אוסטיאוארתריטיס: דלקת מפרקים שפוגעת במיליוני מטופלים

אוסטיאוארתריטיס, שנקראת בעברית דלקת מפרקים ניוונית, היא הצורה הנפוצה ביותר של דלקת מפרקים. מחלה זו, תוקפת בעיקר את הברכיים ומפרקי הירכיים, והביטוי העיקרי שלה הוא שחיקה של הסחוסים, מצב שגורם לכאבי מפרקים והגבלה של טווח התנועה. כל אלה מובילים לפגיעה בתפקוד ובניידות. 

מי עלול ללקות באוסטיאוארתריטיס?

אוסטיאוארתריטיס היא מחלה שפוגעת בעיקר במבוגרים בעשור ה-5 וה-6 לחיים, ומידת הסיכון לאוסטיאוארתריטיס עולה עם הגיל. המחלה עלולה לפגוע בכל אחד ואחת, אבל אופיינית במיוחד בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל, אנשים שעסקו בספורט וכתוצאה מכך הגבירו את העומס המוטל על מפרקי הרגליים, ואלה הלוקים בפגמים מולדים הגורמים לשינוי מבנה המפרק, כגון נטייה מולדת לשינוי ציר הברכיים, המכונה בשפה העממית "רגלי X", או רגלי "O".

גורמי סיכון נוספים

• מחלות סיסטמיות.

• מחלות ראומטית, כגון RA ופסוריאזיס.

• מחלות שרירים.

• חבלות, פוסט טראומה ושברים במפרק.

• הפרעות בתפקוד כלי דם. 

מידת הסיכון לאוסטיאוארתריטיס עולה עם הגיל והיא נפוצה בעיקר במבוגרים בעשור ה-5 וה-6 לחייהם 

מהם התסמינים של אוסטיאוארתריטיס?

• כאב.

• נוקשות, במיוחד בבוקר בזמן הקימה מהמיטה או לאחר מנוחה.

• קושי ללכת או לעלות או לרדת מדרגות. 

• הגבלה בתנועה. 

כיצד מטפלים באוסטיאוארתריטיס?

הטיפול במחלה נחלק לשני סוגים: שמרני וניתוחי. הטיפול השמרני נועד בדרך כלל להורדת הכאבים ושיפור התפקוד והוא עשוי גם לדחות את הצורך בניתוח. חשוב להדגיש כי מדובר במחלה בעלת התקדמות הדרגתית ואיטית וההחלטה לגביי אופן הטיפול נגזרת מכך. 

הטיפול השמרני

הטיפול השמרני באוסטיאוארתריטיס כולל פיזיותרפיה ושיקום סחוסים באמצעות תוספי תזונה ייעודיים. מטרת הטיפול השמרני היא לייצב את המפרקים. במקרים מסוימים, ניתן להתגבר על המחלה בעזרתו, אולם במרבית המקרים הטיפול השמרני נועד לעכב את החמרת והתקדמות המחלה, כמו גם את הצורך בטיפול ניתוחי. 

הטיפול הניתוחי

הפתרון הכירורגי למחלה כולל החלפה של המפרקים הפגועים בשתלים ובתותבות מסוגים שונים. מדובר בניתוח מורכב יחסית, שהשיקום ממנו ממושך. ניתן להקל על השיקום מן הניתוח בעזרת התאמה של השתלים והתותבות באופן אישי למצב המטופל ולמבנה גופו. חשוב להדגיש כי המטרה בדחיית הניתוח היא הרצון למנוע צורך בניתוח נוסף בהמשך החיים, שכן למרבית התותבות יש "אורך חיים" מוגבל, ולעתים קרובות יש צורך להחליפן לאחר מספר שנים. 

מה חדש בתחום ניתוחי החלפת מפרקים?

ישנם כיום סוגים שונים של תותבות חדשות וטכניקות ניתוחיות שמשפרות את תהליך השיקום וההחלמה. הגישה החדשה בתחום מאפשרת לבחור את סוג המשתלים ואת צורת הניתוח בהתאם לגילו של המטופל, למידת הפעילות שלו והפעילויות המתוכננות לאחר הניתוח, זאת כדי להתאים את המשתלים להתמודדות עם עומסים שונים למשך שנים ארוכות. 

בשנים האחרונות התפתחו שלל אפשרויות המשפרות ומאריכות את משך יעילותן של התותבות לאורך השנים. תותבות אלה מחקות את הפעולה האנטומית של המפרק. בשל העובדה שתותבות אלה יעילות לזמן מוגבל וככל שהמטופל צעיר יותר עולה הסיכוי שהתותבות יאבדו מיעילותן ויהיה צורך בניתוח חוזר שההחלמה ממנו קשה וארוכה יותר, הן יועדו עד לאחרונה לניתוחים בבני 65 ומעלה ולניתוחי החלפת תותבות קיימות שהתבלו בגיל מבוגר. 

בנוסף, קיימות טכניקות ניתוח שונות הנחשבות לבטוחות יותר בכל הנוגע למניעת זיהומים בפצע הניתוחי וכתוצאה מכך גם זיהום של המפרק. דוגמה לכך היא ביצוע של חתך רוחבי בניתוח להחלפת מפרק ירך בגישה קדמית ולא בחתך קלאסי- אורכי. חתך רוחבי, נחשב לבטיחותי יותר בכל הנוגע למניעת זיהום. יתר על כן, שימוש בטכניקה זו מביא להתפתחות צלקת אסתטית יותר לאחר הניתוח. 

כיום, כאמור, לאור התפתחויות של טכניקות ניתוח שונות והעלייה בשימוש בתותבות מהדור החדש, ניתן להציע זאת גם למטופלים צעירים יותר. על כן, כדאי לבחור במנתח שמכיר היטב את כל טכניקות הניתוח ואת כל סוגי התותבות הקיימים, ומכיר את האפשרויות החדשות של הכנת תבנית אישית על פי בדיקות CT או MRI.ניתוחים להחלפת מפרקים  נחשבים אמנם להליכים שכיחים ושגרתיים, אך הצלחתם תלויה במידת המקצועיות של הרופא המנתח וביצוע תיאום ציפיות אל מול המטופל בהתאם למצבו, מבנה גופו ושגרת חייו.