דלג לתוכן

דיאטת ה-DNA: הכירו את הגישה החדשה בעולם התזונה

הודות לטכנולוגיה ולקידמה, כיום יש כלים שמאפשרים מעבר לתחום של תזונה ורפואה מותאמות אישית (precision medicine) בעזרת ביצוע בדיקות גנטיות. כיצד זה ישפיע על הרגלי התזונה שלנו? הכל על דיאטת ה-DNA

מאת: מיכל אפרת
תאריך פרסום: 07/06/2016
5 דקות קריאה

מאז פיצוח הגנום ב-2003 המדע מתקדם בצעדי ענק, שלא לומר בקצב מטאורי, אל עבר הבנת מסתורי הגנטיקה האנושית. מספר הגילויים החדשים ופרסומי המחקרים, במקביל להתפתחויות טכנולוגיות חדשניות ויעילות יותר - מאפשרים חשיפת ידע חדש ומרתק שטורף את כל הקלפים מחדש לגבי מה שידענו, או שחשבנו שאנו יודעים. אחד מהגילויים החדשים בעולם הרפואה ובעולם התזונה הוא שכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה לאוכל ולתרופות, ובהתאם לקוד הגנטי שלנו ניתן לדעת איזה טיפול רפואי או תפריט תזונתי הוא הבריא והנכון ביותר עבורנו. 

קראו עוד: מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

הגישה החדשנית: תזונה מותאמת אישית על פי גנטיקה 

ה-DNA של כל אחד מאיתנו עובד כמו חוברת הפעלה. אמנם אנו זהים ב-99.9% ושונים רק ב-0.1%, אך השוני הזה מספיק כדי לייצר הבדל מהותי. מאחר וה-DNA של כל אחד ואחת מכיל מידע רב הכולל סיכויים וסיכונים, רגישויות ועוצמות - ניתן לחזות ולטפל באנשים שונים באמצעים ספציפיים שמתאימים להם. 

התקדמות מדעית זו, שמתרחשת בד בבד עם התפתחות טכנולוגית מואצת, מאפשרת להבין כיצד שינוי במקום מסוים בגנום מעלה את הסיכוי להיות עם נטייה להשמנה או עם סיכון ללקות בסוכרת, למשל. ולכן, אם עד כה הסתמכו בעיקר על המלצות תזונה כלליות, כיום יודעים שההנחה כי אותה תזונה מתאימה לכולם אינה מדויקת. מתוך הבנה זו, ובדומה להתפתחות הפרמקוג'ניטיקס (Pharmacogenetics) העוסק בהתאמת תרופות באופן אישי למטופל, צמח תחום הנוטרוג'נטיקס (Nutrogenetics) הקושר בין המזון המתאים לכל אדם לפי הDNA- שלו. 

מה תהיה ההשפעה של גישה זו על הרגלי התזונה ואורח החיים שלנו?

הגישה של "תזונה מותאמת אישית" בוחנת כל מטופל באופן אישי ולכן היא עשויה להסביר הרבה על תזונה והשמנה:

אותה הדיאטה – השפעה שונה

כעת ברור יותר מדוע יש כאלו שדיאטה מסוימת מתאימה להם, והם ימליצו עליה בחום אחרי שרזו, ולעומתם אחרים, אשר מקפידים בדיוק אותה מידה - אינם מגיעים לאותן תוצאות בשל סיבות שונות כגון תחושות רעב, דחפי אכילה, יכולת ריכוז ועוד. אנשים אלה אף עשויים לעלות במשקל במהלך אותה הדיאטה, שהייתה כה מוצלחת עבור אדם אחר – דבר שיגרום להם תסכול רב.

אגירת שומן בגוף משתנה מאדם לאדם

הנטייה הגנטית משפיעה על האופן שבו השומן נאגר או משתחרר בגוף. הדבר תלוי בהתנהגות תאי השומן: האם הם יודעים גם להתחלק או רק לגדול ואם לגדול עד איזה גבול. פיזור השומן בגוף הוא פקטור נוסף – האם הוא בעל נטייה להצטבר באגן או בבטן, למשל. כל נטייה גנטית כזו תגיב אחרת להרגלי התזונה שלכם.

