קשורים לנצח: הכל על אמצעי המניעה הבלתי הפיכים למניעת הריון

נכון. ילדים זה שמחה, ועל כך יעידו הורים רבים. אבל מה עושים כאשר לא מעוניינים להרחיב יותר את המשפחה, או לחלופין כשלא מעוניינים כלל להביא ילדים לעולם?

"בבואכם להתייעץ עם הרופא  לגבי אמצעי מניעה רלוונטי, כדאי לקחת בחשבון מספר גורמים", מסבירה ד"ר דורית רביד, גניקולוגית בכירה במרכז רפואי "מאיר". "לאחר שמבינים לאיזו תקופה מעוניינים למנוע היריון, חשוב להבין מהי יעילותו של אמצעי המניעה שבו שוקלים להשתמש, נוחות השימוש בו, וכדאי גם להבין האם הוא מגן מפני מחלות מין.

כמו כן, יש לציין כי בעיות רפואיות או מצבים שונים, עלולים לשלול אפשרות השימוש באחד מהאמצעים. כך למשל, מי שסובלת מקרישות יתר או נוהגת לעשן הרבה, לא תוכל להשתמש בגלולות למניעת הריון, כיוון שהעניין עלול לסכן אותה מבחינה רפואית".

כיום קיימות 2 אופציות העומדות לרשות זוגות או נשים המעוניינים להימנע מהיריון במהלך קיום יחסי מין לצמיתות, כפי שמפרטת ד"ר רביד:

קשירת חצוצרות: לא רק במהלך ניתוח קיסרי

עובדה נוספת שעליה כדאי להצביע היא שככל שרמת ההשכלה וההכנסה גבוהות יותר, כך שכיחות השימוש בקשירת חצוצרות נמוכה יותר". ולמקרה שתהיתם לגבי שעור החרטה, ד"ר רביד מציינת כי לאחר קשירת חצוצרות לסוגיו, מספר הנשים שמתחרטות על כך על פי דיווחים שונים נע בין 2-26% והעניין לרוב נובע כתוצאה מגיל צעיר יחסית בעת ביצוע הפעולה.

איך מתבצע התהליך?

"באופן טבעי, היריון נוצר בעת המפגש בין הזרע לביצית. כך עובר הזרע אל הנרתיק ומשם אל הרחם ואל החצוצרות. הביצית, החורגת מהשחלה בזמן הביוץ, מגיעה לחצוצרה, והמפגש עם הזרע מתרחש בתוך החצוצרה. כאשר המעבר נחסם, אין לזרע אפשרות להגיע לביצית וכך נמנע ההיריון. חסימה זו מתבצעת על ידי תהליך ניתוחי שבו נקשרות החצוצרות.

ד"ר רביד מפרטת מהן האופציות העומדות לרשות המטופלות המבקשות לעבור את הטיפול:

במהלך ניתוח קיסרי או  עד 48 שעות לאחר לידה נרתיקית: בשלב זה,  מבוצעת קשירת החצוצרות בחתך תת טבורי קטן . כאשר הפעולה מבוצעת במהלך ניתוח קיסרי, מתבצעת פתיחת הבטן לצורך הוצאת התינוק כידוע, בכל מקרה ולכן לרוב לא נדרש הליך הרדמה נוסף. בקשירת החצוצרות שמבוצעת מיד לאחר הלידה, נדרש הליך נוסף (אמנם מצומצם) של פתיחת הבטן , בחתך של מספר ס"מ מתחת לטבור, אך עדיין מדובר בניתוח הכרוך בהרדמה כללית ולכן מעט נשים בארץ בוחרות באפשרות זו. 

לפרוסקופיה :  באמצעות החדרת מצלמה מתחת לטבור, ובעזרת מכשירים המוכנסים דרך פתחים קטנים בבטן, מתבצעת סגירה של החצוצרות, בעזרת קליפ מיוחד או על ידי צריבה חשמלית. ניתן גם לבצע כריתה מלאה שלהן, שהוכחה כמפחיתה באופן משמעותי את שכיחותו של סרטן השחלות בעתיד. קשירת חצוצרות בדרך זו היא הדרך המקובלת ביותר כיום .

היסטרוסקופיה : במהלך פעולה זו מוחדר היסטרוסקופ דק של מספר מ"מ, ובתוכו סיב אופטי וסלילי מתכת קטנים, דרך צוואר הרחם אל  החלק הקרוב לפתחי החצוצרות, החוסמים את החצוצרה. בהמשך התהליך, תיווצר רקמה צלקתית על פני הסליל, שתסייע אף היא בחסימת החצוצרה. 

כאשר בוחרים אמצעי מניעה קבוע, חשוב לבדוק לכמה זמן הוא יעיל והאם הוא מגן גם מפני מחלות מין

חר שמבינים לאיזו תקופה מעוניינים למנוע היריון, חשוב להבין מהי יעילותו של אמצעי המניעה שבו שוקלים להשתמש, נוחות השימוש בו, וכדאי גם להבין האם הוא מגן מפני מחלות מין.

