במיוחד לקיץ: הכירו את הטיפולים שיעלימו דליות ברגליים

30-50% מהנשים וכ-10-25% מהגברים סובלים מדליות ורידי הרגליים, תופעה המוכרת גם כאי ספיקה ורידית. דליות מתארות ורידים מיובלים ומוגדלים, הנגרמים בשל פגם בשסתומים החד כיוונים בוורידי הרגליים, המביא לחזרת הדם לכפות הרגליים, במקום אל הלב. 

דליות ברגליים מהוות פגם קוסמטי ניכר, שעשוי לפגוע בתחושת הדימוי העצמי. בנוסף, דליות עשויות לגרום גם לכאב ואי נוחות רבה ואף להעיד על מחלות נוספות הקשורות בזרימת הדם. 

מהם התסמינים שעשויים להעיד על דליות ברגליים?

זוהי תופעה לא נעימה ובהחלט לא אסתטית, הגורמת לא מעט סבל ומטרד למטופל: מעבר למראה מוגדל ובולט של הורידים, דליות ברגליים עשויות להביא גם להרגשה של חום וגרד טורדני ברגל, לנפיחות וכאבים והרגשה של רגל כבדה ועייפה. התופעות מחמירות בקיץ (לעומת החורף), בשעות הערב ובעת עמידה ממושכת במקום אחד. אצל נשים חלה החמרה בתסמינים בימי הוסת החודשית. בנוסף, עשויים להיות שינויים בצבע העור באזור, ובמצבים מתקדמים של המחלה עלולים אף להופיע פצעים אותם קשה לרפא. ייתכן גם דמם ספונטני מדליות מורחבות או דלקת של הורידים על רקע היווצרות קרישי דם בהם.

כיצד ניתן לאבחן?

אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד דופלקס, אשר ממפה את כל ורידי הרגל. בעזרתה, ניתן לאתר את הורידים הפגועים ובהתאם לכך גם להציע טיפול מתאים.

אילו גורמים עלולים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלת ורידים?

נטייה תורשתית 

למעשה, היסטוריה משפחתית של דליות ברגליים מגבירה את הסיכוי להתפתחותן. 

גיל

עם השנים, דפנות הורידים מאבדות את הגמישות שלהן ורקמת החיבור, המהווה את הבסיס של מבנה המסתמים, נשחקת. בשל כך, בגילאים מתקדמים מחמירה מחלת הורידים.

עודף משקל 

עודף משקל מהווה גם הוא גורם לפגיעה במערכת הורידים וללחץ רב על הורידים ברגליים. 

עמידה ממושכת או ישיבה ממושכת 

עמידה ממושכת או ישיבה סטטית, גורמת לדם להיאגר בתוך הורידים ברגליים ולא להתנקז לכיוון הלב. במצבים אלה שרירי השוקיים אינם עובדים ביעילות ובשל כך אינם מצליחים לדחוף את הדם דרך הורידים כלפי מעלה אל הלב. בנוסף, גם הרמת משקלים כבדים מהווה את אחד מגורמי הסיכון להתפתחות המחלה, זאת בשל העובדה שהיא מפעילה לחץ רב על ורידי הרגליים. 

מין

דליות ברגליים נפוצות יותר בקרב נשים, זאת בשל שינויים הורמונאליים המתרחשים בזמן ההריון. במהלך ההריון רמת הורמון האסטרוגן בגוף עולה וגורמת להגדלת המרחק בין עלי המסתמים שבתוך הורידים, לחזרת הדם אל הרגליים ולהתרחבות הורידים. 

חבלות ברגליים

מסתמי הורידים עלולים להינזק כתוצאה מחבלות ברגליים .

חשיפה לחום קיצוני

חשיפה לחום קיצוני, לרבות מקלחות חמות בתדירות גבוהה, או שהייה תכופה בסאונה או בג'קוזי, גורמת להרחבת הורידים ולאגירת הדם בהם, להחמרת הגרד ברגליים ואף לדימום ספונטני בשל הגרד הבלתי נשלט. 

מעבר לפגם אסתטי, דליות בורידי הרגליים עשויות לגרום להרגשה של חום וגרד טורדני ברגל, לנפיחות וכאבים

כיצד ניתן למתן את הסיכון להתפתחות אי ספיקה ורידית? 

בצעו פעילות גופנית 

פעילות גופנית ובעיקר פעילות אירובית תורמת משמעותית לשיפור זרימת הדם בגוף בכלל, וניקוז ורידי ברגליים בפרט. הליכה אפילו בקצב רגיל, מחזקת את שרירי הרגליים ומקלה על החזר הדם ללב. גם שחייה ורכיבה על אופניים יכולים להיות מועילים מאוד.

שמרו על משקל גוף תקין

הקפדה על משקל גוף תקין והימנעות מהשמנת יתר תורמים ביותר למניעת אי ספיקה ורידית.

