גורמי הסיכון של סרטן בלוטת התריס

רוב האנשים לא סובלים  מגורמי הסיכון של סרטן בלוטת התריס.  גורמי הסיכון הם:

• היסטוריה של טיפולי הקרנות לראש, לצוואר או לחזה במהלך הילדות. לפני שנים, שימשו טיפולי הקרנות לפתרון בעיות כמו אקנה וזיהומי קרקפת פטרייתיים, וכדי לכווץ שקדים ואת השקד השלישי (adenoid בלועזית). חשיפה לקרינה בגילש הבגרות אינו נושא עמו סיכון דומה.
• חשיפה לרמות גבוהות של קרינה, כמו אלה שהתרחשו לאחר התאונה בכור הגרעיני בצ'רנוביל ב-1986. הסיכון מוגבר במיוחד עבור אלה שהיו בני פחות מ-15 בעת החשיפה לקרינה.
• חשיפה לנשורת מניסוי גרעיני, כמו הניסויים שבוצעו בארה"ב בשנות ה-50. אולם החשיפה לקרינה בניסויי שנות ה-50 היתה נמוכה בהרבה מזו שבצ'רנוביל ולא הוכח סיכון מוגבר לסרטן בלוטת התריס ברמת חשיפה נמוכה זו.
• היסטוריה משפחתית של מצבים המכונים פגיעה אנדוקרינית משולבת (MEN 2a, MEN 2b או נטייה משפחתית לסרטן בלוטת התריס של התעלה הלשדית). אלה נגרמים על ידי גן חריג המגביר במידה רבה את הסיכון ללקות בצורה הלשדית (מדוּלארית) של סרטן בלוטת התריס.
• בעיות רפואיות תורשתיות אחרות, כגון תסמונת גארדנר ופוליפוזיס משפחתית.
• גיל. רוב מקרי הסרטן בלוטת התריס מאובחנים אצל אנשים בני 25 עד 65, זאת על אף שהיא יכולה להתפתח בכל שלב.
• מין נקבה. סרטן בלוטת התריס מופיע לעתים קרוובת יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.