איזון הסוכר בדם משתנה מאדם לאדם 

ישנם נתונים גנטיים נוספים שמשפיעים על היחס של הגוף לתזונה והופכים את התמונה למורכבת עוד יותר. לדוגמה: שני אנשים בעלי אותה מידת השמנה ואותם מדדים רפואיים (כמו בדיקות דם) יכולים להיות בעלי רמת סיכון שונה לפתח סוכרת, אך צריך לקחת בחשבון את הנטייה של כל אחד מהם לאיזון רמות הסוכר בדם, ואת האופן בו הם מגיבים לצריכת פחמימות. משתנים אלו עשויים להיות קריטיים בהתאמת הטיפול התזונתי.  

עודף משקל לא בהכרח מעיד על בריאות לקויה

ההשלכות נוגעות גם ליחס שלנו להשמנה. הגישה הכללית והשגויה היא שככל שעודף המשקל גדול יותר, כך הנזק הבריאותי גדול יותר, אך זה לא בהכרח מדויק. יש אנשים שסובלים מעודף משקל אך הם בריאים משום שהגוף שלהם מסוגל לאגור את הסוכר בצורה יעילה ולהפכו לשומן. לעומת זאת, יהיו מי שתאי השומן שלהם מסוגלים לאגור סוכר ולהפכו לשומן עד רמה מסוימת (באופן מצומצם בהשוואה לקבוצה הראשונה). אותם אנשים בצריכה עודפת של סוכר עלולים לפתוח סוכרת בשלב מוקדם יותר. 

תזונה בהתאמה אישית: כל אדם יאכל את מה שהכי נכון לו

אילו גורמים ישפיעו על הטיפול התזונתי?

ישנם גורמים רבים שמשפיעים על הבריאות ולכן ידרש לקחת אותם בחשבון לפני קביעת ההערכה האישית ובחירה בטיפול תזונתי ספציפי. מהם הגורמים וכיצד מאבחנים אותם? 

סוכרת

כדי לאתר סוכרת, משתמשים כיום באבחון רמות סוכר בדם וקביעת המוגלובין מסוכרר(המוגלובין (A1C. אין לזלזל בבדיקות דם ובחשיבותן. הן מצביעות על המצב הבריאותי של האדם בזמן ביצוע הבדיקה, אבל הן לא תמיד מספרות על הנטייה הפוטנציאלית שלו לחוסר איזון רמות סוכר בדם והאם קיימת או לא רגישות לצריכת פחמימות. פרמטרים אלו ניתן לאבחן בבדיקה הגנטית ולהביאם לידי ביטוי בטיפול זמן קצר לאחר ביצוע הבדיקה. עדיף תמיד למנוע את התפרצות המחלה מאשר לטפל בה כשהיא כבר קיימת. 

רגישות למלח וקפאין

גורמים נוספים שמשפיעים על הבריאות ומשמעותיים לקביעת טיפול תזונתי הם רגישות למלח ולקפאין. האופן שבו גופכם מגיב לצריכה של מלח וקפה לא ניתנת לחיזוי בבדיקות דם שגרתיות או מדדים מקובלים, אלא אם כן התפרצה כבר מחלה כמו יתר לחץ דם. גם מבחינת היענות להמלצות, המטופל נוטה לקיים המלצות רק לאחר אבחון המחלה ולא לצרכי מניעה. הבדיקה הגנטית עשויה לסייע גם פה בהיענות להמלצות למטרות מניעה.

יש סיבה לכך שכל זמן מה מתפרסמות המלצות חדשות על כמה כוסות קפה כדאי לשתות והאם הוא בריא או לא. הסיבה היא שקיימת תלות בין השונות הגנטית של כל אחד לתגובה לקפאין. אותו הדין לגבי מלח. האם ההמלצות לצריכה של שניהם צריכות להיות זהות לכלל האוכלוסייה? כנראה שלא.


