חושבים שאתם סובלים מלחץ דם גבוה? תחשבו שוב

לחץ דם גבוה נחשב ל"רוצח השקט" אשר רק עולה בשכיחותו עם השנים. עם זאת, ההגדרה ללחץ דם גבוה היא שנוייה במחלוקת ואין אמת אחת לכולם. כיצד תדעו אם אתם באמת זקוקים לטיפול? מומחית מסבירה

מאת: ד"ר חמדה חן

תאריך פרסום: 27/07/2016

3 דקות קריאה

מספר החולים המאובחנים כהיפרטנסיביים (בעלי לחץ דם גבוה) עולה משנה לשנה עם הגידול בגיל האוכלוסייה. בארה"ב, למשל, טיפול ומעקב לחץ דם הוא הסיבה הנפוצה ביותר לביקורי רופא ולצריכת תרופות מרשם.

על אף השכיחות הגדלה והסיכונים הנלווים מהופעת לחץ דם גבוה, מרבית המטופלים אינם מאוזנים, ועל פי נתונים מה-NHANES בין השנים 2005 ל-2008, רק כ-50% מאוכלוסיית ההיפרטנסיביים מדדו ערכי לחץ דם מאוזנים שהוגדרו כנמוכים מ-140/90.

מהם גורמי הסיכון ללחץ דם גבוה?

גורם סיכון מרכזי ללחץ דם גבוה הוא הגיל: מרבית האנשים בגילאי 65 ומעלה יאובחנו כבעלי לחץ דם גבוה, כאשר חלקם יסבלו מלחץ דם סיסטולי מבודד והחלק האחר יסבלו משילוב של עליה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

ההשמנה ההולכת וגדלה בשכיחותה בעולם המערבי אף היא מובילה לאחוזים גבוהים יותר של חולים היפרטנסיביים.

מלבד זאת, הגורמים לחוסר האיזון הם רבים וכוללים בין היתר ההימנעות מקבלת טיפול תרופתי לאורך זמן - לרוב משום שמדובר במחלה "שקטה". לא בכדי לחץ דם גבוה מכונה "הרוצח השקט": לא תמיד מורגש הצורך בטיפול ומעטים מבינים את חשיבות הטיפול בהיעדר סימפטומים. נוספת לכך העובדה כי ייתכנו תופעות לוואי על רקע הטיפול התרופתי שעשויות להפחית מאיכות חייו של המטופל - כל אלה מובילים לכך שלחץ הדם נשאר גורם הסיכון הנפוץ ביותר לאירועים לבביים ושבץ.

קראו עוד: יתר לחץ דם, לחץ ומתח נפשי: מה הקשר ביניהם?

כיצד מטפלים בחוסר איזון בלחץ דם?

מטופל המאובחן כסובל מלחץ דם גבוה, ראשית יטופל באמצעים שאינם תרופתיים הכוללים בין היתר ירידה במשקל, דיאטת DASH להורדת לחץ הדם, הפחתת נתרן במזון, פעילות גופנית ועוד. לכל אחד מהאמצעים הללו ישנה השפעה על לחץ הדם, שיכולה להתבטא בהורדה של בין 2 ל-20 מ"מ כספית בלחץ הדם, כתלות באמצעי שיושם.

במידה ואמצעים אלה אינם יעילים ולחץ הדם עדיין גבוה על פי ההגדרה, יש לנקוט בטיפול תרופתי. ההתערבות התרופתית מוכרחת להיקבע בהתאם לנתונים האישיים של המטופל, כאשר השאיפה היא לכוון ככל הניתן לתרופה שהן תאריך את הישרדותו והן תטפל במחלת הרקע הנלווית. יש להימנע ממתן תרופה שתפגע בבריאות המטופל ותהווה "התוויית נגד".

קראו עוד: לחץ דם גבוה: מהו הטיפול התרופתי - והטבעי

לחץ דם גבוה: מספר החולים המאובחנים עולה משנה לשנה

מה מוגדר כלחץ דם גבוה?

שאלה זו מעלה סוגייה חשובה: ההגדרה ללחץ דם גבוה, בדומה להגדרות של ארגונים עולמיים אחרים, משתנה לאורך השנים בהתאם לפרסומים של מחקרים קליניים. למעשה, לחץ דם שנחשב גבוה באדם מסויים יכול להיחשב תקין לגמרי באדם אחר, וחשוב לזכור שקיימים פקטורים רבים לפיהם נגזור את ערך לחץ הדם הרצוי, ביניהם גיל המטופל, מחלות רקע ועוד.

יתר על כן, עצם האבחנה של לחץ הדם היא מורכבת וישנם חילוקי דעות רבים לגבי ההגדרה האמתית של יתר לחץ דם. ברור לכולם שאין להתבסס על מדידה אחת ויחידה, אך גם בסדרה של מדידות יתכנו אי דיוקים רבים שיש לקחת בחשבון - לטוב ולרע - ולכל פרמטר ישנה משמעות החל מהאדם שמדד (האם זה היה רופא המשפחה? אחות? רופא מומחה? המטופל עצמו?) ועד לסוג המכשיר בו נמדד לחץ הדם.

הטיפול בלחץ דם גבוה: האם הנזק עולה על התועלת?

נכון להיום, בעקבות מחקרים ומידע רב שהצטבר בנושא, אנו יודעים כי יש לשקול היטב את הטיפול האנטי-היפרטנסיבי בגיל הקשיש. זאת משום שנוכחות לחצי דם גבוהים בקשיש עם תחלואה נלווית - אין דינה בהכרח כדין לחצי דם דומים בצעירים יותר. יתרה מכך, לחצי דם מעט גבוהים יותר (150/80) לעתים יעידו על פרפוזיה (זילוח – מעבר של נוזל בתוך רקמה) תקינה בעוד שלחצי דם נמוכים מאד עשויים להעיד על פגיעה בפרפוזיה ואספקת דם לקויה לרקמות.

אי לכך יש לשקול כל מקרה לגופו ובעת בחירת הטיפול נדרש לבחון את "יחסי העלות מול התועלת". קרי, האם הסיכון שבטיפול התרופתי והאפשרות להופעת תופעות לוואי, כגון תת לחץ דם והפרעה אלקטרוליטרית (שינויים במאזן המלחים בדם), "אכן שווה" את התועלת הנגזרת מהטיפול.

בחירת הטיפול הנכון: על סמך הרקע של המטופל

גם בעת בחירת הטיפול ישנם פרמטרים שצריך לקחת בחשבון כגיל ומחלות רקע. למשל, הטיפול שיבחר עבור מטופל בן 60 שבעברו התקף לב יהיה שונה לחלוטין מהטיפול שיבחר בקשיש בן 80 ללא רקע שכזה. כמו כן, לאישה הסובלת ממחלת רקע כגון אוסטאופורוזיס, יתכן יתרון של תרופה מסויימת שעבור אדם אחר עשויה לגרום לאי נוחות. גבר שבנוסף ללחץ הדם אובחן לאחרונה בהגדלה שפירה של הערמונית, יוכל להנות מטיפול אחד שיכוון הן עבור לחץ הדם והן עבור הערמונית, ומובן שטיפול מסוג זה לא ייבחר בגבר ללא אבחנה שכזו. באישה עם מיגרנות חוזרות תהיה עדיפות לקבוצת תרופות שלא נעדיף בשום אופן באישה באותו הגיל אך עם רקע של סוכרת, וישנן עוד דוגמאות רבות הממחישות כיצד הטיפול בלחץ דם גבוה משתנה מאדם לאדם.

המפתח לטיפול נאות ומושכל בלחץ דם הוא ההבנה שלכל אדם יש להתייחס בהתאם לרקע האישי שלו ולצרכיו. בראש ובראשונה, יש לבחון את הספרות הידועה בשילוב נתוניו של המטופל, ובהתאם לכך להחליט מה מוגדר אצל אותו האינדיבידואל כיתר לחץ דם.

יש לזכור שההגדרות היבשות הן כלליות מידיי, ובפועל ישנם מקרים רבים בהם המחקרים האחרונים העדכניים מכוונים אותנו לסטות מן ההגדרות הכלליות, אשר כאמור כוללות קשישים, חולים לבביים, חולי אי ספיקת כליות ועוד.

לאחר שכל אלה נלקחו בחשבון יש לבחור את הטיפול המתאים ביותר עבור המטופל הספיציפי בהתאם לקווי המנחה העולמיים ובהתחשב בתרופות אחרות שהוא נוטל, פוטנציאל לאינטראקציות, חשד לתופעות לוואי, רקע רפואי ובתגובתו לטיפול.

ד"ר חמדה חן הינה פרמקולוגית קלינית