מחלת דופיטרן - עיוות בכף היד

מהי מחלת דופיטרן?

מחלת דופיטרן, או בשמה הלועזי Dupuytren`s Contracture, היא עיוות בכף היד המתפתח באיטיות לרוב לאורך שנים. העיוות פוגע ברקמת החיבור מתחת לעור כף היד ויוצר גושים שמתמזגים ויוצרים מעין מיתרים. אלו מתכווצים וגורמים לכיפוף של האצבעות.
עם התרחשותו של כיווץ אצבעות, ישנה הפרעה לתפקוד יומי, עד לרמה של הכנסת יד לכיס או לחיצת יד.
המחלה פוגעת בעיקר באצבעות רביעית (קמיצה) וחמישית (זרת) ובעיקר באנשים ממוצא צפון-אירופאי.

סימפטומים

סימפטומים מוקדמים כוללים הופעה של גומות בעור כף היד והתעבות העור במקומות מסוימים. תתכן הופעה של גושים רגישים למגע, מתחת לעור.
סימפטומים מאוחרים כוללים הופעה של מיתר תת-עורי מכף היד לכיוון האצבעות. עם הזמן, המיתר מתכווץ ומושך את האצבעות הנגועות לכיפוף לכיוון כף היד.
ברוב המקרים, אצבעות רביעית וחמישית מעורבות בתופעה, אך גם האצבע השלישית יכולה להיפגע. אצבעות ראשונה ושניה נפגעות לעיתים נדירות בלבד.
המחלה יכולה לפגוע בשתי הידיים, אך לרוב יד אחת נפגעת באופן חמור יותר.

הגורמים למחלה

אין סיבה ידועה למחלה. חלק מהמחקרים מצביעים על תגובה אוטואימונית, בה הגוף תוקף רקמות עצמיות.
המחלה יכולה להופיע עם פגיעה דומה בכף הרגל (Ledderhose Disease) או באיבר המין הזכרי (Peyronier`s Disease)

מהם גורמי הסיכון?

• מעל גיל 50
• גברים מצויים בסיכון גבוה משמעותית מנשים
• גנטיקה – מוצא צפון אירופאי
• צריכה של טבק ואלכוהול
• סוכרת

אבחון

לצורך האבחון, הרופא ממשש את עור היד ובודק את טווחי תנועות האצבעות.
בדיקה פשוטה הנקראת 'מבחן השולחן' כוללת הנחת היד על שולחן, כאשר כף היד מופנית לכיוון השולחן. אם אין רווח בין השולחן ליד, משורש היד ועד לאצבעות, אין כיווץ של האצבעות. במצב זה, ניתן להמשיך ולעקוב בלבד ואין צורך לבצע כל הליך רפואי.

דרכי טיפול

ניתן לחכות עד שהמיתרים גורמים לכיווץ של האצבעות ולהמשיך במעקב רפואי בלבד.
הטיפול הקיים הוא הסרת הרקמה החולה מכף היד בניתוח או חיתוך של המיתרים בלבד, בהתאם לדרגת החומרה של המחלה.
חיתוך המיתרים - על ידי מחט המוחדרת תחת העור, עם או ללא עזרה של US. יתרונותיה של שיטה זו הם שאין חתכים בעור ולרוב אין כמעט צורך בטיפול פיזיותראפי לאחר הפעולה. החיסרון הוא סכנת פגיעה בעצבים תחושתיים של האצבעות או הגידים.
הזרקת אנזימים - לאחרונה החל להיעשות שימוש בהזרקת תרופה בצורת אנזים לאזור המיתרים. תרופה זו גורמת להתרופפות הקשרים בתוך רקמת המיתרים ויום לאחר ההזרקה, הרופא מבצע מניפולציה של האצבעות וקריעה של המיתרים המטופלים עד ליישור האצבעות. בשלב זה, קיימת אפשרות לטפל באצבע אחת בלבד במרווחים של חודש בין טיפול לטיפול.
ניתוח - הסרת הרקמה החולה מכף היד עלולה להיות מסובכת בשל הידבקויות מרובות לרקמות הסובבות וכן שינוי באנטומיה הרגילה של היד, עם הגדלת הסיכון לפגיעה בעצבים ובכלי דם.
היתרון בניתוח הוא שיפור גדול יותר בטווח תנועת האצבעות בהשוואה לשיטת המחט או הזרקת האנזים. החיסרון הוא זמן החלמה ארוך לאחר הניתוח וצורך בטיפול פיזיותראפי ממושך.

מאת: ד"ר אלון קובו, אורתופד מומחה לכירורגיה של היד