מחסור בויטמינים ומינרלים

בדיקה גנטית יכולה להצביע גם על הנטייה למחסור בויטמינים ומינרלים. לעיתים אפילו חוסר קל באחד מהם עשוי לגרום להרגשה כללית כמו למשל חולשה, סחרחורת או חוסר ריכוז שיובילו את המטופל לבחור במזון מסוים. לדוגמה: קושי בריכוז ועייפות תמידית עשויים לגרום לכם להעדיף יותר מתוקים - מבלי להבין מדוע. 

בדיקות דם שגרתיות מאפשרות לראות תמונה חלקית בתנאי שכבר קיים חסך. לרוב הן לא בודקות רכיבים נוספים אליהם מתייחסים בבדיקות גנטיות כמו B6, ויטמין E, סלניום ועוד. 

קראו עוד: מחקר מצא: דיאטת פליאו עלולה לגרום להשמנה

כיצד מתבצע ייעוץ תזונתי אישי?

היכולת לדעת מה הנטייה הגנטית של מטופל מאפשרת להמליץ על שינויים תזונתיים שהוא יוכל ליישם וגם להתמיד בהם לאורך זמן. נניח שוב, שמגיעים שני אנשים למרפאה עם אותם מדדים פיזיולוגיים של השמנה ובדיקות דם, אבל לשניהם נטיות גנטיות שונות בתחושות הרעב והשובע, רגישות שונה לעצמת הטעם המתוק ונטייה שונה לצריכת מתוקים (וכן, גם נטיות אלו יכולות להיות מפוענחות גנטית), יש לקחת בחשבון את כל הממצאים הללו בזמן התאמת הייעוץ התזונתי.

כדי שהתאמת הייעוץ התזונתי האישי תהיה טובה ביותר לאדם שמולך, חשוב לדעת איזה תיאום ציפיות לעשות, היכן ניתן להתגמש והיכן לא, גם מבחינת השלכות רפואיות וגם - וחשוב לא פחות, מבחינת ההבנה מה יעזור למטופל להתמיד בהנחיות שיקבל. 

הנטייה הגנטית מאפשרת לדעת האם הוא נדרש להפחית את כמות הפחמימות, כיצד להתייחס לצריכת מתוקים ועוד. ההנחיות והמיקוד יהיו אחרים אצל מי שנוטים לרעב מוגבר או לאיחור בתחושת שובע. חשוב לחדד שיש אבחנות ושיקולים שונים שעולים מההיסטוריה התזונתית של המטופל, אך קל יותר לשים את האצבע כאשר יש בדיקות ישירות ומכוונות לנקודות הללו.  

בנימה אישית, אני מאמינה שמדע הוא אומנות ושטיפול באנשים הוא סוג נוסף של אומנות. שני אלו מצריכים הבנה, חשיבה ויצירתיות. התוודעות לממצאים החדשים ולנקודות שבעבר לא נלקחו בחשבון עשויות להיות גם מאתגרות אך גם להפוך את הטיפול למדויק יותר, יצירתי יותר ומספק יותר גם עבור המטפל וחשוב יותר - עבור המטופל.    

הכותבת היא מיכל אפרת, דיאטנית קלינית ויועצת מדעית בחברת MyBio, דוקטורנטית לתזונה, מהנדסת מזון ובעלת תואר שני במחקר רפואי


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
B.sc אביבה דייגי מנצור
B.sc אביבה דייגי מנצור תזונה ודיאטה
B.sc שרית צ'יפרוט
B.sc שרית צ'יפרוט תזונה ודיאטה
ד"ר רז הגואל
ד"ר רז הגואל תזונה ודיאטה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום תזונה ודיאטה

שאלות מתוך פורום דיאטה ותזונה נכונה ברפואה הסינית

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו