מחקר מצא: הליכה עשויה למתן את ההחמרה של אי ספיקת לב

כ- 160 אלף ישראלים סובלים מאי ספיקת לב. המשמעות של אי ספיקת לב אינה כי הלב מפסיק לפעול לחלוטין, אלא מדובר במצב בו הלב אינו מסוגל לפלוט דם ביעילות מספקת.

אי ספיקת לב מתרחשת בשתי דרכים מרכזיות: הראשונה היא החלשות של שריר הלב והשנייה נוקשות ואובדן הגמישות של השריר. שתי אלה מביאות לאותה התוצאה – ירידה ביכולת הלב לבצע את תפקידו ולפלוט את הדם אל הגוף. 

למרות שאי ספיקת לב עלולה להופיע באנשים בכל הגילאים, היא שכיחה יותר בקרב מבוגרים מעל לגיל 60.  ארגון הלב האמריקאי (ה-AHA), ממליץ לאנשים המצויים בסיכון לאי ספיקת לב להימנע מעישון, לבצע יותר פעילות גופנית ולהתמיד בתזונה בריאה. מחקר חדש צולל עמוק יותר בבחינת אסטרטגיות מניעה אלה: חוקרים מאוניברסיטת באפלו שבניו-יורק בחנו את ההשפעה של הליכה על שני תתי סוגים של אי ספיקת לב.

המחקר בחן את השפעת ההליכה על חולים הסובלים מאי ספיקת לב 

כיצד הליכה משפיעה על אי ספיקת לב בנשים?

במצב של אי ספיקת לב עם תפקוד שמור של חדר שמאל (preserved ejection fraction heart failure), שיעור פליטת הדם אמנם עשוי להיות נורמלי ולעמוד על מעל ל-50%, אך עם זאת שרירי הלב נוקשים ועל כן החדר השמאלי אינו מצליח להתמלא כמו שצריך. בשני המצבים הגוף אינו מקבל מספיק כמות דם.

על פי החוקרים, הצורה השנייה של אי ספיקת הלב נפוצה יותר בנשים, בייחוד אלה השייכות למיעוטים אתניים שונים. החוקרים בחנו את הקשר שבין רמת הפעילות הגופנית, כפי שדווחה על ידי 137,303 משתתפי המחקר. לאחר מכן, החוקרים התמקדו בתת קבוצה של 35,272 נשים אשר סבלו מאחד משני תתי הסוגים של אי ספיקת לב. 

קראו עוד: אחת ולתמיד האם אימון ריצה אכן יותר יעיל מהליכה?

הסיכון להחמרה של אי ספיקת הלב הופחת ב-9% ככלל, בכל תוספת של 30-45 דקות של פעילות גופנית ליום, בייחוד של הליכה. באופן ספציפי, שיעור הסיכון פחת ב-8% בקרב נשים אשר סבלו מאי ספיקת לב עם תפקוד שמור של חדר שמאל, וב-10% בקרב הנשים שסבלו מאי ספיקת לב בעקבות מקטע פליטה מופחת. המחקר מצא כי קיימת קורלציה הפוכה בין מספר הפעמים בהן המשתתפות ביצעו פעילות גופנית לבין הסיכון לאי ספיקת לב. עם זאת, באופן מפתיע עצימות הפעילות הספורטיבית שבוצעה לא השפיעה כלל. 

המחקר הראה כי להליכה יש "אפקט מגן" מפני התקדמות של אי ספיקת הלב משני תתי הסוגים. ממצא זה חשוב במיוחד, היות והליכה מהווה את אחת מהפעילויות הספורטיביות הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים. 

בשל העובדה שאי ספיקת לב נפוצה יותר בקרב מבוגרים ובהתייחס לכך שהטיפול במצב זה עשוי להיות מאתגר ולגרור עלות כספית גבוהה מאוד, האפשרות למניעת התפתחות המחלה על ידי הגדלת כמות הפעילות הגופנית המבוצעת, עשויה להיות בעלת אפקט חיוני בכל הנוגע למהלך הטיפול במחלה.