כל מה שחשוב לדעת על כולסטאטומה

על אף השם המפחיד והקונוטציה השלילית, כולסטאוטומה איננה סוג של גידול סרטני, אלא תופעה של צמיחת שכבת עור רגילה במקום שאינו נכון באוזן. על מנת להגדיל את המודעות למחלה ולטפל בה נכון, לפניכם כל התשובות לשאלות החשובות:

מהי כולסטאטומה?

כולסטאטומה הינו מצב המתאר התהוות של שכבת קרן הנוצרת מתאים קשקשיים בשכבת העור העליונה (האפידרמיס) המצפה את גופנו, ומשמשת להגנה מפני חדירת גורמים זרים. 

קראו עוד: נוזלים באוזניים בילדים: תופעה שכיחה שסכנותיה רבות

באזורים מסוימים, שכבת הקרן דקה מאוד ולעתים אף חסרה. באוזן התיכונה, למשל, היא דקה ולעתים לא קיימת כלל. באזור זה הרירית המצפה מכילה בלוטות הפרשה רבות ללא שכבת קרן. רקמת הכולסטאטומה מתהווה כאשר תאים קשקשיים פולשים אל האוזן התיכונה ויוצרים שכבת קרן שהולכת ומצטברת.

מה גורם לכולסטאטומה?

ישנם שני מקרים שבגינם עשויה להיווצר שכבת קרן באוזן התיכונה. הראשון הינו כולסטאטומה מולדת, בה התאים הקשקשיים אינם פולשים מבחוץ אלא מתהווים בתוך האוזן התיכונה כפגם מולד. המצב השני נוצר תוך הסתבכות של דלקת כרונית באוזניים, שלאחריה נוצר נקב בעור התוף ודרכו פולשים תאי העור אשר מתרבים ויוצרים את רקמת הכולסטאטומה. 

אילו סיבוכים עשויים להיווצר כתוצאה מכולסטאוטמה?

הרקמה המתפתחת הרסנית ופוגעת בכל העומד בדרכה. התפתחות כולסטאטומה באוזן התיכונה פוגעת בעור התוף ובעצמות השמיעה וגורמת לליקוי שמיעה. בנוסף, הדלקת מלווה בהפרשות מהאוזן המדיפות ריח רע, זאת עקב צמיחת חיידקים בתוך רקמת הכולסטאטומה. היא פולשת לתאי המסטואיד שנמצאים מאחורי האוזן ויכולה גם לחדור לעומק העצם ולפגוע במערכת שיווי המשקל, בעצב השמיעה ובעצב הפנים. לכן, ישנה מחויבות לאבחן את המחלה ולטפל בה לפני שתגרום לנזק בלתי הפיך.

מהם הסימנים שבגינם ניתן לחשוד כי קיימת כולסטאטומה? 

דלקת חד צדדית באוזן התיכונה אשר אינה מגיבה לטיפול, תחשד ככולסטאטומה. בנוסף, התפתחות של ליקוי שמיעה הולכתי באוזן אחת בתקופת הילדות עלול גם הוא להצביע  על התופעה.

התפתחות כולסטאוטמה באוזן התיכונה פוגעת בעור התוף ואף עשויה לגרום לליקוי בשמיעה

כיצד מאבחנים כולסטאטומה?

כולסטאטומה מתגלה בדרך כלל בבדיקה מיקרוסקופית באמצעותה יכול הרופא לזהות את תאי הקרן בחלל האוזן. כמו כן, בדיקת MRI ייעודית אשר פותחה בשנים האחרונות, משמשת לצורך האבחנה הסופית, בעזרתה ניתן להבדיל בין רקמת כולסטאטומה לרקמת דלקת, צלקת או נוזלים. בדיקה זו אף משמשת כשיטת היחידה לאבחון כולסטאטומה מולדת בה אין דלקת ואין נקב בעור התוף.

האם יש דרך למנוע כולסטאטומה?

כדי למנוע את היווצרותה, יש להקדים תרופה למכה ולטפל בדלקת האוזניים לפני שתיהפך לכרונית. דלקת מוזנחת, המלווה בהפרשות ונמשכת זמן רב עלולה להיהפך לכולסטאטומה. 

כדי למנוע מצב זה, יש לטפל בכל דלקת אוזניים שגרתית בצורה מתמדת ועיקשת בעזרת שטיפות, טיפות ואנטיביוטיקה במידת הצורך. 

כיצד מטפלים בכולסטאטומה?

במקרים בהם דלקת האוזניים לא חולפת והיא התפתחה לכדי כולסטאטומה, הדרך היחידה לטפל בה היא באמצעות ניתוח מסטואיד, (מסטואידקטומיה) שבמהלכו מסולקת רקמת הכולסטאטומה. 

קראו עוד: לא צריך להימנע ממים: הכירו את ניתוח המסטואיד החדשני

לביצוע פרוצדורה כירורגית זו ישנן שתי שיטות עיקריות. הראשונה כוללת ניתוח שמרני, בו מסלקים רק את רקמת הכולסטאטומה ומשמרים את מבנה האוזן. ניתוח זה אמנם פחות פולשני, אך אינו מצליח להסיר את רקמת הכולסטאטומה הנמצאית בין עצמות השמיעה ובאזורים נסתרים אחרים. לכן, הנטייה להישנות לאחר טיפול זה הינה גבוהה. מסיבה זו, הוא מומלץ רק במקרים של כולסטאטומות קטנות אשר אינן חודרות לעומק האוזן. 

השיטה השנייה, מערבת ניתוח קיצוני יותר, שבעזרתו מסולקות כל הרקמות שהיו במגע עם הבכולסטאטומה, לרבות עור התוף, עצמות השמיעה ודפנות האוזן. במקרים אלה הסיכוי לחזרת המחלה נמוך, אך ההליך גורם לליקוי שמיעה בלתי הפיך, לאחריו האוזן נשארת פתוחה וישנו איסור מוחלט לכניסת מים לאוזן.

בשנים האחרונות פותחה שיטה נוספת המשלבת את הניתוח הרדיקלי עם הליך שיקומי (רקונסטרוקציה). פרוצדורה זו מערבת בנייה מחדש של הרקמות הפגועות שסולקו, והשתלת דופן עצם, עור תוף ועצמות שמיעה חדשות. בתום הניתוח ותקופת ההחלמה, האוזן חוזרת למצב תקין לחלוטין והסיכויים לחזרת הכולסטאטומה נמוכים מאוד. שיטה זו מומלצת בעיקר לטיפול במקרי כולסטאטומה בילדים.