האם ניתן להרות לאחר התהליך?

"אכן ניתן להרות לאחר קשירת חצוצרה לסוגיה השונים, אך זאת רק על ידי הפרייה חוץ גופית ולא תוך קיום יחסי מין, ולכן מדובר באמצעי הגנה נצחי ויעיל".

למי זה מיועד?

"התהליך מיועד לכל מי שאינה מתכננת הריון נוסף ומוכנה לעבור פרוצדורה ניתוחית".

האם קיימות תופעות לוואי או סיבוכים מוכרים?

"קשירת חצוצרות אינה פוגעת בתפקוד ההורמונלי , ואינה משנה את אופי מחזור הווסת, את עצמתו, משך הזמן שלו ואינה פוגעת בשום דרך ביחסי המין.

עם זאת, חשוב להבין שלעיתים קיימת השלכה רגשית – פסיכולוגית, ונשים רבות יעדיפו להימנע מלקיחת החלטה כה הרת גורל ובלתי הפיכה, גם כאשר אינן מתכננות להרות בעתיד.

לאחר שבוצעה הקשירה בקרב המטופלת שחשה שלמה עם התהליך, היא תוכל ליהנות מאמצעי מניעה נוח ביותר, יעיל וחסר תופעות לוואי".

קשירת צינור זרע: מאוד לא מקובלת בארץ

קשירת צינור הזרע, או מה שמכונה בשפה המקצועית vasectomy, היא שיטה קבועה ויעילה למניעת היריון. למרות זאת, היא אינה שכיחה, ולמעשה, רק כ – 8% מהזוגות בארה"ב המעוניינים במניעת היריון באופן קבוע יבחרו בה כשיטה המועדפת עליהם. בארץ מדובר בתהליך מאוד לא נפוץ, המבוצע רק במסגרת פרטית.

איך מתבצע ההליך?

"במהלך פעולה זו, מנותקים צינורות הזרע המובילים זרע מהאשכים אל השופכה, כדי למנוע מעבר ופליטה של תאי זרע.ההליך מתבצע בהרדמה מקומית ללא צורך באשפוז".

למי זה מיועד?

"לגברים שהשלימו את תכנון המשפחה ואינם מעוניינים בפוריות עתידית , לגברים המעוניינים לקחת את אחריות על מניעת ההריון, או זוגות שבהם האישה מתקשה למצוא אמצעי מניעה יעיל ובטוח".

האם ניתן להרות לאחר התהליך?

"הפרוצדורה אינה הפיכה אך עדיין במידה ומעוניינים בכך, בהמשך ניתן לשאוב זרע מהאשך ולהשתמש בו לצורך הריון באמצעות הפריה חוץ גופית . הפעולה פופולארית בארה"ב ומאוד לא מקובלת בישראל לעומת זאת,  וגם אינה ממומנת על ידי קופות החולים השונות" .

האם קיימות תופעות לוואי או סיבוכים מוכרים?

"קשירת צינורות הזרע אינה פוגעת בבריאותו או בתפקודו המיני של הגבר, אינה פוגעת בזקפה או פוגעת בחשק המיני ולא בהנאה מפעילות מינית. הפעולה קצרה ומתבצעת בהרדמה מקומית או מלאה".

"לצד האפשרויות האלה, קיימות גם אופציות נוספות עבור נשים שאינן מעוניינות להרות. אך בניגוד לקשירת חצוצרות ולקשירת צינור זרע, מדובר באופציות הפיכות וזמניות", מסבירה ד"ר רביד ומפרטת:

התקן תוך רחמי עם או ללא פרוגסטרון – דורש החלפה בכל 5 שנים

"בעבר היה מקובל להתקין התקן תוך רחמי בארץ רק לנשים שילדו בעבר, כיום הוכח שההתקן בטיחותי וכרוך במעט תופעות לוואי גם בקרב נשים שעדיין לא ילדו.

התקן עם הורמון מסוג פרוגסטרון:

ההתקן הוותיק המצופה בנחושת

שתל תת עורי של פרוגסטרון – דורש החלפה אחת ל- 3 שנים

אולם, בניגוד לגלולות או לאמצעים זמניים אחרים, אחוז שיעור מניעת ההיריון אינו מושפע מהיענות המטופלת (שצריכה למשל לסמוך על הזיכרון וליטול גלולה מידי יום), בעיקר כשמדובר באמצעי כגון קשירת חצוצרות, המונע את הסיכון באופן מוחלט, או בהתקן שמספק הגנה מהריון למשך מספר שנים.

בנוסף, להתקנים הכוללים פרוגסטרון, ישנם יתרונות נוספים מעבר למניעת הריון בלבד: ברוב המקרים הם מפחיתים את עצמת כאבי המחזור ואת כמות הדימום באותה העת", מציינת ד"ר רביד לסיכום.