יותר מדי ברזל מעלה את הסיכון לשבץ

חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון, בריטניה, בחנו את הסיכון לשבץ באנשים שהיה לגביהם מידע על רמות הברזל שלהם ומידע לגבי האם היו להם הבדלים גנטיים ששינו את מצב הברזל שלהם.אנשים שהוגדרו עם רמות ברזל גבוהות בגלל גנטיקה היו בעלי סיכון גבוה יותר לשבץ, כך עולה מן המחקר החדש שפורסם בכתב העת Stroke.

בנוסף, נראה כי השפעה זו מונעת על ידי הסיכון המוגבר לשבץ קרדיומבולי, סוג של שבץ שבו כלי דם המספק דם למוח נסתם עקב חסימה שהגיעה מהלב. עם זאת, החוקרים מזהירים כי אנשים לא צריכים להשתמש בממצאים אלו כדי לשנות את רמות הברזל שלהם ולצרוך פחות ברזל, שכן זהו חומר חיוני ובעל תפקידים חשובים בגוף האדם. זאת ועוד, זהו ממצא מוקדם בלבד ויש צורך לערוך מחקר נוסף, וכן יש להבין מדוע ברזל גורם להשפעה זו.

קראו עוד: מחקר מצא: הליכה עשויה למתן את ההחמרה של אי ספיקת לב 

שבץ קרדיומבולי והקשר לברזל

לפי ארגון הבריאות הלאומי (WHO), כ-15 מיליון איש עוברים שבץ בכל שנה, מתוכם 5 מיליון נפטרים ו-5 מיליון יסבלו מנכות כלשהי במשך כל חייהם.

מרבית סוגי השבץ הם מסוג שבץ איסכמי, אשר מתרחש כאשר כלי דם סובל מחסימה שמונעת מעבר של חמצן ויסודות מזון הקיימים בדם, מלהגיע לחלקים מסוימים במוח.

שבץ קרדיומבולי תופס נתח נכבד ממקרי השבץ האיסכמי, ופעמים רבות הוא קשור למצב בלב, הנקרא פרפור פרוזדורים, שבו פעימות הלב אינן סדירות ובדרך כלל מהירות מהרגיל.

לברזל יש תפקידים רבים בגוף, כאשר העיקרי בהם הוא להעביר חמצן בתאי הדם האדומים. מחקרי עבר בחנו קשרים בין ברזל והסיכון לשבץ, אך התוצאות היו סותרות. כמה מחקרים, למשל, מצאו קשר בין סיכון מוגבר לשבץ לרמות נמוכות של ברזל, בעוד שאחרים קשרו אותו לרמות גבוהות של ברזל. ישנם מחקרים שאף לא מצאו כל קשר בין השניים.

המחקר מצא: הנבדקים שהוגדרו עם רמות ברזל גבוהות בגלל גנטיקה היו בעלי סיכון גבוה יותר לשבץ

רמות ברזל וגנטיקה

במחקר זה החוקרים החליטו להמשיך לחקור את הנושא מאחר שישנם מחקרים שטענו כי במקרים מסוימים ברזל ממש יכול לגרות את הדם להפוך לקריש דם.

החלק הראשון של המחקר היה כרוך בזיהוי הבדלים גנטיים אשר השפיעו על רמות הברזל של האנשים. לצורך כך השתמשו החוקרים באנליזה הקרויה רנדומיזציה מנדניאלית (חלוקה אקראית לפי משתנים גנטיים), כדי לנתח מקורות מידע ציבוריים המכילים מידע גנטי על למעלה מ-48,000 איש.

החוקרים זיהו שלושה הבדלים ב-SNP (רצף הגנטי) של הדנ"א, שיכולים להעלות או להוריד את מצב הברזל של אדם. לאחר מכן השתמשו החוקרים בשלושת הבדלים אלו של ה-SNP כדי לבדוק מאגר נתונים גנטיים נוסף של 60,000 איש שעברו שבץ.החוקרים מצאו שאנשים עם SNP שגרם לעלייה ברמות הברזל, נטו יותר לחוות שבץ קרדיומבולי.

אפיקים למחקר נוסף

החוקרים גם השתמשו ברנדומיזציה מנדניאלית גם לצורך חקירת גורמים נוספים שיכולים להשפיע על הסיכון לשבץ. שלב זה חשף שאנשים שיש להם יותר טסיות בדם או תאים המעודדים הקרשה והפסקת דימום, עלולים להיות בסיכון מוגבר לשבץ איסכמי. 

עוד עלה מן המחקר כי אנשים הסובלים ממחסור בפקטור XL (Factor XI ), שהוא תרכובת שגם מסייעת בהקרשת דם, עשויים להיות בסיכון מופחת לשבץ קרדיומבולי.

כל ממצאי המחקר למעשה מדגישים כיצד טיפולים פוטנציאלים ו/או התערבות באורח החיים עשויים להפחית את הסיכון לשבץ, כמו גם מציעים כיוונים חדשים למחקר נוסף.