הקפידו להרים את הרגליים

הרמה של הרגליים מעל גובה הלב בעת השינה או מספר פעמים ביום למשך 10-15 דקות, עשויה להקל על כובד ברגליים ולהפחית את הנפיחות והכאב על ידי שיפור החזר הדם לכיוון הלב. הדרך הנוחה לבצע זאת היא באמצעות הרמת רגליות המיטה בכ-5 ס''מ או שימוש בכרים בזמן השינה.

הימנעו מישיבה או מעמידה ממושכת

הימנעות מישיבה או עמידה ממושכות ללא תזוזה או באותה זווית, הקפדה על שינוי תנוחה, העברת משקל הגוף מרגל לרגל, ביצוע תרגילי ''דיווש" בכפות הרגליים, מסייעים מאוד בהפחתת הנפיחות ובהקלה על כובד ברגליים על ידי שיפור החזר הדם לכיוון הלב. בנוסף, גם ישיבה ברגליים שלובות לזמן ממושך עשויה לגרום להפרעה בזרימת הדם לרגליים, ועל כן חשוב להימנע ממנה. 

מתנו את החשיפה לחום קיצוני 

כאמור, אחד מגורמי הסיכון להתפתחות דליות הוא חשיפה לטמפרטורות גבוהות. הימנעו ממקלחות חמות במיוחד והשתדלו למתן את השהות בחללים חמים, כמו תא הסאונה. 

מהן דרכי הטיפול בדליות בוורידי הרגליים?

ישנן מספר דרכי טיפול לדליות בוורידי הרגליים:

1. טיפולים אסתטיים 
 שיטה זו יעילה בטיפול בנימים (שנראים כמו עכבישים על פני העור).  הטיפול מתבצע על ידי הזרקת חומר מטרש (סקלרותראפיה) לאזור הנימים באמצעות מחט דקה. בתהליך זה אותם נימים וורידים מתמלאים בקרישי דם רצויים אשר גורמים לחסימה וניוון הדרגתי עד לספגיתם המוחלטת. הטיפול מתבצע במרפאה ללא צורך בהכנה מיוחדת, בסדרת מפגשים בהפרשים של בין שבועיים לשלושה ובעיקר בתקופת החודשים הקרים בשנה. המטופל חוזר לשגרה ולפעילות באופן מיידי. יתכן ויהיה צורך לגרוב לאחר מכן גרב אלסטית למשך תקופה קצרה בהתאם להחלטת הרופא. את התוצאות ניתן יהיה לראות ברוב המקרים לאחר חודשיים או שלושה. 

2. טיפול בדליות שמקורן באי ספיקה של ורידי הספנה (הוורידים הראשיים השטחיים ברגליים)
פעולה זעיר פולשנית או פעולה כירורגית לורידי הספנה . טיפולים אלה כוללים:

ניתוח סטריפינג 

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או באמצעות זריקת הרדמה בגב. לפני הניתוח המטופל נדרש לבצע בדיקות דם, א.ק.ג ולפעמים גם צילומי חזה. במהלך הניתוח, מבצעים מספר חתכים קטנים לאורך הרגל ודרכם שולפים את ווריד הספנה והדליות. שיטה זו נחשבת לשיטה "הקלאסית" לטיפול בוורידים ברגליים. משך הניתוח הוא כ- 40 דקות עד לשעה, ולאחריו יש לגרוב גרב אלסטית בין שבוע לעשרה ימים. תקופת ההחלמה היא בין עשרה ימים לשבועיים ובמהלכה, מומלצת פעילות יומיומית והליכה הדרגתית, כדי למנוע סיבוכים אפשריים כגון פקקת עמוקה . מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת למשך שלושה שבועות. לאחר תקופת זמן זאת, המטופל חוזר לשגרה ולפעילות.

טיפול בגלי לייזר

מתבצע בהרדמה מקומית וטשטוש קל לפני הניתוח. טיפול בגליי לייזר מתבצע תחת הנחיית אולטראסאונד, ובמהלכו מוחדרת מחט עם סיב לייזר לתוך חלל הוריד החולה, בחלק התחתון שלו. סיב הלייזר מפיק חום מקומי אשר גורם להרס תרמי של דופן הוריד, לניוונו ולספיגתו של הווריד בהמשך. משך הטיפול כחצי שעה, ולאחריו יש לגרוב גרב אלסטית בין שבוע לעשרה ימים ולהקפיד על הליכה מרובה גם ביום הניתוח כדי למנוע סיבוכים אפשריים כגון פקקת עמוקה. מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת במשך שלושה שבועות. המטופל חוזר לשגרה באופן מיידי.

