כך תדעו: האם אתם באמת זקוקים למדרסים

רובנו נזכרים לטפל בגופנו בשלב מאוחר, כשאנחנו רואים שיש בעיה, כשמשהו כואב או מפריע. לפעמים יכולות לעבור שנים רבות מאז שהבעיה התחילה ועד שאנחנו מחליטים לטפל בה. אך במקרה של מדרסים - אין דבר כזה מאוחר מדי. המדרסים יכולים לשמש גם לפתרון והקלה על בעיות שונות, אך גם למנוע את התפתחותן. 

קראו עוד: כיצד מטפלים בכאב כרוני? המדריך המלא

מי זקוק למדרסים?

כשמדובר בבעיות הקשורות ברגליים, מדרסים נראים כפתרון מתאים ביותר. המדרסים יכולים להקל על התעייפות מהירה או כאבים בכפות הרגליים, בשוקיים, בברכיים ואפילו בכאבים בגב התחתון, שבדרך כלל מופיעים על רקע של עיוותים בשרירים השונים ברגליים או עקב מנח לקוי של כף הרגל. 

מדרסים יכולים לפצות על הבדלים ועיוותים מולדים, כאלו שהתפתחו עם הזמן או נוצרו בעקבות פציעה, כמו חוסר סימטריה במבנה הרגליים, הבדלי אורך ברגליים, התרוממות של האצבעות, שינוי במבנה הגרמי של אזור בסיס האצבעות, באורך הרגליים או כתוצאה מעיוותים במבנה האגן או עקמת בעמוד השדרה. 

האם מדרסים מתאימים לטיפול בדורבן?

התופעה המוכרת כדורבן – זיז גרמי שמתפתח באזור העקב – היא בעצם השלב הסופי של בעיה מורכבת יותר. כתוצאה מקיצור גידים ואיבוד גמישותם הקשת האורכית בכף הרגל נבנית גבוה מדי. בדרך זו נוצר לחץ מוגבר וחלוקת לחצים לא מאוזנת בין העקב וכריות בסיס האצבעות, המוביל להתפתחות תהליכים דלקתיים והצטברות של משקעי סידן.

במקרה כזה מדרסים עשויים לסייע כיוון שהם תומכים בקשת האורכית ויוצרים חלוקת משקל טובה יותר. בנוסף, חומרי הריפוד באזור העקב מאפשרים להקל על נשיאת הלחץ, ואילו המגרעת הנבנית במדרס, שמותאמת למיקום המדויק של הדורבן, מונעת את החיכוך והכאב שהוא גורם.

השימוש במדרסים יגרום לכך שהכאב יחלוף בתוך מספר שבועות. אך אם אתם סובלים מדורבן, חשוב שתדעו – ההמלצה היא להמשיך להשתמש במדרסים אפילו מספר שנים. כל עוד אתם תומכים במבנה של כף הרגל, אתם מצליחים למנוע את התהליכים שהובילו להתפתחות הדורבן מלכתחילה. מכאן שאם יש לכם נטייה לדורבן, הוא עלול לחזור ללא התמיכה המתאימה.

אילו סוגי מדרסים קיימים כיום?

ישנם שני סוגים עיקריים של מדרסים: גמישים וקשיחים. המדרסים הגמישים הם רכים מטבעם ומאפשרים בלימת זעזועים מרובה. הם מתאימים לבעיות כגון כאבי ברכיים או כאבי גב. לרוב המדרסים הגמישים עשויים מספוגים מיוחדים או מסיליקון. אחד היתרונות המשמעותיים של הסיליקון נובע מכך שהוא "בולם זעזועים עם זיכרון" – אין בו סימני שקיעה כתוצאה משימוש. לכן, מדרסים שעשויים מסיליקון מתאימים במיוחד לפעילות ספורטיבית כמו ריצה, הליכה או אומנויות לחימה. עם זאת, מדרסים כאלו יהיו עבים ונפוחים יותר.

המדרסים הקשיחים מסייעים בעיקר במצב של עיוות ביציבה, עקב עקמומיות בכף הרגל או הטייה של העקב. בנוסף, הקשיחות של החומר ממנו עשוי המדרס, כמו קרבון פייבר, פלסטיק או ספוג קשה, מאפשרת מבנה דק יותר ומראה אסתטי של המדרס, לכן הוא יכול להתאים טוב יותר לנעליים שונות ולהיות עמיד זמן רב יותר.

ניתן להשתמש בציפויים שונים על גבי המדרסים, כמו חומרי נפח לבלימת הזעזועים או לצפות את המדרס בעור. העור נחשב לחומר נושם וידידותי ביותר, אך הוא סופג זיעה ולכן גם בעל אורך חיים מוגבל ולעתים אף מפתח ריחות לא נעימים. לרוב הציפוי מעור לא מקובל למטרות ספורט, שבהן מזיעים הרבה יותר. 

קיימים גם "מדרסי מדף" מוכנים. מדרסים אלו יכולים להתאים למקרים קלים וראשוניים של בעיות ברגליים, שלא מצריכים התאמה אישית מדויקת. 

כיצד מתבצעת ההתאמה של מדרסים? 

לאחר שמקבלים את הוראת הרופא למדרסים, חשוב לפנות למכון עם טכנאי מוסמך, כזה שיש בידיו תעודת אורתוטיסט מוסמך מטעם משרד הבריאות הישראלי. הטכנאי יבחן את המקרה ויתאים את המדרסים למטופל באופן אישי. הוא ישאל על מקור הכאב וכמה זמן הוא נמשך, ידגום את לחצי הדריכה וימדוד את האיזון בין צדי הגוף ומרכז הכובד באמצעות מחשב דריכה. לפני שמכינים את המדרסים, יש לקחת בחשבון את אופי הפעילות לשמה הם מיועדים ואת סוגי הנעליים שבהם הם ישמשו. רק לאחר מכן לוקחים מידות ומכינים את המדרסים.

אמנם לא כל המדרסים יכולים להתאים לכל סוגי הנעלים, אך ברוב המקרים ניתן להתאים את המדרסים למבנה הנעל. זה תלוי בסוג החומרים המשמשים לבניית המדרס, לבעיה שלשמה הוא מעוצב וכמובן גם להעדפה אישית של המטופל. 

מהם הסימנים שמעידים על כך שאדם זקוק למדרסים?

הבנה של צרכי הגוף או המאמצים שגופנו נדרש לעמוד בהם בעבודה, בפעילות ספורטיבית או בחיי היומיום תאפשר להתכונן מראש, כדי לשמור היטב על הגוף לאורך שנים רבות. אם אתם שמים לב לשינויים הבאים, כדאי שתשקלו להקדים תרופה למכה ותצטיידו במדרסים מתאימים:

•כאבים או אי-נוחות שלא עוברים בכפות הרגליים או באזורים אחרים ברגליים.

•עיוותים שמתחילים להתפתח בכף הרגל.

•אימונים מפרכים או עבודה ממושכת בעמידה.

•מחלות כמו סוכרת או בעיות נוירולוגיות שגורמות לכאבים.

קראו עוד: מה באמת גורם לנו לכאבי גב?