גלאוקומה: החידושים האחרונים בטיפול "בגנב השקט של הראייה"

היא נחשבת לאחד מהגורמים הנפוצים ביותר לעיוורון בעולם המערבי והיעדר התסמינים בשלבים מוקדמים להתפתחותה "זיכו" אותה בכינוי "הגנב השקט של הראיה". גלאוקומה היא מחלה כרונית אשר גורמת לקיעור וניוון מתקדם של עצב הראייה ומתבטאת לרוב בלחץ תוך עיני גבוה. מדובר במחלה שכיחה יחסית, בעיקר בקרב מבוגרים, אשר עלולה לגרום לפגיעה בשדה הראייה ובמקרים קיצוניים אף לעיוורון. בניגוד למחלות עיניים אחרות, כמו קטרקט, עיוורון הנגרם כתוצאה מגלאוקומה הוא בלתי הפיך. מהם הגורמים לגלאוקומה, איך מאבחנים ומהם הטיפולים החדשים שעשויים לסייע? התשובות בכתבה הבאה.

מהם הגורמים להתפתחות גלאוקומה?

במקרים של גלאוקומה, קיים פגם בזווית הלשכה הקדמית אשר מוביל להפרעה בניקוז הנוזלים מהעין. הגורמים להתפתחות הפגם שונים וכוללים שינויים גנטיים במבנה התאים באזור, תהליכי הזדקנות, שימוש בתרופות שונות (כמו סטרואידים), דלקות ומחלות שונות וכן גם טראומה באזור העין. 

מחלת הגלאוקומה נחלקת לשני סוגים מרכזיים:

גלאוקומה פתוחת זווית
מחלה הנגרמת כתוצאה מהפרעה בניקוז התקין של נוזלי העין אל מערכת הדם ומובילה לעליית הלחץ התוך עיני.

גלאוקומה סגורת זווית
מחלה הנגרמת כתוצאה מחסימת זווית הלשכה הקדמית ומביאה לעלייה משמעותית בלחץ התוך עיני. מחלה זו יכולה להופיע בצורה חריפה או בצורה כרונית. 

מי נמצא בסיכון?

הסיכוי להתפתחות גלאוקומה עולה עם הגיל ובקרב אלה בעשור השישי ומעלה לחייהם גם סיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה 

מהם התסמינים שיעידו על התפתחות גלאוקומה?

במקרים של גלאוקומה סגורת זווית יתכנו סימנים מוקדמים, כמו התקפי כאב חוזרים, לחץ בעין המקרין לראש ומלווה בטשטוש ראיה או הילה סביב מקורות אור. התקף חריף של גלאוקומה סגורת זווית יתבטא לרוב באדמומיות באזור העין, בכאב מקומי, בירידה חדה בראיה, בכאבי ראש ואף בבחילות ובהקאות. 

כיצד מאבחנים?

אם קיים חשש לגלאוקומה, רופא העיניים יפנה לביצוע של בדיקת שדה ראיה וכן גם בדיקת OCT – סריקה של עצב הראיה. במידת הצורך תתבצע גם בדיקת פכימטריה למדידת עובי הקרנית.

מהן דרכי הטיפול המסורתיות בגלאוקומה?

טיפול תרופתי

מהן תופעות הלוואי שעלולות להתפתח בשל הטיפול התרופתי?

הטיפול התרופתי הניתן באמצעות טיפות עלול להוביל להתפתחות תופעות לוואי וסיכונים שונים, הנה כמה מהם:

• חלק מהתרופות גורמות לשינויים בלחץ הדם ובדופק.

• רוב התרופות גורמות לגודש בכלי דם בלחמית וכתוצאה מכך גם לאודם בעיניים.

• חלקן גורמות לשקיעה של גלגל העין עקב אטרופיה של השומן הארובתי המקיף את גלגל העין.

• חלק מהמטופלים מפתחים אלרגיה לטיפות (בין אם לחומר המשמר הקיים בהן או לחומר הפעיל).

• מטופלים מסוימים עלולים שלא להגיב ביעילות לטיפול וכתוצאה מכך הלחץ התוך עיני לא ירד. 

• הטיפול בכדורים עלול להוביל גם הוא להתפתחות של תופעות לוואי שונות, בהן נימול באמצעות הידיים והרגליים והפרעות במערכת העיכול. 

אחת הבעיות הנפוצות ביותר בטיפול התרופתי הוא חוסר היענות של החולה לטיפול, בין אם בשל תופעות הלוואי השונות, הקושי להתמיד בטיפול יומיומי, או עקב קושי פיזי בהזלפת הטיפות, למשל בקרב חולי פרקינסון או אלה הסובלים מדלקת פרקים. 

האם יש דרכים נוספות לטיפול בגלאוקומה?

טיפול בלייזר

ניתוחים סינוניים

ניתוחים סינוניים נועדו לטיפול במקרים קשים יותר של גלאוקומה ומטרתם היא לשפר את הניקוז התוך עיני. במהלך הפעולה הכירורגית יוצר הרופא המנתח מעקף דרכו יצא הנוזל מהעין ולא דרך הזווית. ניתוחים אלה יכולים להתבצע עם או בלי שימוש בצינורית או מסתם. 

מהם החסרונות בניתוחים אלה?

ניתוח קטרקט

מהם החידושים בטיפול בגלאוקומה?

במהלך הפעולה, מבצע הרופא המנתח חתך זעיר בקרנית (בדומה לחתך המבוצע במהלך ניתוח קטרקט) ללא כל פגיעה בלחמית ומחדיר מסתם או צינורית לחלקים שונים של מערכת הניקוז העינית. ניתוח MIGS יכול להיות משולב גם עם ניתוח קטרקט. חשוב לציין כי מדובר בהליך חדש יחסית ועל כן יעילותו משתנה. ברוב המקרים ההחלמה לאחר ניתוח זה קלה ומהירה יותר בהשוואה לניתוח המסורתי. 

לסיכום, חשוב לזכור כי הסכנה המרכזית בגלאוקומה היא התפתחות של נזק בלתי הפיך לראייה עד לאבדן הראיה. על כן, גילוי המחלה בשלבים מוקדמים חיוני למניעת הפגיעה. אם אתם מצויים באחת מקבוצות הסיכון, חשוב להקפיד לבצע מעקב שנתי אצל רופא עיניים ולוודא כי מתבצעת גם בדיקה לבחינת הלחץ התוך עיני. במידה ואובחנה גלאוקומה או שיש חשד למחלה, מומלץ להיבדק גם על ידי רופא עיניים מומחה לגלאוקומה שימליץ על הטיפול המתאים.