- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ הריון ולידה
- פארצטמול בהריון: האם התרופה הנפוצה גורמת ל-ADHD בתינוק?
פארצטמול בהריון: האם התרופה הנפוצה גורמת ל-ADHD בתינוק?
60% מהנשים בארצות הברית ואירופה נוטלות פארצטמול, הנמצא בתרופות כגון אקמול ודקסמול, בתשעת חודשי ההריון. מחקר חדש מעלה חשד מדאיג: משכך הכאבים הנפוץ עלול להביא להתפתחות ADHD (הפרעת קשב וריכוז) בתינוק: מהו הקשר בינו לבין ההפרעה והאם יש להוציא אותה לחלוטין משימוש בהריון? כדאי שתכירי
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים:
ד"ר אלינה וילקין
רופאת נשים, מומחית ביילוד וגינקולוגיה, מחלות צוואר הרחם ותחלואה קשורה לוירוס פפילומה, בדיקות קולפוסקופיה, קוניזציה, טיפול ביבלות
ד"ר ולנטין שבתייב
רופא בכיר, מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה ברמב״ם, במחלקת אורולוגיה שבמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.
ד"ר יונתן סטנלי
מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית באסותא אשדוד, מומחה לטיפול בממאירויות גינקולוגיות וניתוחים גינקולוגיים מכל הסוגים, כולל לפרוסקופיים ורובוטיים
ד"ר יעל הנץ דרוקר
סגנית מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במאיר, מומחית לצוואר הרחם, גינקולוגיה כירורגית, גינקולוגיה אונקולוגית
ד"ר סימון שנהב
מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי ברזילי. מומחה במיילדות וגניקולוגיה.
ד"ר לורין לויט רוזן
מנהלת היחידה להריון בסיכון גבוה בהדסה הר הצופים
פרופ' ערן הדר
מנהל היחידה לרפואת האם והעובר (הריון בסיכון), מרכז רפואי רבין
ד"ר ג'קי סביליה
ד"ר שרון ברכר זכאי
רופאת נשים, מומחית באורוגניקולוגיה ורצפת אגן
ד"ר אינה בלייכר מומחית בגינקולוגיה ומיילדות
רפואת נשים כללית | מומחית במיילדות | גינקולוגיה והריון בסיכון
פרופ' ג'וליה ברדה פישלר
רופאת נשים מומחית במיילדות וגינקולוגיה, מנהלת המחלקה לרפואת אם ועובר במרכז הרפואי וולפסון ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אלה איבשין
רופאה בכירה מנהלת שירות חדר לידה בבית החולים ברזילי, אשקלון
ד"ר ארקדי ורשבסקי
מומחה לרפואת נשים ויילוד
ד"ר עמנואל אטלי
סגן מנהל בית החולים ליס ליולדות ונשים, מנהל מחלוקת יולדות, המרכז הרפואי תל אביב - סורסקי (איכילוב)
ד"ר בן שטרית גדי מומחה היסטרוסקופיה
גניקולוג בכיר | מנהל תחום היסטרוסקופיות ומרפאת צוואר רחם באסותא רמת החייל | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר ג'ודי עזרתי
ד"ר יצחק פיינשטיין
מנהל המחלקה הגניקולוגית של קופ"ח מאוחדת במרכז הארץ ומנהל מרכז בריאות האישה
ד"ר דוד מילאטינר
מומחה לרפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית
ד"ר משה רויבורט
מומחה להפרייה חוץ גופית וIVF, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי רבין
פרופ' אדריאן אלנבוגן
מנהל אקדמי ויועץ פריון
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
בהריון? מזל טוב! כמו כל אם בהתהוות – את בטח דואגת לבריאות התינוק שלך ומבקשת להעניק לו את הסיכוי הטוב ביותר לחיים בריאים ובטוחים. לכאורה את עושה את כל הדברים הנכונים: את נמנעת מעישון, מאלכוהול ומבצעת את כל בדיקות הסקר ההכרחיות. אבל, מה אם נגיד לך שאחת התרופות הנפוצות ביותר בשוק לטיפול בחום וכאבים, זו שידועה כבעלת חלון תרפויטי רחב ורעילות נמוכה, עלולה לפגוע בתינוקך?
פארצטמול, הנקרא בארצות הברית אצטמינופן (מצוי בתרופות, כמו אקמול או דקסמול), משמש כתרופה לטיפול בחום וכאבים קלים ונצרך כתרופה ללא מרשם רופא (תרופת OTC – over the counter) יותר מחצי מהנשים בהריון בארצות הברית ואירופה. לאור הנתון הזה, מדאיג לקרוא את תוצאותיו של מחקר חדש שפורסם לאחרונה בירחון המדעי Journal of Pediatrics שמציג קשר בין נטילת פארצטמול והפרעת קשב והיפראקטיביות, ADHD, בילדים.
פארצטמול חוצה את השליה ומצטבר בגופו של העובר
פארצטמול שנצרך על ידי האם חודר את השליה ומגיע לעובר, עד כדי כך שניתן לאתר אותו בשתן של תינוק שנולד לאם שצרכה פארצטמול לקראת סוף ההריון. המחקר, שבוצע בשוודיה וכלל כ-113 אלף תינוקות, הראה קשר בין נטילה של פארצטמול בזמן ההריון להתפתחות של ADHD, מחלה נוירו-התפתחותית שמאופיינת בחוסר יכולת להתרכז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, בילדים שנולדו לאימהות הללו. לילדים הללו היה סיכוי של יותר מפי שניים לסבול מהמחלה לעומת ילדים אחרים, ונתון מעניין הוא שגם ילדים לאבות שנטלו פארצטמול למשך תקופה ארוכה טרם ההפריה סבלו מ-ADHD בשיעור דומה.
