, תופעה שבה אדם מתקשה לתפוס מידע מצד אחד, בדרך כלל שמאל, בעקבות פגיעה במוח. התסמונת מלווה בדרך כלל בשיתוק של היד בצד הפגוע. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך ששיטות שיקום המתמקדות בהפעלת הידיים בצד הפגוע עשויות להקל על הסימפטומים של תסמונת הזנחת הצד, על ידי הגדלת חלל הפעולה בצד המוזנח.
Amputees 'Neglect' the Space Near Their Missing Hand, Psychological Science Jan 2010 (21): 55-57.
https://pss.sagepub.com/content/21/1/55.full
[14/02/2010]
האם המאמר עניין אותך?
