4 בעיות נפוצות בתחום הפרוקטולוגיה - והטיפולים שיכולים לעזור

בעיות באזור הרקטום ופי הטבעת הן תופעות נפוצות שעלולות לגרום לכאב עז ולפגיעה באיכות החיים. למרות זאת, המצבים השכיחים ניתנים לפתרון בעזרת טיפולים שונים, שמרניים וניתוחיים. אספנו עבורכם 4 בעיות נפוצות בתחום הפרוקטולוגיה, התסמינים שיעוררו חשד ודרכי הטיפול. 

1. טחורים
טחורים (Hemorrhoids)  נוצרים עקב התרחבות ומתיחה של כלי הדם הנמצאים באזור הרקטום התחתון ובפי הטבעת.  מדובר במחלה שכיחה מאוד בנשים ובגברים כאחד שעלולה לגרום לפגיעה באיכות החיים. קיימת הבדלה בין שני סוגים עיקריים של טחורים: טחורים פנימיים אשר מופיעים סביב פי הטבעת ויראו לרוב כמעין בליטה מסביב לסוגר פי הטבעת, וטחורים פנימיים אשר מופיעים בחלקו התחתון של הרקטום ועלולים לגדול עם הזמן ולצנוח אל מחוץ לפי הטבעת. 

מה גורם להתפתחות של טחורים?
במקרים רבים, טחורים מתפתחים בשל מאמץ ביציאה, כמו במצבים של עצירות מתמשכת. בנוסף, גם שלשולים או ישיבה ממושכת בשירותים יכולים להוביל להתפתחותם. טחורים עלולים להתפתח גם לאחר לידות.

קיימים מגוון תסמינים שעלולים להעיד על טחורים, בהם:

- גירוי באזור פי הטבעת

- הפרשות ריריות מאזור פי הטבעת

- תחושת כאב או חוסר נוחות

- נפיחות סביב פי הטבעת או קיום של בליטה רגישה או כואבת באזור

- דימומים מפי הטבעת אשר עלולים לעיתים להיות משמעותיים מאוד, בייחוד בקרב חולים אשר נוטלים תרופות לדילול הדם. 

מהן דרכי הטיפול?

טחורים בדרגת חומרה קלה 
ברוב המקרים, ניתן לטפל בטחורים ללא התערבות כירורגית באמצעות שינויים בהרגלי התזונה והיציאה, זאת במטרה להביא ליציאות רכות. השינויים התזונתיים כוללים שילוב מזונות עשירים בסיבים בתפריט ושתייה מרובה. כמו כן, לעיתים יהיה צורך בטיפול תרופתי במרככי צואה. 

טחורים בדרגת חומרה בינונית
אם הטחורים שהתפתחו קטנים יחסית ואינם גורמים להפרשות ריריות או לדימום, ניתן לבצע קשירת טחורים באמצעות גומייה או הזרקת פנול מקומית (חומר הגורם להצטלקות חלקית של הטחורים). 

טחורים בדרגת חומרה קשה
במקרים בהם מתרחשת צניחת טחורים או כאשר הטחורים בולטים וגדולים מאוד, הרופא המטפל עשוי להמליץ על ניתוח. קיימות מספר שיטות ניתוחיות לטיפול בטחורים, לכל אחת מהן שיעור הצלחה ומהלך החלמה שונה.

ניתוח לכריתת טחורים
כריתת טחורים היא השיטה הרווחת לטיפול בטחורים בדרגת חומרה קשה ולרוב מהווה פתרון ארוך טווח לבעיה. עם זאת, לאחר הניתוח עלולים להתפתח כאבים עזים. 

צריבת הטחורים באמצעות לייזר 
צריבת הטחורים בלייזר פוגעת באספקת הדם אליהם. למרות שתופעות הלוואי והכאבים המופיעים לאחר הפעולה מתונים יחסית, שיעור חזרת הטחורים לאחר הטיפול בלייזר גבוה יותר מאשר השיעור הקיים לאחר ניתוח לכריתת טחורים. 

קשירת עורק הטחורים תחת הכוונת אולטרה סאונד
במהלך הפעולה, הרופא המנתח מבצע תפר מעל לעורקים המספקים דם לטחורים, כדי לחסום את זרימת הדם אליהם ולהביא להצטמקותם. פעולה זו מתבצע בהנחיית אולטרסאונד ובהרדמה כללית. 

2. פיסורה
פיסורה היא סדק ברירית המצויה מסביב לפי הטבעת, אשר נגרם לרוב בשל עצירות ויציאות קשות. הפצע שנוצר גורם לכאבים עזים המובילים להתכווצות של שריר פי הטבעת, להחמרה ביציאות וכתוצאה מכך לקושי בהחלמת הסדק. 