מה עושים כאשר החום עולה והכאבים הופכים בלתי נסבלים?
אז האם הפיתרון נעוץ בנטילת תרופות אחרות, כמו איבופרופן (נוגד דלקת שאינו סטרואיד המצוי במשככי כאבים, כמו אדוויל או נורופן)? בכלל לא בטוח: זה מכבר ידוע שנטילת איבופרופן אינה מומלצת בתקופת ההיריון, במיוחד בטרימסטר השלישי. לפני השבוע ה-30, ההמלצה היא ליטול איבופרופן אך ורק במידת הצורך, כאשר אין אפשרויות אחרות. הסיבה להמלצה להימנע מנטילת איבופרופן היא החשש מסגירה מוקדמת של הדוקטוס ארטריוזוס – כלי דם עוברי שמאפשר לדם "לעקוף" את הריאות הלא פעילות כאשר העובר ברחם. ההמלצה תקפה לא רק עבור נשים בהריון אלא גם עבור כאלה שמנסות להרות, שכן איבופרופן עלול לגרום לפגיעה בפוריות ולקושי בכניסה להיריון.
תקופה של תשעה חודשים, במיוחד כאשר הגוף מגיע לקצה גבול היכולת מבחינת השימוש ברזרבות שלו, היא תקופה שבה קל מאוד להדבק במחלות וירליות ולפתח סימני מחלה קלים, כמו חום, כאבים וחולשה. אומנם ברוב הפעמים ניתן לסבול את הסימפטומים הללו, אך מה קורה כאשר הם הופכים לבלתי נסבלים? האם יש צורך להמשיך ולסבול, העיקר להימנע מנטילת פארצטמול בכל מחיר? התשובה הפשוטה היא: לא.
מינון גבוה – מסוכן, מינון נמוך – בטוח לשימוש
המחקר, שכאמור בדק כמעט 113 אלף תינוקות, מצא שכ-2200 מתוכם אובחנו כסובלים מ-ADHD. ועדיין, בניתוח מעמיק יותר של הנתונים, ניתן להבחין במגמה שמחלקת את האימהות לכאלו שנטלו פארצטמול, לטווח ארוך, וכאלו שנטלו את התרופה לזמן קצר: הוכח כי הסיכון לגילוי ADHD בעובר היה כפול באימהות שנטלו פארצטמול מעל 29 יום במהלך ההיריון, לעומת סיכון נורמלי ואפילו נמוך במעט אצל אימהות שנטלו פארצטמול למשך פחות משבוע. לאור הממצאים הללו הודיע החוקר הראשי שנשים שצריכות טיפול לחום וכאבים אינן צריכות להיות מודאגות משימוש קצר-טווח בתרופה, לעומת נשים הדורשות טיפול ארוך טווח שצריכות להיוועץ ברופא המטפל.
קראו עוד: אחד ולתמיד: כל מה שרציתן לדעת על תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק)
קשר, לא גורם ישיר
יש לציין שהמחקר לא הציג קשר ישיר בין נטילת התרופה להופעת המחלה, אלא רק מצא קשר מסוים בין השניים. המשמעות: לא ניתן להסיק לגבי גורמים אחרים שיכולים להיות בעלי השפעה רבה יותר, ולא ניתן להתעלם מהשונות הגנטית הטבעית שקיימת באוכלוסיה – שמשפיעה גם על התגובה לתרופות. כך, אחת ההשערות היא שהבדלים גנטיים קודמים בין הנשים גרמו להן להיות "רגישות" יותר לנטילת אקמול, ולא ניתן להצביע מראש על אותן נשים "מועדות לפורענות".
היו גם כאלה שהשמיעו ביקורת על המחקר, וטענו שהוא לא מדויק: בין השאר, הועלו טענות על כך שלא כל ילד שאובחן כסובל מ-ADHD הוא אכן כזה, ושמחקרים קודמים שבדקו את הקשר הזה לא הוכיחו אותו בכל המקרים. בנוסף, זה לא סביר שנשים בהיריון יטלו אצטמינופן לתקופה ארוכה כל כך, ואלו שכן – כנראה סובלות ממחלת רקע כלשהי, שעלולה אף היא להיות הגורם לעליה בשכיחות המחלה אצל ילדיהן. לבסוף, נטען כי זה לא הגיוני מבחינה ביולוגית שמינון נמוך של אצטמינופן גרם לירידה בשכיחות המחלה בעוד שמינון גבוה גרם לעליה בשכיחות.
אם כן – מה עליך לעשות? ההמלצה הכי טובה היא להמשיך כרגיל, ולהתייעץ עם הרופא המטפל טרם נטילת תרופה חדשה, גם כזו שנמכרת ללא מרשם. כאמור, למרות בעיות מסוימות שהמחקר סבל מהן, הקשר שנמצא בו היה מובהק סטטיסטית והוכיח שנטילת אקמול לתרופה ארוכה עלולה להיות מסוכנת לעובר. זכרי - שאין שום מניעה ליטול אקמול למשך מספר ימים בודדים, כל עוד את מיידעת את הרופא המטפל. אקמול הוא עדיין תרופת הבחירה לטיפול בחום וכאבים בנשים בהיריון, וניתן למזער את הסיכון על ידי קיצור משך הנטילה, הימנעות מנטילה של תרופות שונות בו-זמנית, ביצוע בדיקות תקופתיות אצל הרופא המטפל ושמירה על אורח חיים בריא באופן כללי. ושיהיה במזל טוב!
האם המאמר עניין אותך?
תשובת מומחה