דלג לתוכן

פארצטמול בהריון: האם התרופה הנפוצה גורמת ל-ADHD בתינוק?

60% מהנשים בארצות הברית ואירופה נוטלות פארצטמול, הנמצא בתרופות כגון אקמול ודקסמול, בתשעת חודשי ההריון. מחקר חדש מעלה חשד מדאיג: משכך הכאבים הנפוץ עלול להביא להתפתחות ADHD (הפרעת קשב וריכוז) בתינוק: מהו הקשר בינו לבין ההפרעה והאם יש להוציא אותה לחלוטין משימוש בהריון? כדאי שתכירי

מאת: נדב בנדל, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 06/11/2017
3 דקות קריאה

בהריון? מזל טוב! כמו כל אם בהתהוות – את בטח דואגת לבריאות התינוק שלך ומבקשת להעניק לו את הסיכוי הטוב ביותר לחיים בריאים ובטוחים. לכאורה את עושה את כל הדברים הנכונים: את נמנעת מעישון, מאלכוהול ומבצעת את כל בדיקות הסקר ההכרחיות. אבל, מה אם נגיד לך שאחת התרופות הנפוצות ביותר בשוק לטיפול בחום וכאבים, זו שידועה כבעלת חלון תרפויטי רחב ורעילות נמוכה, עלולה לפגוע בתינוקך?

פארצטמול, הנקרא בארצות הברית אצטמינופן (מצוי בתרופות, כמו אקמול או דקסמול), משמש כתרופה לטיפול בחום וכאבים קלים ונצרך כתרופה ללא מרשם רופא (תרופת OTC over the counter) יותר מחצי מהנשים בהריון בארצות הברית ואירופה. לאור הנתון הזה, מדאיג לקרוא את תוצאותיו של מחקר חדש שפורסם לאחרונה בירחון המדעי Journal of Pediatrics שמציג קשר בין נטילת פארצטמול והפרעת קשב והיפראקטיביות, ADHD, בילדים.


פארצטמול חוצה את השליה ומצטבר בגופו של העובר

פארצטמול שנצרך על ידי האם חודר את השליה ומגיע לעובר, עד כדי כך שניתן לאתר אותו בשתן של תינוק שנולד לאם שצרכה פארצטמול לקראת סוף ההריון. המחקר, שבוצע בשוודיה וכלל כ-113 אלף תינוקות, הראה קשר בין נטילה של פארצטמול בזמן ההריון להתפתחות של ADHD, מחלה נוירו-התפתחותית שמאופיינת בחוסר יכולת להתרכז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, בילדים שנולדו לאימהות הללו. לילדים הללו היה סיכוי של יותר מפי שניים לסבול מהמחלה לעומת ילדים אחרים, ונתון מעניין הוא שגם ילדים לאבות שנטלו פארצטמול למשך תקופה ארוכה טרם ההפריה סבלו מ-ADHD בשיעור דומה.



מה עושים כאשר החום עולה והכאבים הופכים בלתי נסבלים?

אז האם הפיתרון נעוץ בנטילת תרופות אחרות, כמו איבופרופן (נוגד דלקת שאינו סטרואיד המצוי במשככי כאבים, כמו אדוויל או נורופן)? בכלל לא בטוח: זה מכבר ידוע שנטילת איבופרופן אינה מומלצת בתקופת ההיריון, במיוחד בטרימסטר השלישי. לפני השבוע ה-30, ההמלצה היא ליטול איבופרופן אך ורק במידת הצורך, כאשר אין אפשרויות אחרות. הסיבה להמלצה להימנע מנטילת איבופרופן היא החשש מסגירה מוקדמת של הדוקטוס ארטריוזוס – כלי דם עוברי שמאפשר לדם "לעקוף" את הריאות הלא פעילות כאשר העובר ברחם. ההמלצה תקפה לא רק עבור נשים בהריון אלא גם עבור כאלה שמנסות להרות, שכן איבופרופן עלול לגרום לפגיעה בפוריות ולקושי בכניסה להיריון. 


תקופה של תשעה חודשים, במיוחד כאשר הגוף מגיע לקצה גבול היכולת מבחינת השימוש ברזרבות שלו, היא תקופה שבה קל מאוד להדבק במחלות וירליות ולפתח סימני מחלה קלים, כמו חום, כאבים וחולשה. אומנם ברוב הפעמים ניתן לסבול את הסימפטומים הללו, אך מה קורה כאשר הם הופכים לבלתי נסבלים? האם יש צורך להמשיך ולסבול, העיקר להימנע מנטילת פארצטמול בכל מחיר? התשובה הפשוטה היא: לא.

