יתר לחץ דם שערי במבוגרים

יתר לחץ דם שערי הוא מצב בו לחץ הדם במערכת שער הכבד עולה. מערכת השער היא מערכת ורידים היוצאת מאיברי מערכת העיכול: קיבה, מעיים, טחול ולבלב ומנקזת דם לווריד השער. זהו וריד ראשי המוביל כשני שלישים מאספקת הדם לכבד. כך מגיעים אל הכבד אבות מזון הנספגים בתהליך העיכול.

כיוון שמדובר במערכת ורידית, לחץ הדם בתוכה נמוך (פחות מ-5 ממ"כ) ואינו קשור ללחץ הדם העורקי הנמדד בבדיקת לחץ דם שגרתית. את הלחץ השערי ניתן למדוד רק באמצעים חודרניים. עלייה בלחץ השערי מתרחשת בעקבות חסימה במערכת השער. הגורם העיקרי לכך הוא צמקת הכבד. במחלה זו, מוחלפת רקמת הכבד ברקמת צלקת. הגורמים השכיחים לצמקת הכבד הם שתיית אלכוהול וזיהום בנגיפי דלקת הכבד (הפטיטיס) B ו-C. הצטלקות הכבד גורמת הפרעה לזרימת הדם במערכת השער. סיבות אחרות ליתר לחץ דם שערי הן פקקת (תרומבוזיס) של וריד השער או ורידי הכבד ומחלת הבילהרציה.

ההפרעה בזרימה במערכת השער מביאה לפתיחת מעקפים טבעיים. דליות הוושט הן ורידים הבולטים לחלל הוושט באזור חיבורו לקיבה והן חלק מן המעקפים הללו. טחורים הם דוגמה נוספת לתופעה זו. לחץ גבוה בדליות הוושט עלול לגרום להתפוצצותן.

דימום מדליות הוושט הוא אחד הביטויים הקשים ביותר של יתר לחץ דם שערי. החולים יגיעו לרוב לאשפוז בשל הקאה דמית, או שיחרה (צואה שחורה כתוצאה מנוכחות דם מעוכל). הטיפול בדימום מדליות, כולל: קשירה או סתימה של הדליות דרך גסטרוסקופ (מכשיר פיברו-אופטי המוחדר דרך הוושט אל הקיבה), מתן תרופות להורדת הלחץ השערי וביצוע מעקף מלאכותי בצנתור או בניתוח. צמקת הכבד עם יתר לחץ דם שערי היא הסיבה הנפוצה ביותר להשתלת כבד. טיפול בתרופות מקבוצת חוסמי הקולטנים הבטא אדרנרגיים (פרופרנולול) יעיל למניעת דימום מדליות בחולים הנמצאים בסכנה לכך.

ביטויים אחרים של יתר לחץ דם שערי הם מיימת ואנצפלופתיה. מיימת היא הצטברות נוזל בחלל הצפק (המעטפת המצפה את המעיים). הטיפול העיקרי הוא מתן תרופות משָתְנות. אנצפלופתיה כבדית היא תסמונת עצבית-פסיכיאטרית הנובעת מ"הרעלת המוח" על ידי חומרים אשר עקפו את הכבד. הטיפול כולל: הקפדה על מניעת אכילת יתר של חלבון, מניעת עצירות ושמירה על מאזן מלחים (בעיקר אשלגן).

פרופ' עמנואל סיקולר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007