מהם גורמי הסיכון שעלולים להוביל להתפתחות פיסורה?
ברוב המקרים פיסורה תתפתח עקב עצירות או יציאות קשות וגדולות. בנוסף, היא עלולה להתפתח לאחר הריונות ולידות או בקרב אלה הסובלים מקורהן או קולטיס כיבית.

מהם התסמינים שעלולים להעיד על פיסורה?
כאמור, הסימן המרכזי המעיד על פיסורה הוא כאבים עזים, בעיקר ביציאה. בנוסף הסדק עלול לגרום לדימום רקטלי קל. 

איך ניתן לטפל?

טיפול שמרני
בדומה לטיפול בטחורים, הטיפול השמרני בפיסורה כולל שילוב מזונות עתירים בסיבים תזונתיים בתפריט וצריכת מים מרובה, זאת כדי להביא לריכוך היציאות והסדרתן. גם במקרה זה, לעיתים יהיה צורך בשימוש בתרופות מרככות צואה. 

טיפול ניתוחי
אם הטיפול השמרני לא הוביל לשיפור משמעותי במצב הסדק והדמם הרקטלי, ולהקלה בכאב לאחר מספר חודשים, הרופא המטפל עשוי להמליץ על ניתוח לחיתוך הסוגר הפנימי (Lateral Internal Sphincterotomy) . למרות שאחוזי הצלחת הניתוח גבוהים מאוד, חשוב לטפל בבעיית העצירות כדי למנוע את הישנות הבעיה. ברוב המקרים, לאחר ביצוע הפעולה צפויה הקלה משמעותית בכאב.

3. פיסטולה
פיסטולה היא מעין תעלה או צינורית תת עורית המחברת בין קצה תעלת פי הטבעת לבין העור הנמצא לו. פיסטולה מתפתחת לרוב כסיבוך של אבצס (הצטברות של מוגלה) בפי הטבעת שלא טופל כראוי או שהתפוצץ. הפיסטולה עלולה לגרום לכאב עז בעת ישיבה או בזמן הטלת צואה, לגרד ואף להפרשה דמית מוגלתית או שקופה. 

איך ניתן לטפל?
הדרך היחידה לטיפול בפיסטולה היא כירורגית. קיימות שיטות שונות לביצוע הניתוח, והבחירה בסוג הניתוח תלויה במיקום הפיסטולה ביחס לסוגרי התעלה האנאלית. ללא כל תלות בשיטה שתיבחר, ברוב המקרים הניתוח יתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, יועבר חוט מיוחד (סטון) לאורך התעלה כדי לנקז את המוגלה ולאחר תקופת המתנה של מספר חודשים יתבצע ניתוח לתיקון הפיסטולה. 

השיטה הרווחת לטיפול בבעיה היא כריתת התעלה. עם זאת, במצבים בהם הפיסטולה מערבת את הסוגר החיצוני, ניתוח לכריתתה עלול להוביל לירידה ביכולת השליטה ביציאות ובגזים ועל כן הוא אינו מומלץ.  במקרים אלה יבחרו טכניקות אחרות לפתרון הבעיה, לרבות הזרקת דבק ביולוגי או צריבת התעלה באמצעות לייזר. 

4. סינוס פילונידאלי
סינוס פילונידאלי הוא מעין כיס תת עורי מלא במוגלה המתפתח באזור עצם הזנב. מקור הבעיה הוא ככל הנראה בהתרחבות של זקיק השערה ואכן במקרים רבים הכיס התת עורי מכיל בתוכו שיער כלוא (בשל תופעה זו סינוס פילונידאלי מכונה גם "שערה הפוכה"). 

מהם התסמינים שיעידו על סינוס פילונידאלי?

- הפרשת נוזל עכור מאזור התפתחות הסינוס.

- דלקת אשר מתבטאת ברגישות ואודם מקומיים וכן הפרשה מוגלתית בעלת ריח רע.

- תחושת אי נוחות באזור עצם הזנב.

- התפתחות תהליך דלקתי חריף הנובע מזיהום אזורי. במצבים אלה יש צורך בטיפול כירורגי דחוף.

איך ניתן לטפל?
הטיפול היחיד בסינוס פילונידאלי (שערה הפוכה) הוא ניתוחי. מטרת הפעולה הכירורגית היא לכרות את כל הכיס בשלמותו. קיימות מספר שיטות לביצוע הניתוח. הבחירה באסטרטגיה הכירורגית מתבצעת בהתאם למורכבות הבעיה ומידת התפשטותה. זמן ההחלמה, עד לריפוי מלא של הפצע הניתוחי, יכול להימשך שבועות בודדים עד למספר חודשים, כתלות במורכבות הפעולה שבוצעה. אם המחלה אינה מפושטת, מומלץ לבצע ניתוח נרחב פחות, זאת בשל זמן ריפוי קצר יותר של הפצע הניתוחי. חשוב לציין כי קיים סיכוי להישנות הבעיה לאחר ביצוע הניתוח ב-15-25% מהמקרים.