מינון גבוה – מסוכן, מינון נמוך – בטוח לשימוש

המחקר, שכאמור בדק כמעט 113 אלף תינוקות, מצא שכ-2200 מתוכם אובחנו כסובלים מ-ADHD. ועדיין, בניתוח מעמיק יותר של הנתונים, ניתן להבחין במגמה שמחלקת את האימהות לכאלו שנטלו פארצטמול, לטווח ארוך, וכאלו שנטלו את התרופה לזמן קצר: הוכח כי הסיכון לגילוי ADHD בעובר היה כפול באימהות שנטלו פארצטמול מעל 29 יום במהלך ההיריון, לעומת סיכון נורמלי ואפילו נמוך במעט אצל אימהות שנטלו פארצטמול למשך פחות משבוע. לאור הממצאים הללו הודיע החוקר הראשי שנשים שצריכות טיפול לחום וכאבים אינן צריכות להיות מודאגות משימוש קצר-טווח בתרופה, לעומת נשים הדורשות טיפול ארוך טווח שצריכות להיוועץ ברופא המטפל. 

קראו עוד: אחד ולתמיד: כל מה שרציתן לדעת על תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק)


קשר, לא גורם ישיר

יש לציין שהמחקר לא הציג קשר ישיר בין נטילת התרופה להופעת המחלה, אלא רק מצא קשר מסוים בין השניים. המשמעות: לא ניתן להסיק לגבי גורמים אחרים שיכולים להיות בעלי השפעה רבה יותר, ולא ניתן להתעלם מהשונות הגנטית הטבעית שקיימת באוכלוסיה – שמשפיעה גם על התגובה לתרופות. כך, אחת ההשערות היא שהבדלים גנטיים קודמים בין הנשים גרמו להן להיות "רגישות" יותר לנטילת אקמול, ולא ניתן להצביע מראש על אותן נשים "מועדות לפורענות".


היו גם כאלה שהשמיעו ביקורת על המחקר, וטענו שהוא לא מדויק: בין השאר, הועלו טענות על כך שלא כל ילד שאובחן כסובל מ-ADHD הוא אכן כזה, ושמחקרים קודמים שבדקו את הקשר הזה לא הוכיחו אותו בכל המקרים. בנוסף, זה לא סביר שנשים בהיריון יטלו אצטמינופן לתקופה ארוכה כל כך, ואלו שכן – כנראה סובלות ממחלת רקע כלשהי, שעלולה אף היא להיות הגורם לעליה בשכיחות המחלה אצל ילדיהן. לבסוף, נטען כי זה לא הגיוני מבחינה ביולוגית שמינון נמוך של אצטמינופן גרם לירידה בשכיחות המחלה בעוד שמינון גבוה גרם לעליה בשכיחות. 

אם כן – מה עליך לעשות? ההמלצה הכי טובה היא להמשיך כרגיל, ולהתייעץ עם הרופא המטפל טרם נטילת תרופה חדשה, גם כזו שנמכרת ללא מרשם. כאמור, למרות בעיות מסוימות שהמחקר סבל מהן, הקשר שנמצא בו היה מובהק סטטיסטית והוכיח שנטילת אקמול לתרופה ארוכה עלולה להיות מסוכנת לעובר. זכרי - שאין שום מניעה ליטול אקמול למשך מספר ימים בודדים, כל עוד את מיידעת את הרופא המטפל. אקמול הוא עדיין תרופת הבחירה לטיפול בחום וכאבים בנשים בהיריון, וניתן למזער את הסיכון על ידי קיצור משך הנטילה, הימנעות מנטילה של תרופות שונות בו-זמנית, ביצוע בדיקות תקופתיות אצל הרופא המטפל ושמירה על אורח חיים בריא באופן כללי. ושיהיה במזל טוב!




האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' דב פלדברג
פרופ' דב פלדברג יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר במרכז הרפואי רבין
ד"ר רות באר (וייזל)
ד"ר רות באר (וייזל) יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
5.0
( 4 חוות דעת )
"הביקור היה רציני ומקצועי, הסברים בכתב ובע"פ, שאלון מפורט . ייעוץ מקיף מאוד שבסופו הסכמנו על טיפול מתאים"
ד"ר אביטל גלאובך
ד"ר אביטל גלאובך יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
רופאה מומחית ברפואה אסתטית , מומחית ברפואת נשים, פתולוגיה צוואר הרחם, פוריות
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום הריון ולידה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו