בדיקת ברזל (Fe) בדם (Iron Test)

הערך התקין של טרנספרין הוא 390-230 מ"ג/ד"ל. הערך התקין של ברזל הוא 160-30 מיקרוגם/ד"ל. טרנספרין הוא חלבון אשר קושר ברזל ומשמש כנשא של הברזל בדם. כאשר רמת הברזל נמוכה, רמת הטרנספרין עולה כדי לקשור יותר ברזל, אבל רמת הטרנספרין מושפעת מגורמים רבים נוספים. אצלך הערכים בטווח הנורמה, אם כי בגבול התחתון, כלומר רמת הברזל בגבול התחתון של הנורמה, וייתכן והעלייה ברמת הטרנספרין קשורה בכך. עם זאת, קרוב לוודאי כי אינך סובלת מאנמיה היות שאין עדיין חסר משמעותי. מהי רמת ההמוגלובין שלך? דיסמנוריאה היא כאבים או אי-נוחות לפני או בזמן המחזור החודשי, ואין לכך קשר לרמת ההמוגלובין, לרמת הברזל או לרמת הטרנספרין. אולי התכוונת למנוראגיה, דימום מסיבי בזמן המחזור, שיכול לגרום לאנמיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

ויטמין D חיוני לבניית עצמות ושיניים חזקות. ויטמין D נוצר בגוף על ידי פעולתן של קרני השמש על העור. ברזל הוא מרכיב חיוני בפיגמנט הנושא את החמצן בדם, ההמוגלובין, פיגמנט המאחסן חמצן בשרירים לשימוש בזמן מאמץ, וכן מעורב בקליטת חמצן על ידי התאים ובהפיכת הסוכר בדם לאנרגיה. בשנה הראשונה לחייו, מתפתח התינוק במהירות ומשלש את משקלו. חלב מאם אשר תזונתה מאוזנת מספק את רוב המינרלים והוויטמינים הנחוצים לתינוק המתפתח, חוץ מאשר, אולי, ויטמין D ופלואוריד. אם המים באזור המגורים אינם מכילים פלואור, ההמלצה היא בדרך כלל לתת פלואור במינון של 0.25 מ"ג (2 טיפות) ליום. אם הצריכה של ויטמין D על ידי האם אינה מספיקה, ואם חשיפת התינוק לשמש אינה מספקת (דבר שחשוב מיוחד בתינוקות עם צבע עור כהה), מומלץ לתת תוספת של ויטמין D. הטיפות מכילות גם ויטמין A, החשוב לבניית העצמות המתפתחות בילדים. המינון נע בין 3 ל-15 טיפות ליום, בהתאם למשקל ולמידת הצורך. מאגרי הברזל בתינוק מספיקים לששת החודשים הראשונים לחייו. הברזל בחלב האם נספג היטב אצל התינוק, אולם ההמלצה היא לתת תוספת של ברזל בגיל 4 עד 6 חודשים. תוספת ברזל לתינוקות אפשר למצוא בטיפות (מינון מומלץ: 1 מ"ג לק"ג ליום, עד גיל שנתיים לא יותר מ-15 מ"ג ליום), וכן במוצרי מזון לתינוקות. מכיוון שאינני יודעת את משקל בתך או את רמת הברזל בדמה, אני ממליצה לך לפנות לרופא הילדים להמשך טיפול. יתכן שאינה צריכה תוספת ברזל ושהיא מקבלת כמות מספקת. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_012402_4.htm

אבץ הוא אחד המרכיבים החיוניים בהמוגלובין, ויכול להיות שהביא לעלייה ברמת ההמוגלובין. המזון האסור לאנשים עם חסר ב-G6PD הוא פול. אין בעיה עם אכילת שעועית מאש. כאן תוכלי למצוא מידע נוסף: http://padeh.net/pediatrics/G6PD.htm

כיבים שטחיים בלשון נפוצים מאוד וידועים בשם אפתות. לא ידוע מהו הגורם להיווצרותם, אך ישנה סברה שזהו תהליך דלקתי מקומי. ישנם גורמים שמזרזים התפתחות אפתות, כמו מחסור בוויטמין B12, מחסור בברזל, לחץ נפשי, שינויים הורמונליים ועוד. הטיפול המומלץ הוא סימפטומי, שמטרתו להקל על הכאב. לרוב האפתות חולפות מעצמן לאחר כמה ימים גם ללא טיפול. אמנם התיאור שמסרת מתאים להגדרה של אפתה, אך מכיוון שאת מציינת אזור גדול יחסית, ושהכיב נמצא בפיך כבר כמה שבועות, אני ממליצה בכל זאת לפנות לרופא לבדיקה. בשלב ראשון פני לרופא המשפחה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

רמת ה- TSH מעט מעל גבול הנורמה (הגבול העליון הוא 5.5), וזה לא נראה לי משמעותי, אבל חסר לי מידע לגבי ההורמונים המיוצרים בבלוטת התריס, T4 ו- FT4, על מנת להעריך את תפקוד הבלוטה. לפי הנתונים בשאלתך, אירועי ההתעלפות יוחסו לרעב, התייבשות ולחץ, ולא נראה כי יש גורם אורגני אחר מכיוון שבדיקות הדם שלך תקינות. לא הייתי קוראת לרמת המוגלובין של 11.6 אנמיה. הגבול תחתון בנשים הוא 12, כך שהרמה אצלך היא רק מעט מתחת לרמה הנורמלית. אמליץ לך לשמור על תזונה נכונה, המכילה כמות מספקת של ברזל (קטניות, בשר, ירקות ירוקים וכדומה) ועל שתייה מספיקה כדי להימנע ממצבי התייבשות שיגרמו לעילפון. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

קרח הוא מים במצבם הקפוא. מאחר שמים לא תורמים כלל קלוריות לגוף (0 קלוריות) גם הקרח לא תורם אף לא קלוריה אחת. בנוגע לתחושתך שאת "מכורה" לקרח, אני ממליצה לך לקרוא את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_031706_8.htm

לפי בדיקות המעבדה את סובלת מאנמיה עקב חוסר ברזל. מזונות שמכילים ברזל כוללים בשר הודו, בשר אדום, כבד ואיברים פנימיים, ביצים, עוף, דגים, עלים ירוקים, חיטה מלאה ואגוזים. היות שאת צמחונית, אז את צריכה לבחור את המזונות המתאימים לך מתוך הרשימה. אם הקפדה על אכילת מספיק מאכלים עשירים בברזל לא תשפר את מאזן הברזל בגופך, יהיה עלייך לקחת תכשירי ברזל לפי הוראות הרופא המטפל. אמת הכולסטרול הכללית שלך קצת מעל הנורמה, רמת הכולסטרול הטוב מצויינת ורמת הכולסטרול הרע בגדר הנורמה עבור אדם ללא גורמי סיכון. לא ציינת בת כמה את. זה חשוב: נשים די מוגנות מפני מחלת לב עד לאחר גיל הבלות, שאני מניחה שעוד לא היגעת אליו. אם את לוקחת גלולות למניעת הריון, זה יכול לגרום לרמת כולסטרול גבוהה יותר. באופן כללי, רצוי שתשמרי על אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה (טוב שאת צמחונית, מפני שרצוי להמעיט ככל האפשר בצריכת שומן מן החי) הכוללת ירקות, פירות, וסיבים תזונתיים, הקפדה על פעילות גופנית 4-3 פעמים בשבוע, הימנעות מעישון, ושמירה על BMI בגדר הנורמה. בהצלחה ד"ר שירי אורי - אינפומד

השילוב של סרוקסאט, שהיא תרופה ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין, או SSRI, יחד עם ריטלין, מעלה את רמת תרופת ה- SSRI בדם. לא מצאתי בספרות הרפואית שהתרופה סרוקסאט עצמה משרה עייפות, אך תופעת לוואי זו היא תופעה שעלולה לגרום דווקא התרופה ריטלין. יתכן שהעייפות מקורה גם במצבך הבסיסי. עליך לעבור גם בדיקות דם בסיסיות, כולל ספירת דם, ברזל, ויטמינים ותפקודי בלוטת התריס, על מנת לשלול סיבות אפשריות אחרות לעייפותך, שאינן התרופות שאת נוטלת. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

הסיבות האפשריות לרמה גבוהה של ברזל הן עירויי דם מרובים, הרעלת ברזל, פירוק מסיבי של תאי הדם האדומים (המוליזה) ומחלה גנטית בשם המוכרומטוזיס. הפרשת חלבון בשתן יכולה לנבוע ממגוון מצבים, החל מיתר לחץ דם, סוכרת, דלקת בדרכי השתן, מחלות כליה ותרופות. עם זאת, הפרשת חלבון בשתן יכולה להיות תופעה חולפת עקב מחלת חום, מאמץ גופני או מתח נפשי. הפרשת החלבון בשתן יכולה להיות קשורה גם לתנוחה, ובמצב זה היא שפירה ואינה מהווה סיבה לדאגה. רצוי לחזור על הבדיקה שנית, ולפי הצורך, לבצע בדיקות נוספות ומדויקות יותר. להערכתי, אין קשר בין רמת הברזל לבין הפרשת החלבון. את עניין הברזל את צריכה לברר בצורה יותר מסודרת אצל רופא המשפחה. ד"ר שירי אורי - אינפומד

אנמיה הוא מצב בו מספר תאי הדם האדומים נמוך. למצב זה גורמים אפשריים רבים: חסר ברזל (המוגלובין בנוי מברזל), חסר ויטמין B12, הרס מוקדם של תא הדם האדום, מחלות של מוח העצם, ועוד. כאשר ישנה בעיה במבנה תא הדם או כאשר מספר התאים נמוך, נפגע כושר נשיאת החמצן שלהם ויופיעו תסמינים של חולשה, עייפות וירידה בכושר הגופני. באנמיה קשה יותר ייתכן קוצר נשימה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, חיוורון, בלבול וסימני אי ספיקת לב. מידע רב מצוי באינטרנט ובאתרים הבאים: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/anemia.html