טיפול בגלי רדיו

מתבצע בהרדמה מקומית וטשטוש קל. הניתוח מתבצע תחת הנחיית אולטראסאונד, במהלכו מוחדרת מחט עם סיב גלי רדיו  לתוך חלל הוריד החולה, בחלק התחתון שלו. סיב הלייזר מפיק חום מקומי אשר גורם להרס תרמי של דופן הוריד, לניוונו ולספיגתו של הווריד בהמשך. משך הטיפול כ חצי שעה ולאחריו יש לגרוב גרב אלסטית בין שבוע לעשרה ימים ויש להקפיד על הליכה מרובה גם ביום הניתוח כדי למנוע סיבוכים אפשריים, כגון פקקת עמוקה. גם לאחר ניתוח זה מומלץ הימנע מפעילות גופנית נמרצת למשך שלושה שבועות, וניתן לחזור לשגרה באופן מידי.

טיפול בונוסיל

מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, תחת הנחיית אולטראסאונד, במהלכו מוחדרת מחט לתוך חלל הוריד החולה בחלק התחתון שלו, ובאמצעותה מוזרק דבק ביולוגי סינתטי לאורך כל הוריד, אשר למעשה סותם אותו, גורם לניוונו ולספיגתו של הווריד בהמשך. החומר נשאר לעד בתוך הרגל אך אינו מהווה סיכון ממשי. משך הטיפול כחצי שעה , לאחריו יש לגרוב גרב אלסטית בין שבוע לעשרה ימים. בנוסף, חשוב להקפיד על הליכה מרובה גם ביום הניתוח כדי למנוע סיבוכים אפשריים כגון פקקת עמוקה. מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת למשך שלושה שבועות. המטופל חוזר לשגרה ולפעילות באופן מיידי. 

בשלושת סוגי ניתוחים אלו ניתן בסוף הניתוח לטפל בוורידים המשניים אשר לא טופלו במהלך הניתוח, בכמה שיטות: באמצעות סדרת חתכים מזעריים של 0.5-1 מ"מ לאורך הרגל שדרכם "נשלפים" הדליות (פלבקטומיה), סקלרותראפיה - הזרקת חומר מטרש לורידים וטיפול באדי קיטור 

טיפול באדי קיטור

בדרך כלל מתבצע בהרדמה כללית (לפעמים גם בטשטוש עמוק). לפני הניתוח המטופל נדרש להביא בדיקות דם, א.ק.ג ולפעמים צילומי חזה. הניתוח מתבצע תחת הנחיית אולטראסאונד, במהלכו מוחדרת באמצעות מחט צינורית פלסטיק ארוכה לתוך חלל הוריד החולה. הצינורית מועברת מהחלק התחתון ועד החלק העליון של הוריד החולה במהלך הוצאתו האיטית פולטת הצינורית אדי קיטור אשר גורמים להרס תרמי של דופן הוריד, לניוונו ולספיגתו של הווריד בהמשך. משך הניתוח כ-30 דקות. בסוף הניתוח יש לגרוב גרב אלסטית בין שבוע לעשרה ימים ולהקפיד על הליכה מרובה גם ביום הניתוח כדי למנוע סיבוכים אפשריים כגון פקקת עמוקה. מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת למשך שלושה שבועות. המטופל יכול לחזור לשגרת יומו למחרת הניתוח. היתרון בשיטת טיפול זו, שהיא מתאימה גם לטיפול גם בוורידים הראשים וגם בוורידים המשניים. 

טיפול הטרשת קצף בהנחיית אולטראסאונד

הטיפול מתבצע במרפאה ללא צורך בהכנה מיוחדת בסדרת מפגשים בהפרשים של כמה שבועות ובעיקר בתקופת החודשים הקרים בשנה. הטיפול מתבצע תחת הנחיית אולטראסאונד לאזור הוורידים הבולטים והענפים במהלכו מוחדרת מחט דקה עם חומר מטרש מוקצף, הגורם לכוויה כימית לדפנות הווריד אשר נדבקות זו לזו, מתמלאות בקרישי דם רצויים ובמהשך הוורידים מתנוונים ונספגים. בטיפול זה, תהליך הספיגה ממושך יותר ובדרך כלל מלווה ברגישות באזור, במשך מספר חודשים. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות בטיפול זה היא היפר-פיגמנטציה (התכהות של העור באזור הוריד הנחסם) אך היא זמנית ובדרך כלל חולפת כעבור מס' חודשים (עם הספגות הווריד). משך הטיפול כ -30 דקות , לאחריו יש  לגרוב גרב אלסטית בין שבוע לעשרה ימים ויש להקפיד על הליכה מרובה גם ביום הניתוח כדי למנוע סיבוכים אפשריים כגון פקקת עמוקה. מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת למשך שלושה שבועות. המטופל חוזר לשגרה ולפעילות באופן מיידי.